מליאת הכנסת / צילום: אורן בן חקון, פול
ההסתכלות על מה שקורה בכאוס הנוכחי של המערכת הפוליטית, ובפרט זה שמפלגות חדשות בהובלת גברים צצות כפטריות אחרי הגשם מחזירה אותי לנושא בוער, לכאורה "אחר" - החינוך.
בעולם ממנו אני מגיעה, מדברים הרבה בתחום המגדר על כך שחינוך של בנים דוחף אותם להיות הישגיים ותחרותיים ולשאוף להיות בעמדת הובלה, לעומת זאת על נשים כבעלות נכונות גדולה יותר לקחת חלק ולהשפיע, לאוו דווקא מעמדת ההובלה. נכונות זו נתפסת חלק מחינוך של בנות להתחשבות, להכלה ולהקרבה עצמית למען אחרים. נכונות שמביאה בנוסף להרבה סיבות חברתיות אחרות, לכך שמעט מדי נשים נמצאות בתפקידי מפתח במערכת הפוליטית והעסקית.
ואם בפטריות אחרי הגשם עסקינן- ההשגיות והרדיפה אחר "המקום הראשון" בהיררכיה יכולות עם לצאת מכלל שליטה ואף להיות הרסניות. זהו חלק מהאיזון המגדרי בו גברים שמקימים עוד ועוד מפלגות שהם עומשים בראשן, לעומת נשים מצויינות שנמנעות מצעד כמו הקמת מפלגה חדשה בראשותן ונדחקות הצידה מעמדות מפתח, לא רק בתחום הפוליטי אלא בכל תחום תחרותי.
מחקרים בנושא ניהול והנהגה בשנים האחרונות מראים דווקא עד כמה ניהול ומנהיגות שלא נובעים מהבלטה עצמית, אלא מצניעות ומיכולת ליחחס הצלחות לקבוצה ולעבודה משותפת, הם הסגנון שמוביל להצלחה ולשגשוג אמיתיים. סגנון ניהול שכזה נתפס כסגנון המאופיין בתכונות שמזוהות יותר עם נשים.
יש כאן דילמה: מצד אחד הישגיות שמשדרת ביטחון עצמי (יש שיאמרו במובן האגרסיבי יותר"מרפקנות"), חשובה להגיע לעמדות מפתח. מצד שני, מתברר כאמור שניהול ומנהיגות ממקום של צניעות הם הדך להצלחת ארגונים או קבוצות.
במערכות בהן שולטים קודים של מרפקנות, גם מיעוט הנשים שמגיעות בתוכן לצמרת מאמצות כידוע לעתים את אותם הקודים, ולא סביר שיפעלו לשנותם.
דילמה נוספת שנובעת מכך היא שפעמים רבות לנשים שמגיעות לצמרת אין כל עניין אמיתי בנושאים של שוויון מגדרי וקידום נשים נוספות. בשבוע האחרון התעורר שיח ברשתות החברתיות בקשר לחשיבות של ייצוג נשים במפלגות, למצד תגובות תומכות היו לצערי גם תגובות בסגנון "ראינו איזה נשים יש בפוליטיקה".
אני מודה שמצאתי את עצמי לא אחת תוהה, האם אנחנו הפמיניסטיות ששואפות לקדם ולראות יותר נשים בעמדות השפעה באמת יכולות לשמוח מזה שהגיעה לצמרת מי שעושה רע לפמיניזם או אדישה לנושא הזה, במקרה ה"יותר טוב". פוליטיקת הזהויות בעניין הזה לא פתורה.
ובכל זאת, לכמות יש משמעות רבה - ככל שנשים תצלחנה להשתלב יותר ויותר כך גדל הסיכוי לגיוון ולכר נרחב של סגנונות, תפיסות ואג'נדות.
ההצלחה לקדם את נושא השוויון במגדרי כערך בפני עצמו לא צריכה להיות תלויה בסופו של דבר במגדר של השחקנים והשחקניות במערכת הפוליטית אלא באיכות שלהם, הנכונות שלהם להעמיק בכלל המחקרים והנתונים שמצביעים על כך שקידום שוויון מגדרי, שכולל בתוכו פאזל של הרבה נושאים הוא אינטרס שטוב לכולן ולכולם גם ברמת הפרט, וגם ברמת החברה והמדינה, וכי מדובר בדגל שראוי להרים ולאמץ.
הכותבת היא מנכ"לית שדולת הנשים