שלדון אדלסון / צילום: Associated Press, Patrick Semansky
שלדון אדלסון, שהלך היום לעולמו, נמנה עם רשימת עדי התביעה של הפרקליטות בתיק 2000, שבו ראש הממשלה נתניהו נאשם כי ניהל משא-ומתן עם מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס לצמצום תפוצת עיתון "ישראל היום" בתמורה לשינוי הסיקור בעניינו בעיתון ידיעות אחרונות.
אדלסון מסר כמה פעמים עדות במשטרה במסגרת חקירת תיק 2000. עדותו האחרונה נמסרה ב-19 באוקטובר 2018. בעקבות פטירתו טרם העיד במשפט, הפרקליטות לא תוכל לעשות שימוש בגרסאותיו שמסר בעדותו במשטרה, ומשום כך מדובר במכה עבור הפרקליטות. עם זאת, אדלסון אומנם נמנה עם עדי התביעה, ויש לו חלק משמעותי במסכת הראיות של הפרקליטות בפרשה, אך אין לראות בו עד תביעה מרכזי, ואי גביית העדות ממנו לא תגרום לקריסת התיק.
ביוני 2019 פרסם חן מענית בגלובס כי בפרקליטות שקלו לקדם הליך של גביית עדות מוקדמת מאדלסון, אולם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט החליט שלא לגבות עדות מוקדמת מאדלסון, למרות היותו עד מפתח ולמרות מצבו הבריאותי. החלטתו התקבלה בניגוד לעמדת בכירים בפרקליטות.
לאחרונה פרסם העיתונאי ברוך קרא ב"חדשות 13" כי הפרקליטות הגיעה להסכמות עם שלדון כי לאחר שיתחסן נגד נגיף הקורונה, הוא יוטס לישראל וימסור עדות בפרשה.
אדלסון סיפר כי נתניהו ביקש לצמצם פעילות העיתון
בעדותו במשטרה, אדלסון סיפר על פניותיו של נתניהו בעניין צמצום פעילות "ישראל היום", ובכך חיזק את התזה של המשטרה והפרקליטות נגד נתניהו, כי לא רק שמע את הצעת השוחד מנוני מוזס אלא עשה פעולות, אף אם הן היו למראית עין בלבד, כדי לקדם את עסקת השוחד מכיוונו.
לפי כתב האישום, באחת הפגישות בין מוזס לנתניהו שהתקיימה ביום 4.12.2014, ולקראת מערכת הבחירות לכנסת ה-20, מוזס הציע לנתניהו שוחד. זאת, בכך שיביא לשינוי ניכר לטובה בקו ובאופן הסיקור של נתניהו ובני משפחתו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות", ולשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים, עד כדי "רעידת אדמה" ו"סיבוב הספינה", כאמור בשיחתם. מוזס הציע כי יעשה כן באופן שיבטיח את המשך כהונתו של נתניהו כראש ממשלה לאורך זמן, וזאת בתמורה לכך שנתניהו ינצל את השפעתו כראש הממשלה לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על "ישראל היום" ותביא להטבות כלכליות משמעותיות למוזס ולעסקיו.
נתניהו לא סירב להצעת השוחד ולא הפסיק בעטיה את השיחה עם מוזס, והגם שלא התכוון לקדם את הצעת החוק, המשיך לנהל עם מוזס שיחה ארוכה ומפורטת על מרכיבי ההצעה והציג בפניו מצג לפיו יש אפשרות של ממש שיעשה שימוש בכוחו השלטוני על-מנת לקדם חקיקה המיטיבה עם מוזס. נתניהו פעל כאמור על-מנת להמשיך את השיח ובכך לגרום למוזס להשפיע לטובה על אופן סיקורו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות" בתקופת הבחירות ולגרום למוזס לפעול למניעת פרסומים שליליים שיפגעו בו או במשפחתו, לפחות בתקופה זו וכל עוד השיחות ביניהם נמשכות.
בהמשך לפגישה זו, ועל-מנת לשמר אצל מוזס את הרושם כי הוא בוחן את היתכנות קידום החקיקה האמורה, נתניהו נפגש עם יו"ר הקואליציה, זאב אלקין, ועם יו"ר ועדת הכנסת, יריב לוין, כאשר לנגד עיניו האפשרות שדבר קיומה ייוודע למוזס. בפגישה זו הבהירו אלקין ולוין לנתניהו כי לא ניתן יהיה לקדם את החקיקה בתקופה זו. בהמשך לכך קיים נתניהו, ביוזמתו, פגישה נוספת עם מוזס, במהלכה הציג בפניו מצג לפיו יפעל לקדם את החקיקה לאחר הבחירות, וזאת במטרה להמשיך עמו את השיח על הצעת השוחד. במעשיו אלה, נטען בכתב האישום, הציע מוזס לנתניהו הצעת שוחד.
במעשיו אלה עשה נתניהו מעשה הפרת אמונים הפוגע פגיעה מהותית באמון הציבור בעובדי הציבור ובנבחריו ובטוהר המידות שלהם. בכך שניצל את מעמדו ואת כוח המשרה על-מנת לקבל טובת הנאה אישית ובכך שבהיותו נבחר הציבור הבכיר ביותר, העביר מסר לפיו הצעות שוחד הן כלי שניתן לעשות בו שימוש לשם קידום אינטרסים הדדיים של עובדי ציבור בכירים ואנשי עסקים, וכי אין פסול בעסקאות שוחד
*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו וארנון (נוני) מוזס מכחישים את הנטען נגדם, ועומדת להם חזקת החפות.
*** גילוי מלא: בית הדפוס של ישראל היום מספק שירותי דפוס לעיתון גלובס