נתב"ג ריק בצל סגירת השמיים עקב הקורונה / צילום: יוסי פתאל
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מעריכה כי הנזק שנגרם לצרכנים בעקבות משבר הקורונה בגל הראשון עמד על כ-5.33 מיליארד שקל. הנזק לצרכנים מוגדר ככספים ששולמו על מוצרים ושירותים שהצרכנים לא קיבלו ואף לא קיבלו את כספם בחזרה או שקיבלו רק את חלקו. הנתונים גובשו באמצעות סקר שנערך בקרב 5,500 צרכנים.
ברשות מסייגים כי הסקר שבוצע בחודש יוני משקף את המצב ששרר אחרי הגל הראשון, ולכן סביר להניח כי הנזקים צומצמו כאשר חלק מהצרכנים הצליחו לקבל החזרים כספיים, למשל על טיסות שבוטלו. במועד הסקר ענף התיירות הוא זה שדורג ראשון עם נזק שנגרם לכ-323 אלף צרכנים בסכום של כ-1.4 מיליארד שקל. אחריו ענף אולמות האירועים עם סכום של כ-600 מיליון שקל לכ-72 אלף צרכנים. נחדד כי מדובר בכספי צרכנים שנשארו אצל העוסקים.
תחום נוסף שצרכנים רבים נפגעו ממנו הוא ענף מכוני הכושר/חוגי התעמלות, ממנו נפגעו כ-277 אלף צרכנים בנזק שהוערך בכ-167 מיליון שקל; ותחום ההשכלה, התרבות והבידור, שממנו הנזק הכולל עומד על 557 מיליון שקל לכ-255 מיליון צרכנים.
בענף אולמות האירועים הסכומים הגבוהים יחסית ששולמו על-ידי הצרכנים הובילו לנזק ממוצע של יותר מ-16.5 אלף שקל לצרכן. ב-1.1.20 נכנס לתוקפו חוק הקובע כי בעלי האולמות ישיבו מקדמות ששולמו על אירועים שבוטלו בתקופת הקורונה, כאשר החוק גם מצפה כי הצדדים יתכנסו למשא-ומתן על מציאת פתרון בדמות מועד אחר לאירוע שבוטל, ורק לאחר מכן אם לא יימצא פתרון - הכסף יוחזר לצרכנים (בניכוי דמי ביטול של עד 3,000 שקל).
בתחום השירותים הפיננסים (סיוע או הלוואות במימון חוץ-בנקאי או יעוץ פיננסי) הנזק הממוצע לצרכן עמד על 11.7 אלף שקל. זהו תחום שבו גם פעלו שרלטנים רבים לנוכח המצב והלחץ להלוואות חוץ-בנקאיות, מה שמוכר לרבים דרך הודעות טקסט שמשוגרות לטלפון הנייד.
בתחום התיירות הנזק הממוצע לצרכן עומד על 5,500 שקל, אלא שיש להניח כי בחצי השנה האחרונה עוד ועוד צרכנים קיבלו את כספם מכורח חוק התעופה שמחייב את חברות התעופה להשיב לנוסעים את כספם על טיסות שבוטלו. לאחרונה משך ההחזר קוצר מ-90 ימים ל-30 ימים. בתוך כך, לאחרונה הודיעה אל על בדיון בוועדת הכלכלה כי היא השיבה עד כה כ-70% מהכסף שהיא אמורה להשיב לנוסעיה.
הסקר משקף את ההיררכיה של התחומים שבהם הייתה פגיעה גדולה יותר. תחום נוסף שכיכב ברשימה הוא של גני הילדים הפרטיים, שבו הנזק לצרכנים הוערך ב-362 מיליון שקל (נכון לשנת הלימודים שהסתיימה במהלך הקורונה) - לאור מקרים שהגנים נסגרו וההורי לא קיבלו את כספם חזרה. הרשות הציע הסדר (שלא חוקק) לפיו יש להחזיר את הימים שבהם היה סגר למעט חופשות שעליהן ממילא ההורים התחייבו לשלם. ד"ר דליה שיליאן, הכלכלנית הראשית של הרשות להגנת הצרכן, הסבירה כי בגנים רבים יישרו קו ברוח ההסדר הזה. כמו בכל הענפים, המטרה היא להגיע לאיזון ולהסדר הוגן לשני הצדדים.
כאמור, הסקר נערך בקרב 5,500 משתתפים. השאלה שהם נשאלו היא "האם נגרמו לך הפסדים כספיים כתוצאה מעסקאות צרכניות שביצעת בשל הקורונה? נדגיש כי אין הכוונה לפגיעה כלכלית בשל למשל יציאה לחל"ת, פיטורים וכדומה. הכוונה להפסד כספי שנובע מעסקה שביצעת בתור צרכן מול עסק מסוים, עסקה שבה נגרם לך הפסד כספי בשל הקורונה". רק מי שענה כן המשיך לענות על השאלות אשר פירטו את הנזק הצרכני. מתוך כלל המשתתפים שענו על שאלת הסינון, כ-,2400 ענו תשובה חיובית והמשיכו למלא את הנזקים הכספיים.
הסקר הקיף 28 תחומי צריכה שונים לגביהם משתתפים יכלו למלא נזקים שנגרמו להם. לאחר טיוב הנתונים התקבל דיווח לגבי 3,627 עסקאות שנעשו.
לדברי ד"ר שיליאןן, "לאור משבר הקורונה והנושאים הייחודים בהם הייתה פגיעה רחבה בצרכנים, ביצעה הרשות סקר במטרה למצוא היכן נפגע הצרכן בגל הראשון של הקורונה. סקר זה מאפשר לרשות, בין היתר, לקבוע באילו נושאים עליה להתערב, לקבוע מדיניות ולתת הגנה לציבור הצרכנים.
"בסקר נמצא כי קיים נזק לצרכנים במגוון תחומים במשק. לאור הממצאים בסקר ובשילוב עם מאגרי מידע נוספים שיש לרשות, פועלת הרשות בתקופה מורכבת זו להתערב בשווקים רלוונטיים במגוון אמצעים, וזאת מתוקף תפקידה כרגולטור בתחום הצרכנות".