גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך יכול המשקיע הישראלי להתגונן מפני היחלשות הדולר

בשנה החולפת נחלש הדולר ב-11% מול השקל - וכך תשואה של 12% במונחים דולריים בשנה האחרונה התאפסה במונחים שקליים ● האם המסקנה היא להפסיק להשקיע בחו"ל - או להתחיל לגוון את המטבעות שבהם משקיעים?

חדר מסחר בניירות ערך. כששוקי המניות נפלו, המוסדיים היו צריכים גישה מהירה לדולרים / צילום: איל יצהר
חדר מסחר בניירות ערך. כששוקי המניות נפלו, המוסדיים היו צריכים גישה מהירה לדולרים / צילום: איל יצהר

"חייהם של תושבי אוטאביה, התלויים על פני התהום, בטוחים יותר מחייהם של תושבי ערים אחרות. הם יודעים שהרשת לא תוכל לשאת יותר ממשקל מסוים". הפסקה מספרו של איטאלו קאלווינו "הערים הסמויות מהעין" מתארת את חייהם של תושבים שעירם בנויה מעל לרשת של קורי עכביש, הנזהרים בכל צעד ושעל, שכן הם יודעים כי הליכה לא זהירה עלולה לעלות להם בחיים.

בטור שכתבתי לגלובס באוגוסט 2017 תחת הכותרת "לא על הדולר לבדו: חו"ל זה לא רק ארה"ב", השתמשתי באותה פסקה. שער הדולר אז היה קרוב יותר ל-3.70 שקלים מאשר ל-2.99 שקלים. את שנת 2020 פתח הדולר בשער של 3.45 שקלים, ונחלש מאז בכ-11% - ולאחר התערבות נקודתית של בנק ישראל התחזק בינתיים ל-3.25 שקלים. אי-אפשר להתעלם מחוזקת השקל, ובאותה מידה גם לא ניתן להתעלם מחולשת הדולר.

מוצרים רבים מאפשרים להגן על שינויי שערי מטבע חוץ, כמו גידורי מטבע וכדומה. הגנות אלה יעילות לטווחי זמן קצרים, שבעיקר דוחים את הקץ, והשימוש בהן נעשה בעיקר על ידי משקיעים מתוחכמים. הגנה על שער חליפין שקולה לביטוח, וכמו כל ביטוח, יש מועד תום תקופת הביטוח.

איך לגוון את סל המטבעות?

אם המגמה היא של התחזקות השקל מול הדולר, הגנה על המטבע רק דוחה את הקץ - משום שאם ב-2015 הגנו על שער השקל מול הדולר לפי שער 4.754 שקלים, אז שנה לאחר מכן, כשפקעה ההגנה על המטבע והיינו צריכים "לחדש את חוזה הביטוח", זה בוצע בשער של 4.40 שקלים. בחלוף הזמן שערי ההגנה היו נמוכים יותר, עד לרמה הנוכחית, שלפיה מי שמעוניין להגן כיום על שער השקל-דולר עושה זאת ברמה של 3.25 או 3.12 שקלים, אם ביצע זאת לפני שבוע. בינתיים השקל מתחזק נקודתית, אבל יהיה זה יומרני לחשוב שבנק ישראל יכול להתמודד עם מהלכים ותנועות הון בינלאומיות.

לאורך זמן ההגנה הטובה ביותר על תיק ההשקעות בחו"ל היא גיוון סל המטבעות. הגרף המוצג בטור זה, מראה איך אפילו הליש"ט עם שלל הבעיות של בריטניה התחזקה מול הדולר ביותר מ-3% במהלך 2020.

גיוון מטבעי מושתת על ניתוח הסיבות להתחזקות המטבע המקומי וחיפוש מדינות עם מאפיינים דומים. אם השקל מתחזק בגלל הגז הטבעי, נשקיע במטבעות כמו הדולר הקנדי והדולר האוסטרלי - מטבעות של מדינות המייצרות ומייצאות גז טבעי וכן מחצבי טבע נוספים. אם הסיבה להתחזקות השקל היא היותה של ישראל "אומת הייטק", אז ראוי לגוון את תיק ההשקעות עם חשיפה לסין, יפן וקוריאה הדרומית, שגם בהן יש צמיחה של מגזר הטכנולוגיה והחלה של יישום טכנולוגיה על מגזרי פעילות מסורתיים, הצפויה להוביל לצמיחה הן של מגזר הטכנולוגיה והן של הענפים המסורתיים.

 

פרדוקס היצואנים שחוסכים לפנסיה

מבין כלל הגורמים המשפיעים על התחזקות השקל מול הדולר, הסיבה העיקרית להתחזקות המהירה והעקבית היא יציאת כספי משקיעים להשקעות בחו"ל על חשבון השקעות בישראל, כאשר עיקר ההשקעות מתבצעות בדולר אמריקאי. באותו טור שכתבתי באוגוסט 2017, ציינתי שכ-95% מההשקעות בחו"ל של הגופים המוסדיים נקובות בדולר ארה"ב, והמצב מאז לא השתנה.

האבסורד הוא שעובדי אינטל בישראל, למשל, מחויבים על פי חוק לחסוך לפנסיה בגופי החסכון השונים, ואותם גופים משקיעים בחו"ל ומחזקים את הדולר מול השקל. בסופו של התהליך, אם הדולר ייחלש יותר מדי מול השקל, אז לאינטל, למשל, לא בהכרח ישתלם להמשיך ולפעול מישראל (למשל, במצב קיצון של שע"ח 1:1 שקל מול הדולר).

מקרה אבן בוחן לעוצמת ההשפעה של המוסדיים על שער החליפין ניתן למצוא בהיחלשות משער של 3.45 שקלים לשער של 3.82 שקלים בתוך יומיים של מסחר, בגלל הנפילות בשווקים הפיננסיים. הסיבה היא שגופים מוסדיים משקיעים לא מעט בחו"ל באמצעות מוצרי השקעה ממונפים במדדי מניות בחו"ל - למשל, על מדד S&P 500.

ככל השקעה ממונפת, יש צורך בריתוק של הון עצמי כנגד ההשקעה - כך שאם למשל, אני רוצה להשקיע במינוף של 1:4, אז כנגד כל השקעה של 4 מיליארד דולר במדד S&P 500 במינוף, הגוף המוסדי נדרש להחזיק הון של מיליארד דולר כנגד השקעתו.

ברגע שמדדי המניות נופלים בחדות, הגופים שמכרו למשקיעים את המוצרים הממונפים, דורשים הגדלה של הביטחונות כנגד ההשקעה או לחלופין חיסול של הפוזיציה. המהלך של הגדלת הביטחונות הוא במטבע ההשקעה, ולכן בנפילות של שוקי המניות במרץ האחרון, מוסדיים רבים היו צריכים גישה מהירה לדולרים כדי לחזק את הביטחונות - מהלך שיצר התחזקות מהירה של הדולר מול השקל וחייב את התערבות בנק ישראל בהיקף של מיליארדי דולרים כדי לחזק את השקל, רק בשביל שהיום יהיה צורך להשקיע מיליארדים כדי להחליש את השקל.

הפתרון של ויסות שערי מטבע והגנה על יצואנים לא יכול להגיע ממגבלות על השקעות בחו"ל. אנחנו כבר מזמן לא בשנות ה-60 ובתקופת מפא"י, אבל ייתכן בהחלט כי הגיע הזמן להתחיל ולגוון את סל המטבעות של גופי ההשקעה הפנסיוניים, גם לטובת התשואות לחוסכים וניהול סיכונים נכון בהקשר המטבע וגם לטובת שמירה על היצואנים ועל כלכלת ישראל בכללותה.

הכותב הוא מנכ"ל OXTP Investments ומשמש מנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בטור זה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה