הגבלות חריפות בגלל הסגר? לא כשמדובר בחנויות הגדולות

הנחיות לא ברורות, הגדרות מעורפלות וחוסר שוויון משווע: בשעה שהעסקים הקטנים ברובם סגורים - הרשתות פתוחות ואף מרחיבות את היצע המוצרים שלהן. החשש מקנסות כנראה מרתיע אותן הרבה פחות, כשהאכיפה, כך נדמה, מתמקדת ממילא בעסקים הקטנים.

בשבוע שעבר נעצרו אב ובנו המפעילים סניף של "פלאפל בריבוע" בשוהם, בטענה להפרת תקנות הסגר ובטענה כי בעלי הדוכן אף תקף שוטרים. בעלי דוכן הפלאפל נשלח בהחלטת בית משפט למעצר-בית של 5 ימים.

עסקי אוכל נוספים מתארים החמרה באכיפה כלפיהם, ובפרט כלפי התקהלויות בכניסה לבתי עסק המספקים משלוחים למרחק קצר או במקרים שבהם יש תור לעסקי מזון שהוגדרו כחיוניים דוגמת מאפיות. גם פה לא תמיד ברור מה מותר ומה אסור, והבלבול מתמקד במילה "חיוני", ומעליה מרחף קנס של 5,000 שקל על הפרת ההנחיות. 

כך למשל, בשעה שלמסעדות אסור בסגר למכור מזון מבושל מוכן בטייק אווי - דוכני המזון המבושל ברשתות המזון דווקא פעילים. בשעה שלחנויות הצעצועים אין היתר לפתוח ולפני ההנחיות מותר להן למכור במשלוחים בלבד - חנויות הסטוק פתוחות ומוכרות באין מפריע צעצועים ושאר מוצרים שעל החיוניות שלהם אפשרו להתווכח. האם הבעיה היא בשטח האפור שכוללות ההנחיות ואשר מתיר את הפרשנות לשאלה מהו מוצר חיוני ליד הדמיון?

בסרטונים שהועברו על-ידי מפלגת "בעצמנו" שצולמו בסניף חצי חינם בחולון ובסניף יוחננוף בחדרה, מתועדת מכירה של מזון מבושל ומוכן ב"טייק אווי". באחד הסרטונים המצלם אף הצטייד במשולש פיצה שרכש בסניף תוך כדי קנייה.

רוני הרש מ"בעצמנו", המאגדת את ראשי המחאה הכלכלית, מסר: "אומרים לנו שיש סגר במדינת ישראל, שכולם חיים לסגור, ושאין טייק אווי ממסעדות. והנה אנחנו רואים שאין דין ואין דיין. מדינת ישראל קבעה תקנות? שתתכבד ותאכוף אותן, או שתפתח את כל העסקים. לא ייתכן שהגדולים ימשיכו להרוויח, והקטנים פשוט ייעלמו".

נושא הטייק אווי ממסעדות עלה לא אחת לכותרות - המסעדנים דרשו לאפשר מכירה ללקוחות שבאים לאסוף מזון מהמקום, תוך דגש על דוכני מזון קטנים שרבים מהם ממוקמים בפריפריה ואשר שירותי המשלוחים לא רלוונטיים עבורם. אלא שבקשה זו סורבה, ומכירת המזון מתאפשרת על-פי התקנות רק באמצעות משלוחים.

מעבר לעלויות שמגיעות לרבע-שליש ממחיר ההזמנה לטובת שליחות באמצעות וולט או תן ביס ואשר בגינן מסעדות רבות נשארות מחוץ ללופ, נוצרה נורמה שפועלת על-פי חוקי המשחק: משלוחים לספסל או לעמוד שבפינת הרחוב.

