גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חיזוק לשחקנים, גול עצמי לליגה: כך ישנה הברקזיט את הפרמיירליג

עם כניסת הברקזיט לתוקף, הכדורגל האנגלי יהפוך לאנגלי יותר, אבל זה לא בהכרח יועיל לפרמיירליג - שתמצא עצמה בנחיתות מול ליגות אחרות ● המנגנון החדש מקשה על העסקת זרים, והקבוצות הקטנות ישלמו את המחיר

שחקני צ’לסי ומנצ’סטר סיטי, השבוע. שותפו 28 שחקנים מ-14 לאומים שונים / צילום: Reuters, IAN WALTON
שחקני צ’לסי ומנצ’סטר סיטי, השבוע. שותפו 28 שחקנים מ-14 לאומים שונים / צילום: Reuters, IAN WALTON

רק יומיים עברו מהרגע שבריטניה יצאה רשמית מהאיחוד האירופי עד שהתבררה ההשפעה של האירוע על הספורט המקצועני בממלכה. סם אלרדייס, מנג'ר ווסט ברומיץ' מהפרמיירליג, שמחפש שחקנים באופן נואש כדי להציל את קבוצתו ששקועה בתחתית הטבלה, הודיע בראיון לאחר משחק ההפסד 4-0 לארסנל כי "שלוש עסקאות לרכישת שחקנים נפלו לנו. לא בגלל הקורונה, אלא בגלל החוקים החדשים של הברקזיט".

אם לא מספיקות הצרות של המוטציה הבריטית, שהופכת כרגע את אנגליה למקום פחות אטרקטיבי, אלרדייס מתאר את השינוי שעוברת הפרמיירליג עם עזיבתה של בריטניה את האיחוד ב-1 בינואר. עם הברקזיט הופעל המנגנון שמקשה מאוד על העסקת שחקנים בממלכה - למשל, הקבוצות בפרמיירליג כבר לא יכולות להעביר לשורותיהן שחקנים מתחת לגיל 18.

המשמעות: איתור שחקנים צעירים כמו פול פוגבה (הגיע מלה-האבר והוחתם במנצ'סטר יונייטד בגיל 16) בזמנו, ססק פברגאס (נחת בארסנל בגיל 16 מברצלונה) או ניקולאס אנלקה (מסן ז'רמן לארסנל בגיל 17) לא יהיו אפשריים עוד. צירוף של שחקנים צעירים יתאפשר רק אם הם מגיעים מאנגליה, סקוטלנד, וויילס או צפון אירלנד.

המצב מותיר את אנגליה בנחיתות מול ליגות אחרות, כאשר הכסף הגדול שלה, שהיה פתרון לכל דבר, פתאום לא יכול לסייע. באופן מעשי, כל טאלנט צעיר יגיע לקבוצות הגדולות של אירופה, מלבד בריטניה. שחקנים שמשנים היסטוריות של מועדונים כמו ליונל מסי שהגיע לברצלונה בגיל צעיר, יוכלו להגיע רק למדינות שמחוץ לאי הבריטי.

הבעיה נמשכת גם בחתך הגיל הבא. לפי החוקים החדשים, הקבוצות הבריטיות יוגבלו להחתמה של שלושה שחקנים לא-בריטים מתחת גיל 21 בחלון העברות אחד, ושישה במהלך עונה כולה.

ומה לגבי שחקנים מעל גיל 21? כאן נכנסת לתוקף דרישה בירוקרטית חדשה ל"ויזת עבודה", שגם היא תקשה מאוד על הגעת שחקנים לפרמיירליג. הרישיונות יוענקו לפי שיטת ניקוד שקובעת כי רק שחקנים ברמה גבוהה (15 נקודות ומעלה) יוכלו להגיע לעבוד בממלכה. הניקוד ייקבע על פי הליגה שממנה מגיע השחקן, כמות המשחקים הבינלאומיים שבהם הוא שותף וכו'.

"נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי למצוא שחקנים במהלך המגפה, אבל זה הולך להיות חלון ההעברות הקשה ביותר שהיה לי", אמר אלרדייס. "אחרי שכבר מצאתי שחקנים שיסכימו לבוא לכאן, התברר לי שהם לא עומדים בקריטריונים החדשים".

חלון ההזדמנויות נסגר

עבור שחקנים גדולים ומשמעותיים לא תהיה בעיה כמובן להגיע לפרמיירליג. זו גם הייתה המטרה בבניית הרגולציה: "לאפשר לקבוצות האנגליות להמשיך ולהיות תחרותיות, ולהחתים שחקנים באיכות גבוהה", כלשון ההסבר. כלומר, הקבוצות העשירות והגדולות ימשיכו להסתער על השחקנים הטובים ביבשת עם פנקסי צ'קים שלופים, הם יגיעו ממילא מליגות טובות והניקוד שלהם יהיה גבוה ולא מוטל בספק מבחינת רגולציה.

מי שיספוג את המכה הגדולה ביותר הן הקבוצות הפחות עשירות, אלו שמחפשות מציאות ורכישות של שחקני דרג שני. לשחקנים שמגיעים מליגות פחות חזקות, כמו הליגה הבלגית או האוסטרית, עלולה להיות בעיית ניקוד שתקשה על השגת רישיון עבודה. שחקנים ישראלים? לא שיש מועמד כרגע, אבל חלון ההזדמנויות הקטן פחות או יותר נסגר לחלוטין לאור הניקוד ששווה הליגה הישראלית.

שחקנים שישיגו "ניקוד גבולי" של 10-14 נקודות, יוכלו לנסות ולקבל ויזת עבודה דרך ועדה מיוחדת שתבחן את הבקשה. זה כמובן שומט את הקרקע מתחת להרבה מאוד עסקאות, שנוסף לכל הבעיות הרגילות של מו"מ על כסף, אורך חוזה ולחץ לסגור עסקה מול קבוצות אחרות שמעוניינות בשחקן - יתווסף אליו כעת גם ערפל בירוקרטי של ועדה שצריכה להתכנס, ולהחליט אם הוא בכלל זכאי לקבל רישיון עבודה.

לגיון הזרים מצטמצם

בשינוי הזה יש גם מרוויחים: השחקנים הבריטים, כמובן. מאז העונה הראשונה של הפרמיירליג ב-1992 הלכו והתנקו ממנה באופן כמעט מוחלט השחקנים המקומיים. הפרמיירליג עם הכסף הגדול וחופש התנועה באיחוד האירופי גילתה שיותר קל ומהר לבנות לגיון זרים מנצח. גם מבחינה שיווקית ורצון להתפתחות גלובלית אין מה להשוות בין קבוצה אנגלית "רגילה" לכזו שמשחקים בה שחקנים משבעה-שמונה לאומים שונים, והופכת אוטומטית למעניינת ביותר מדינות.

בעונה הנוכחית עומד שיעור שחקני הבית בקבוצות הפרמיירליג על 56.6% בלבד לפי בדיקה של ארגון CIES שמתמחה בדמוגרפיה של הכדורגל, הרבה מאוד מעל הממוצע האירופי שעומד על 41%. אם לוקחים בחשבון דקות משחק ולא רק נוכחות בסגל, נוכחות השחקנים האנגלים מצטמצמת לשיעור נמוך עוד יותר.

במשחק המרכזי של הפרמיירליג השבוע בין צ'לסי למנצ'סטר סיטי 28 השחקנים ששותפו הגיעו מ-14 לאומים שונים - סנגל, ברזיל, צרפת, ספרד, קרואטיה, ארה"ב, גרמניה, מרוקו, פורטוגל, אוקראינה, בלגיה, ארגנטינה ואלג'יר - מתוכם רק רבע אנגלים. לא בטוח שאת התמונה הזאת נראה בעוד כמה שנים, במידה שחוקי הברקזיט יישארו כפי שהם כעת.

