דוכן של מפעל הפיס / צילום: שלומי יוסף, גלובס
בזמן שחנויות הרחוב סגורות, ועסקים רבים נאלצים להסתמך על תמיכת הממשלה כשהסגר השלישי מתהדק ופקחים מחלקים דוחות, במפעל הפיס מעדכנים את הציבור כי "בהתאם להנחיות הממשלה המעודכנות, מכירת מוצרי מפעל הפיס תימשך במקומות שפתיחתם מותרת על פי התקנות".
בסגר הראשון, מכירת מוצרי מפעל הפיס הייתה בלתי אפשרית. בסגר השני, לא נמכרו כרטיסי הגרלה. כעת, דוכני מפעל הפיס הניצבים ברחוב אמנם סגורים לפי החוק, אך מוצרי החברה נמכרים בפיצוציות או בנקודות מכירה הפעילות בעת הזו, מפני שעיסוקן המרכזי הוא מכירת מזון או מוצרים חיוניים אחרים.
גורמים במשרד הבריאות ובמשרד האוצר הגיבו בתמיהה על הפרשנות לתקנות, על אף שניסוח התקנות כפי שנכתבו על ידי המשרדים אכן מאפשר את מכירת כרטיסי הפיס. משרד האוצר אמנם קובע מהו מקום עבודה חיוני, אך משרד הבריאות מגדיר בתוך כך מהם המוצרים שייאסרו למכירה בעסקים החיוניים הפתוחים.
כלומר, לפי התקנות, מקום שעיקר עיסוקו מכירת מזון יכול למכור גם מוצרי פיס - אם נלווה לעיסוק העיקרי של מכירת מזון. זאת בניגוד, למשל, לאיסור מכירת מוצרים לא חיוניים דוגמת צעצועים בחנויות דוגמת מקסטוק ומרכולים אחרים המורשים לפעול כעת מתוקף התקנות. לכן, ייתכן כי בחנות אחת אמנם אסורה כעת מכירה של מוצרים לא חיוניים שונים, אך מותרת מכירת כרטיסי הגרלה של מפעל הפיס.
כך למשל, ענו לנו במשרד הבריאות כאשר שאלנו לפני כשבועיים, האם לחנויות הסטוק מותר לפתוח את שעריהן: "מלבד חנויות מזון, היגיינה ותרופות, מותר לחנויות למכירת המוצרים שלהלן להיות פתוחות, רק לצורך הצגה או מכירה של מוצרים אלו בלבד.
"מכשירי חשמל חיוניים לבית (כגון מקרר, תנור, הסקה וכד'), מוצרים הדרושים לתיקונים חיוניים לתחזוקת מערכות תשתית של הבית (חשמל, אינסטלציה, גז וחימום) ומוצרי תקשורת ומחשבים. ככל שהן מוכרות מוצרים המנויים על המוצרים לעיל, הן רשאיות להציע למכירה מוצרים אלה בלבד". על פניו, לא ברור כיצד דווקא כרטיסי ההגרלות של מפעל הפיס הותרו למכירה חופשית בזמן הסגר.
למרות שכרטיסי ההגרלות נמכרים באופן חוקי בשל ניסוח התקנות על ידי המשרדים, מפעל הפיס לא נחשב לעסק חיוני, והוא לא מורשה לפעול בעת הזו. לכן, נשאלת גם השאלה כיצד מתבצעות ההגרלות בפועל, כאשר העובדים לא יכולים להגיע למשרדי מפעל הפיס, וההגרלות מחייבות בין היתר נוכחות של רואה חשבון בעת ביצוען.
ח"כ מרב מיכאלי פנתה בשבוע שעבר לשר האוצר בדרישה לבטל את ההיתר למשחקי ההימורים וההגרלות של מפעל הפיס במהלך ימי הסגר השלישי. "קורונה, לא קורונה - מה הדבר האחד שמכל סגירות העסקים, הלימודים והגבלות המרחק, ממשלת הקורונה המהוללת לא סגרה? ההימורים.
"האוצר רואה במפעל הפיס מקור הכנסה - כ-2 מיליארד שקל בשנה. הפעילות המזיקה הזאת מזיקה שבעתיים בימי משבר בריאות, כלכלי וחברתי, שבו איבדו רבות ורבים את מקור הכנסתם. אני קוראת לאדוני לגלות אחריות מדינתית וסולידריות חברתית ולאסור על פעילות ההימורים של מפעל הפיס, למעט ההגרלות השבועיות, כפי שנעשה בימי הסגר הראשון והשני", כתבה מיכאלי.
ממפעל הפיס נמסר בתגובה: "בסגר זה, בדומה לשני הסגרים הקודמים, פעילות המכירה של מפעל הפיס מתקיימת באופן חלקי ומדולל באופן משמעותי, בהתאם למגבלות ולהנחיות ותוך הקפדה יתרה על הוראות החוק. הביתנים של הפיס נסגרו לחלוטין ופעילות המכירה בזמן הסגר מתבצעת אך ורק במסגרת הפיצוציות, שפתוחות ממילא, על פי התקנות שאושרו.
"מפעל הפיס פעל לאורך כל משבר הקורונה באחריות רבה, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, ולמעשה היה בין הראשונים לנקוט בצעדים של משנה זהירות והגבלות על פעילותו עם קהל, עוד לפני שאלה התקבלו במסגרת התקנות. לצערנו, בתקופה שבה מפעל הפיס הפסיק את פעילות ההגרלות, מי שיצא נשכר מזה הם בעיקר ההימורים הלא חוקיים.
"בנוגע לפנייתה של הגב' מיכאלי, תמוה מאד שנבחרת ציבור בוחרת להשתלח פעם אחר פעם דווקא במפעל הגרלות שפועל באופן החוקי, המפוקח והמבוקר ביותר, תוך התעלמות מוחלטת מהבעיה האמיתית - קיומו של שוק הימורים בלתי חוקיים הולך וגדל. האם ח"כ מיכאלי בדקה האם סגירת ההגרלות של הפיס הביאה עמה ירידה בהיקף ההימורים בישראל? כמובן שלא! עולמות ההימורים הבלתי חוקיים פרחו יותר מאי פעם.
"כמי שמתיימרת לדאוג לשכבות החלשות בחברה, היה מצופה מח"כ מיכאלי לזנוח לרגע את הרצון המובן לייצר רווח תקשורתי רגעי על גבם של עובדי וזכייני מפעל הפיס, ולהצטרף למאבק האמיתי בהימורים הבלתי חוקיים ובתופעות ההתמכרות".