במקומות שחוו את נחת הפקחים נאלצו ללכת כמה צעדים קדימה במסגרת אותו משחק: בדוכן סביח בתל אביב אי-אפשר אומנם לעשות טייק אווי, אבל בהחלט אפשר להתיישב על הספסל ממול, לעשות הזמנת "משלוח" מהדוכן שנמצא במרחק 7 מטרים, ושליח של וולט פוסע מהדוכן עד ללקוח עם מנת הסביח. למותר לציין כי הלקוח גם משלם דמי משלוח. נשמע דמיוני? זו המציאות שעולה על כל דמיון.

במשרד הכלכלה אף מדגישים כי "משרד הכלכלה והתעשייה דרש לאפשר ביצוע טייק אווי ממסעדות, אך הדבר לא הוסכם על-ידי משרד הבריאות, והם החליטו לאסור זאת ולאפשר אך ורק משלוחים".

במשרד הבריאות אומרים לנוכח מכירת מזון מדוכנים ברשתות השיווק כי "מותרת מכירת מזון ארוז מראש בלבד, בהתאם להיתר להפעלת חנויות מזון". באשר לאיסור על מכירת בטייק אווי של מזון מוכן ממסעדה, במשרד הבריאות מנמקים כי "מכירה בטייק אווי ממסעדה מייצרת התקהלות ושהייה ממושכת במקום, ועל כן נאסרה בעת הזאת". מכאן אפשר לפרש כי ההתקהלות סביב דוכנים ברשתות המזון מסוכנת פחות.

ברשת יוחננוף אומרים: "אנו פועלים לפי הנהלים ובשיתוף משרד הבריאות בכל הקשור לאוכל המוכן הטרי המוגש בסניפי הרשת. ברשת מבוצעות בדיקות שגרתיות על-ידי נציגי משרד הבריאות, המאשרים שאנו פועלים לפי ההנחיות. כל טענה על חוסר הוגנות בשוק המזון יש להפנות למשרדים הממשלתיים הרלוונטיים. יוחננוף תמשיך לעבוד לפי החוקים וההנחיות במרכולים, ככל שישתנו, גם בעמדות המזון המוכן הטרי".

מרשת חצי חינם לא נמסרה תגובה.

מהו חיוני? גם בג"ץ לא יודע

מקס סטוק, ג'מבו סטוק, ריקושט, סקארה ודייסו יפן הן רק חלק מהדוגמאות לעסקים שנשארו פתוחים גם בחלקו הראשון של הסגר הנוכחי (אשר שר הבריאות יולי אדלשטיין אף הגדיר כ"עאלק סגר"), למרות שלכאורה לא הוגדרו כחיוניים.

ריקושט נימקה את היותה פתוחה בכך שהיא שמוכרת מוצרים חיוניים, "בשל כך שהיא מציעה מוצרים לחיילים"; ברשת סקארה ציינו כי "50% מתמהיל המוצרים הם מוצרים חיוניים, בהם מוצרי טואלטיקה, היגיינה וטיפוח"; וגם בדייסו יפן ציינו כי "הרשת מציעה מוצרי אופטיקה, מזון פריטים לאחזקת הבית וכן מגוון מוצרי היגיינה". 

 מקס סטוק פתוח סגר 3 - אלנבי ת"א / צילום: מיכל רז חיימוביץ

בחודשים האחרונים הדיון על מהו מוצר חיוני הגיע לבג"ץ בעתירה שהגישו רשתות הצעצועים כפר השעשועים ועידן 2000. בדיון שהתקיים בתחילת החודש שופטי בג"ץ אף קראו למדינת ישראל לתקן את התקנות שהוטלו על המשק במסגרת משבר הקורונה, כך שרשתות דוגמת שופרסל, רמי לוי וסופר-פארם לא יוכלו להמשיך למכור צעצועים במופגן, בזמן שחנויות הצעצועים סגורות בשל המגבלות.

שופטי בג"ץ ביקשו מהמדינה לתת מענה בתוך שבוע בנוגע לתיקון התקנות, כך שחנות שנותרה פתוחה בזמן הסגר תוכל למכור אך ורק מוצרים חיוניים כגון מזון, תרופות ומוצרי היגיינה, ולא תוכל למכור צעצועים ובגדים.

חשוב להבין - מי שקובע את ההנחיות הוא משרד הבריאות, משרד הכלכלה הוא שמשקף לעסקים מה מותר ומה אסור על-פי אותן הנחיות, ומי שאמון על האכיפה הן הרשויות המקומיות והמשטרה.

כך למשל, התקנות לסגר השלישי באשר למסחר קובעות כי לבתי מרקחת, חנויות אופטיקה, חנויות מזון, חנויות ועוד, מותר לקבל קהל. גם לחנויות חשמל המוכרות מוצרים חיוניים כגון כיריים, מקרר, תנור ומזגן, מותר לקבל קהל. אומנם הוגדרו מוצרים חיוניים בתחום הזה, אבל בשטח, חנויות החשמל מוכרות מוצרים רבים שאינם נכללים באותה רשימה חיונית. מי אמר שמכונת קפה אינה מוצר חיוני? 

 חנויות פתוחות סגר 3 / צילום: מיכל רז חיימוביץ

בנוסף, ההנחיות קובעות כי על חנויות לכלי בית, חנויות לבשמים ולמוצרי קוסמטיקה וחנויות לציוד משרדי וריהוט ‪  נאסר לקבל קהל, וכי מותר להן להפעיל שירות משלוחים בלבד. בדוגמאות המובאות מעלה נדמה כי החנויות שבוחרות לפתוח, מעניקות לעצמן הגדרה אחרת - אם לחנות לציוד משרדי אסור לפתוח, מוסיפים כמה מוצרים חיוניים דוגמת מסכות או ג'ל לחיטוי ידיים, ומקווים שלא לסגור.

התקנות אף מדגישות כי "בחנויות משולבות המוכרות מוצרים חיוניים ולא חיוניים באותה חנות, ניתן להציע למכירה ולמכור את המוצרים החיוניים בלבד, חל איסור על מכירת מוצרים אחרים שאינם מוצרים חיוניים כאמור, על אף שהם נמכרים באותה חנות בשגרה, ויש לכסותם".

‪. ההנחיות אף מספקות דוגמה: "חנות שעוסקת במכירת מוצרי חשמל חיוניים, מוצרי תקשורת ומחשבים, ביגוד וצעצועים- חל עליה איסור למכור ביגוד וצעצועים (שאינם מוצרים חיוניים כאמור), ועליה להסתירם".

סיבוב בחנויות בערים שונות מגלה כי אין כל סימני הסתרה לצעצועים או לביגוד בחנויות משולבות - כמו שאר המוצרים, גם אלה נמכרים בלי בעיה. יתרה מכך, רשת חצי חינם מפעילה בתוכה חנות בגדים בגודל מלא של דלתא, וסופר-פארם התחדשה במחלקה לאביזרים לבישול ולאפייה. ברמי לוי היצע העציצים והצמחים משול לזה של משתלה.

התוצאה של העיוות בהנחיות היא שמי שיכול להישאר פתוח מגדיל את היצע המוצרים, על חשבון העסקים שנשארו סגורים. זו בדיוק הטענה של רשתות הצעצועים שאליה נדרש בג"ץ.

ההשלכות לא נעצרות רק בימי הסגר

בשעה שהמציאות היא שיש עסקים שהקופה שלהם עובדת ואחרים שלא מכניסים שקל לקופתם, הפגיעה בעסקים הסגורים לא נעצרת רק בימי הסגר. צרכן שרכש צעצועים או ספרים בחנויות הסטוק למשל, עשוי שלא לחזור לרכוש בחנות הצעצועים בה רכש לפני הסגר, אותה חנות שהיום סגורה ולא מעניקה שירות.

הצרכנים משנים הרגלים לפי המציאות שמונחת לפתחם, וכשהנאמנות לבתי העסק היא נמוכה ממילא, העסקים הסגורים ימשיכו ללקק את הפצעים גם אחרי שיקבלו היתר לפתוח.