באופן טבעי, שחקנים בריטים יהפכו כעת לסחורה קצת יותר חמה - קבוצות פשוט יצטרכו אותם יותר. זה יתבטא בדמי החתמה גבוהים יותר שישולמו עבור שחקנים מקומיים, ומן הסתם גם בשכר גבוה מזה שהיו מקבלים ללא ברקזיט.

כמובן שזה יפעל גם לכיוון השני. כמעט שלא נראה עוד תופעות של אובדן שחקנים בריטיים מובילים ליבשת - כמו הנטישה של ג'יידון סנצ'ו בגיל 17 ממנצ'סטר סיטי לדורטמונד; או העזיבה של גארת בייל הוולשי את טוטנהאם לריאל מדריד בגיל 24. הכדורגל האנגלי יהיה פשוט אנגלי יותר.

כמה סבלנות יש לשייח

ישנה איזו תחושה באוויר שמשהו רופף בעסקת בית"ר ירושלים והעברת 50% מהמועדון ממשה חוגג לידי השייח בן ח'ליפה. אבל ההיסטוריה הקצרה של העברת הבעלות בקבוצות כדורגל מראה שכמעט תמיד הסיפור לא עובר חלק. ב-2012 שלחה הוועדה להעברת זכויות בהתאחדות את חיים רמון הביתה להביא עוד מסמכים לטובת השלמת רכישת הפועל ת"א; שנה לאחר מכן התנהל פינג פונג ארוך של לך-תבוא בין הוועדה לאלי טביב, שניסה אז לרכוש את בית"ר ירושלים מגאידמק, עד שהוועדה אישרה את העסקה.

למה נראה שהפעם יש בכל זאת שינוי מהותי בהתנהלות סביב העברת בית"ר לשייח'? ההתאחדות השתמשה בזכות המוקנית לה בתקנות, ושכרה משרד חקירות שבוחן את ההעברה, למרות שמדובר ב-50% בלבד ולא ברכישה מלאה. והיא מותחת ובוחנת את הסבלנות של השייח' בתקופה שבה הכדורגל הישראלי מחפש מתחת לשטיח בעלי הון שייכנסו, כדי להזרים קצת כסף בתקופה של משבר כלכלי.

בית"ר ומשה חוגג משלמים את מחיר הביקורת הציבורית שספגו ההתאחדות והבקרה התקציבית בפעמים הקודמות שמיהרו להכניס גורמים שונים לכדורגל. מקור ההקשחה באירועים שהתבררו בדיעבד כבעייתיים, מאחר שלא נבדקו עד הסוף - מסיפור הצהרת ההון של אמיר כבירי שנשען על שווי של יצירות אמנות, ועד אירועי מכבי נתניה והבעלים אלי שגב עם ערבות שניתנה דרך סניף בנק לא מוכר בחו"ל.

הסיפור של הפועל ת"א וכבירי הותיר צלקת משמעותית על הוועדה להעברת זכויות ואנשי ההתאחדות. הוא הוביל לפירוק הקבוצה, ולתביעה של המפרקים לתשלום של 78 מיליון שקל, בין היתר מהבקרה התקציבית, אז בראשות רו"ח עופר אורליצקי, שאישרה את העברת הקבוצה לכבירי. עכשיו כבר אף אחד לא ממהר.

השאלה במקרה הזה היא איפה עובר הקו הדק בין רגולציה למימוש פוטנציאל כלכלי. עד איפה הריצה אחרי עוד מסמך משרתת את הכדורגל הישראלי המקצועני, או עלולה להדוף השקעות אחרות שיכולות להגיע מההסכמים החדשים שנחתמו במפרץ.

חוקי הברקזיט החדשים

* איסור להחתים שחקנים מתחת לגיל 18

* שחקנים מהאיחוד האירופי או מחוץ לאיחוד יצטרכו לקבל ויזת עבודה כדי לשחק בבריטניה

* שחקנים בריטים יצטרכו ויזה כדי לשחק בליגות בחו"ל, וייחשבו שם לשחקנים "זרים"

עוד כתבות

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל־כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד