ח"כ מיקי זוהר / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
בימים האחרונים התפרסם בכלי התקשורת כי תיק החקירה נגד יו"ר הקואליציה חבר הכנסת מיקי זוהר, בחשד לסחיטה באיומים של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, צפוי להיסגר. הסיבה לסגירת התיק: מממצאי החקירה עולה אין הצדקה להגשת כתב אישום.
כזכור, לפני כחודשיים התראיין חבר הכנסת זוהר בראיון ברדיו 103, בהקשר לפרסום קלטת של השיחה בין מנדלבליט לאפי נוה, ואמר כי על היועץ המשפטי לבטל את כתב האישום נגד ראש הממשלה שאם לא כן, יפורסמו עוד קלטות מביכות הקשורות למנדלבליט. המסר היה ברור וחד, האיום כלפי מנדלבליט היה בוטה וחסר עכבות.
על פניו, התבצעה כאן ללא ספק עבירת איומים וייתכן שגם, במידה פחותה יותר, עבירה של סחיטה באיומים. אף על פי כן, טעו המשטרה והפרקליטות כאשר החליטו לזמן את זוהר לחקירה באזהרה, והשקיעו את זמנם היקר בבחינת התיק.
אם זוהר אכן עבר את העבירות שיוחסו לו, מדוע לא הייתה הצדקה לזמנו לחקירה, ומדוע הוא לא יועמד לדין? זאת, מכיוון שהחשדות נגד זוהר נופלות בבירור תחת הקטגוריה של תיקים שאין בהם עניין לציבור או שאין בהם הצדקה להעמיד לדין.
מדי יום נסגרים מאות ואלפי תיקים שנפתחו בעקבות תלונות של אזרחים, בטיעונים של חוסר עניין לציבור וחוסר הצדקה להעמיד לדין. חלק גדול מהתיקים שנסגרים בעילות אלו, נסגרים אף מבלי שהמשטרה מזמינה לחקירה את החשודים. לעיתים, המשטרה אף לא טורחת לנסות לאתר את חשודים.
אזרחים רבים, שהותקפו, שאוימו, שנגנב מהם רכוש, מתוסכלים ומאוכזבים מדי יום מכך שהמשטרה, אפילו לא טורחת להזמין את החשוד לחקירה על מה שעולל להם.
כל אותם מקרים, בהם המשטרה סוגרת את התיק עוד בטרם חקירת החשוד, הם מקרים בהם ברור למשטרה, כי אפילו אם כל טענות המתלונן נכונות, עדיין לא יוגש כתב אישום נגד החשוד. משכך, המשטרה בוחרת באופן מודע ומושכל, שלא להזמין לחקירה ולא לחקור, כדי שלא להכביד על המערכת וכדי לחסוך במשאבי המערכת. כך המערכת עובדת, וכך היא מונעת עומס בלתי אפשרי על משאביה.
פרקטיקה בעייתית של המשטרה
ח"כ זוהר הוא נבחר ציבור, שאמר בראיון ברדיו דברי רהב פופוליסטיים שיש בהם בכדי לאיים על היועץ המשפטי לממשלה. בסופו של דבר, היה ברור שהדברים נאמרו - הם הרי שודרו ברדיו. את הבדיקה שנערכה מאז ועד היום בפרקליטות, היה אפשר לקיים במשך מספר דקות ולהגיע לאותן המסקנות: הדברים נאמרו, הייתה בהם עבירה, ועדיין אין סיבה להשקיע את משאבי המערכת בהגשת כתב אישום ובניהול משפט.
מדוע אם כך זומן חבר הכנסת זוהר לחקירה, ומדוע נמשכת הבדיקה בעניינו עד עכשיו? התשובה טמונה בפרקטיקה בעייתית אחרת של המשטרה: להזמין אנשים לחקירה, כאשר ברור שתיק החקירה לא יכול, גם במצב הטוב ביותר שלו, להביא להעמדה לדין של החשוד. במקרים כאלו, מטרת החקירה של המשטרה, היא כדי לאותת לחשוד שהם שם וכדי להזהיר אותו מלהמשיך לפעול בדרך בה הוא פועל.
משפטו של ראש הממשלה, מעורר קרב טיטאנים בין הפוליטיקאים המצדדים בראש הממשלה, לבין מערכת אכיפת החוק, המשטרה והפרקליטות. לאורך כל קרב הטיטאנים הזה, מערכת אכיפת החוק מנסה להציג את עצמה כממלכתית וככזו שלא נגררת למשחק מלוכלך של הכפשות ומכות מתחת לחגורה.
במקרה של זוהר, מערכת אכיפת החוק נכשלה. לפני כ-45 שנים תווה היועץ המשפטי לממשלה דאז אהרן ברק את המונח "מבחן בוזגלו", האומר כי דין האזרח הוא כדין האדם בעל המעמד הרם. במקרה הזה, התייחסה מערכת אכיפת החוק לזוהר ב"מבחן בוזגלו הפוך", והכשילה את עצמה.
הכותב הוא עורך דין פלילי