נתניהו מגיב לאישומים נגדו: כתב האישום לוקה מיסודו

ראש הממשלה בנימין נתניהו מגיב היום (ב') לראשונה בפירוט לאישומים נגדו. במענה לכתב האישום שהגישו סנגוריו לבית המשפט נטען קודם כל כי "כתב האישום שבפנינו לוקה מיסודו. כתב האישום, בחלקים עיקריים שבו, מתיימר באורח ראשוני - ובדיעבד - להפליל התנהגויות שלא היה ואין בינן ובין הדין הפלילי דבר".

במענה לאישום הראשון, פרשת 4000, נכתב כי "מבקשת המאשימה - כחידוש חסר תקדים - לייסד אישום לפיו 'היענות חריגה' נטענת לבקשות סיקור מטעם איש פוליטי מהווה 'מתת' מושחתת, 'שוחדית'. זאת על דרך האינדוקציה וההיסק המתפרש, שהרי גם המאשימה אינה טוענת לקיומה של הסכמה בעניין - לא בכתב ולא בעל-פה. למיטב הבדיקה, כזאת טרם נודע בשיטות משפט עד עתה, ובצדק".

בנוע לאישום השני, פרשת 2000, נכתב כי "מבקשת המאשימה לייצר חובה חדשה, ששיטתנו המשפטית אינה מכירה בה, לנהוג באופן מיידי ובדרך מסוימת ומדויקת כאשר אדם נחשף למעשה עבירה (נטען ומוכחש) - חובה הנשללת מפורשות בהוראת חוק ספציפית שיוחדה לנושא זה בחוק העונשין"

בנוגע לאישום השלישי, פרשת 1000, נכתב על-ידי סנגוריו של נתניהו כי "טוענת המאשימה לראשונה כי קבלת מתנות מחברים עולה כדי עבירה של הפרת אמונים, תוך שהיא חורגת מהמסגרת הנורמטיבית הספציפית שקובעת הסדרים בנושא זה - חוק שירות הציבור (מתנות)".

על-פי הנטען, "מהלך זה של כתב האישום, החותר תחת עיקרון החוקיות, קשור בטבורו לפגמים הקשים והחמורים עליהם הצבענו עד עתה במסגרת הטענות המקדמיות, ובכללן הטענות להגנה מן הצדק. כפי שהחקירה הייתה פגומה ולוקה מיסודה, כפי שההליך נועד לחפש אדם ולא עבירה, כך גם תוכנו של כתב האישום לוקה בבסיסו. הדברים כמובן מצטרפים זה לזה ומחזקים - זה מפה וזה מפה - את הצורך לבטל את כתב אישום (מלכתחילה, ולמצער בסוף ההליך) ולהורות על זיכוי מלא".

בנוגע לפרשת 4000 נטען על-ידי הסנגורים כי "הניסיון להפליל התנהגות מסוג זה הוא בעל השלכה על חופש הביטוי, חופש העיתונות ועקרונות דמוקרטיים בסיסיים. מכל מקום, די בניסיון להביא להפללתה של התנהלות מקובלת זו - לראשונה - בעניינו של ראש הממשלה, כדי להביא למסקנה כי לא ניתן לייחס לראש הממשלה 'הבנה' כי היענות (ככל שהייתה) לפניות סיקור - מהווה 'מתת'. 'הבנה' כזו חייבת להיות ברורה ומובהקת, והיא לא תיתכן, בהתחשב בכך שעד לחקירותיו של ראש הממשלה יחסי סיקור מעולם לא נחשבו 'מתת' ומעולם לא טופלו במישור המשפט הפלילי בכלל, או דרך עבירת השוחד בפרט".

עוד נכתב כי "כדי למלא אחר הרכיבים הנדרשים לביסוס עבירת שוחד, קיבצה המאשימה פעולות רגולטוריות שנעשו בעניינה של קבוצת "בזק", שהייתה בתקופה הרלוונטית לאישום בבעלותו של אלוביץ', בניסיון ליצור את הרושם כאילו הן היו קשורות באיזושהי דרך ואופן לסיקור התקשורתי. אלא שכל הפעולות הנזכרות בכתב האישום הסתכמו במתן חתימה טכנית בעיקרה, חתימה שבאה לאחר אישורים שניתנו בסופה של בדיקה מעמיקה שנערכה על-ידי שורה של גורמים מקצועיים".

בתגובה נכתב כי "התפיסה הפוליטית משפיעה על הסיקור עצמו, ובגלוי. כך למשל זכור היטב כי במהלך ימי ההתנתקות אמר העיתונאי אמנון אברמוביץ' כי התקשורת צריכה 'לשמור על אריאל שרון כמו על אתרוג'. גם בעל השליטה בעיתון 'הארץ', עמוס שוקן, סבר כי יש לתמוך בראש הממשלה שרון ככל האפשר, כל עוד הוא מקדם את ההתנתקות. עורך עיתון 'הארץ' בזמנו, דייוויד לנדאו, אף הודה כי עיתונו העלים עין מענייניו המשפטיים של שרון כדי לקדם את ההתנתקות. וזוהי דוגמה בלבד. ואומנם, בישראל, מרבית כלי התקשורת נגועים בהטיה כלפי הצד השמאלי של המפה הפוליטית, כך, על אף תוצאות הבחירות העקביות. נתונים אמפיריים מבססים זאת היטב. תובנה זו הייתה נהירה גם לראש הממשלה"

עוד נכתב כי "נוכח מציאות מובהקת זו, עמדתו העקבית של ראש הממשלה הייתה ועודנה כי דרך עיקרית לאזן וליצור שוק דעות הוגן ומגוון היא על-ידי יצירת כלי תקשורת ימניים שינהלו ויכוח שוטף עם כלי התקשורת השמאליים... עוד האמין ראש הממשלה, והוא מאמין גם היום, כי זכותו לפעול לשיפור הסיקור שלו עצמו כמי שמייצג באורח הבולט ביותר את האגף הימני בציבוריות הישראלית. 'זכות' זו היא מנת חלקם של אנשי ציבור, כמו גם שגרה נוהגת מימים ימימה".

עוד נכתב כי "שאיפה זו אינה נחלת אנשי ציבור ופוליטיקאים בלבד. מתברר כי גם נציגי המאשימה נוהגים להיפגש תדיר עם עיתונאים, והכול במטרה להטיב את הסיקור התקשורתי שלהם. והנה, מתברר כי טרם הגשת כתב אישום המאשימה לא טרחה לבצע בחינה השוואתית, איכותנית ואמפירית, ביחס לשאלה כיצד פועלת התקשורת בשגרה מול פוליטיקאים בכירים. מכאן היא נקלעה לשגגה שלפיה ישנו 'קנה-מידה תקשורתי מקובל', כלשונה בכתב החשדות (טענה ממנה נסוגה עם הגשת כתב האישום) - שאינו בנמצא.

"תחת זאת, התקשורת היא מגוונת וכוללת כלי תקשורת בעלי מאפיינים שונים, המאפשרים נגישות שונה לפוליטיקאים - בהתאם לתפיסות היסוד השולטות בהם. אחד הכשלים הטמון בכתב האישום הוא אפוא הנחת היסוד והנחת המבוקש המשתמעות ממנו, כי כתביו ועורכיו של כלי תקשורת אמורים להיות מנותקים כליל מעמדתו של בעל השליטה בכלי התקשורת". 

מטעם הפרקליטות נמסר כי "בשלב שמיעת הראיות וליבון הטענות תתברר לבית המשפט התמונה העובדתית המלאה המשקפת את האמת, והגיעה העת שכך ייעשה".

*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.