גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרימה ראש? האינפלציה לא מתה, היא עשויה לשוב ובגדול

נתוני הלמ"ס הראו כי ישראל חזרה לאינפלציה שלילית, למרות שהממשלה הזרימה כ-80 מיליארד שקל למשק ● איך ייתכן שמחירי הדירות והנכסים עלו למרות המיתון, ומדוע הכלכלנים משוכנעים כי האינפלציה בדרך למעלה

תור של קונים בכניסה לדיזנגוף סנטר, חודש שעבר / צילום: בר לביא
תור של קונים בכניסה לדיזנגוף סנטר, חודש שעבר / צילום: בר לביא

מדד דצמבר שפורסם בסוף השבוע מסמן שבע שנים שבהן המחירים קפאו בישראל, והוביל לכך שב-2020 ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.7% - מסימני משבר הקורונה. זה שמשבר בא עם ירידת מחירים זה לא מפתיע. מה שכן מפתיע הוא שמחירי הנכסים הפיננסיים כדוגמת נדל"ן ומניות עולים בעת משבר. ההבדל העיקרי מ-2019, או אם תרצו הפרדוקס - איך ייתכן בשנה של מיתון גדול רואים עלייה במחירי נכסים פיננסיים?

האם האינפלציה חוזרת? לממשלות ולבנקים כדאי להיערך לשובה | עמירם ברקת, פרשנות

לפני שנסביר את הפרדוקס, נתחיל בתחזית קדימה: הפגיעה בשוק העבודה לצד אינפלציה עולמית מתונה ושקל חזק תומכים בסביבת אינפלציה נמוכה גם בשנה הבאה. כמה נמוכה? ציפיות האינפלציה בישראל נמצאות ברמה של מעל לאחוז. עם זאת, מדובר ברמה הגבוהה ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה על רקע הציפייה לשחרור הביקוש הכבוש שצפוי לפגוש היצע מצומצם יותר של שירותים.

ההתאוששות ההדרגתית שצפויה בפעילות המשק ככל שקצב חיסון האוכלוסייה יתקדם והסגר יוסר מעלים את הציפייה לשחרור של ביקוש כבוש וצפויים למתן את הירידה באינפלציה. לצד עסקים שנסגרו בתקופת הקורונה וחדלו מלפעול, סביר כי יירשם עודף ביקוש על פני ההיצע שצומצם במגוון ענפי שירותים (פנאי, בידור, נופש ועוד) ואחרים, מה שעשוי לתרום להאצת האינפלציה.

"האינפלציה מעורפלת כרגע כי קשה למדוד אותה, שכן יש הרבה שירותים שלא נמדדים ולכן נתון האינפלציה לא נקי בתקופה הנוכחית", מסביר ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים בשיחה עם גלובס. "יש בעייתיות גם במדידת סעיפים של אירוח ואוכל וגם נסיעות לחו"ל או אירועים ופעילויות ספורט ופנאי. בנוסף, לסגר יש השפעות ממתנות על האינפלציה. בישראל העניין הזה בלט מאוד בתחום הדיור - הביקוש לשכר דירה יורד ובדצמבר מדד מחירי הדיור ירד ב-0.2%".

 

בהר אומר כי "אם נסתכל על סעיף הדיור בישראל, בשנה כמו זו של משבר, סעיף הדיור ירד ב-0.2% וזה הסיפור הגדול של המדד, ולא בטוח שזה סוף הסיפור. כל עוד אנו עדיין בסגר - כפי שאמרנו בתחילת המשבר, הדיור הוא הסעיף שיכול להוריד את האינפלציה - וזה מה שאכן קרה בסוף".

אמנם, אחד הגורמים שתורמים לעליית האינפלציה בחודשים האחרונים, שעוד לא בא לידי ביטוי הוא העלייה במחירי הסחורות החקלאיות - מה שעשוי לתרום לעליית מחירי המזון, אך "ישראל פחות מושפעת מעלייה במחירי המזון מאחר שהמשקל של סעיף זה במדד הוא אינו גבוה, ובכל אופן זה סעיף שאינו בר השוואה לדיור. גם בסעיף המזון רכיב הסחורות אינו מהותי, שכן משקל חומרי הגלם אינו גבוה", מסביר בהר.

השינוי: המחירים יעלו כשהמשק ייפתח

אילו גורמים עשויים לתמוך בעליית האינפלציה? המומחים מעריכים כי הגורמים שמייצרים אינפלציה יחלו לעלות כאשר ייגמר הסגר. "אולי נראה בתום הסגר את סעיף הדיור מתקן את הירידות", אומר בהר. "ייתכן שנראה התייקרויות בסעיפים שלא נמדדו כראוי בשל הקורונה, וברקע יש לחצים שמבעבעים שהם פרי המדיניות של בנק ישראל בשילוב פעילות האוצר. ייתכן שמחירי הטיסות יעלו עם פתיחת הסגרים, כך שניתן להניח כי נראה תיקון בשנים הקרובות".

איפה יופיעו סימנים מקדימים? "בשל המדיניות המרחיבה העמוקה יותר, ובשל חולשת הדולר, סביר כי תהליך עלייה באינפלציה יופיע קודם בארה"ב", אומר בהר.

רק השבוע אמרה ג'נט ילן, נגידת הפד לשעבר ושרת האוצר הנכנסת בממשל ג'ו ביידן, כי "הדרך הטובה ביותר למדיניות כלכלית אמריקאית היא לפעול בגדול".

הדפסת כסף: מדוע היא לא משפיעה כבעבר

עוד לפני תוכנית הסיוע השלישית בארה"ב, ההכנסה הפנויה של הציבור שם עלתה בשנה האחרונה והעלייה נצברה בעלייה של החיסכון של משקי הבית, מה שצפוי למלא את הביקוש הכבוש עם השתחררות הסגרים. בחודשים האחרונים הציפיות האינפלציה בארה"ב היא מעל 2%, כלומר - השוק כן מתרגם את מדיניות הפד וחולשת הדולר בעולם לעלייה עתידית באינפלציה למרות שאנחנו בסוג של מיתון. "התחושה שלי היא שלא נצטרך לחכות כמה שנים כדי שהאינפלציה תרים ראש תחת המדיניות הזו", אומר בהר.

סוגיה נוספת מעניינת קשורה להדפסת כסף, ומדוע היא לא משפיעה כבעבר על האינפלציה. משבר הקורונה הביא להדפסת כסף. מצד שני, גם בעת במשבר הסאב-פריים ב-2008 הדפיסו כסף, אבל הדבר לא יצר אינפלציה. "הדפסות הכסף במשבר הזה הן שונות", אומר בהר. "לא מדובר בהדפסת כסף על מנת להציל את שוק הדיור האמריקאי, אלא במקרה של הקורונה מדובר בהדפסת כסף שמגיע לציבור".

איך זה מתחבר לישראל? "כאן, מצד אחד הדפסנו כסף, ומצד שני יש לנו נכס בדמות אג"ח ממשלתיות. מבחינת הציבור זה כסף שהאוצר חילק לו. נניח שאנו עושים איחוד של בנק ישראל והאוצר - האוצר יצר גירעון גבוה (כ-12% מהתוצר) דרך כספים שחולקו לציבור, ובנק ישראל מממן את הגירעון התקציבי של האוצר, וזה כסף שמגיע לציבור. זה שונה מרכישות מט"ח מבחינת ההשלכה האינפלציונית. בשורה התחתונה: לעניות דעתי, גם בארה"ב וגם בישראל הדפסת הכסף תיצור בעתיד אינפלציה גבוהה יותר".

ומה לגבי רכישות מט"ח של בנק ישראל, האם יש להן השפעה על האינפלציה? לפי בהר, "במקרה זה לדעתי לא תהיה השפעה על האינפלציה. הציבור לא נהייה עשיר יותר, הוא רק החליף נכס בנכס. אבל ברגע שהציבור מקבל מענקים מהממשלה ואלו ממומנים על ידי הדפסות כסף, אז נטו זרם כסף לציבור".

איפה יש אינפלציה? במחירי הנכסים

עוד לפני משבר הקורונה, התיאבון לסיכון היה בעלייה בכל העולם בשל הריבית הנמוכה. נוכח משבר הקורונה כסף רב מוזרם מהבנקים המרכזיים לכלכלה, המשק סגור בשל הקורונה, הצריכה הפרטית ירדה, ונוצר חיסכון שמחפש מקום להחנות בו. וכך, גם בשעה של מיתון חסר תקדים בעולם ניתן לראות עלייה במחירי הנכסים - תהליך שהחל לפני משבר הקורונה.

ומה לגבי המדיניות המוצהרת של בנק ישראל לגבי שער החליפין, האם היא עשויה להשפיע על האינפלציה? לפי בהר, "השנה, אחד הגורמים לאינפלציה נמוכה היה ההתחזקות של השקל. כך שבהחלט למדיניות זו יש השפעה לשינוי מגמה בשוק המט"ח. יהיה לבנק ישראל קשה לא להתמיד במדיניות של רכישת דולרים, שכן בתור בנק מרכזי היית רוצה שהשוק יאמין למדיניות שלך. יהיה להם קשה להסביר למה הם לא רכשו 30 מיליארד דולר אחרי שהצהירו, ולכן יש להניח שהבנק ימשיך להיצמד למדיניות הזו. ולכן 30 מיליארד דולר זה משמעותי, בהתחשב לשנה הקודמת מבחינת היקף מאזן התשלומים, היקף ההשקעות הזרות ועוד".

עוד כתבות

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

הסנקציה החדשה של ארדואן: חוסם פטור ממכס על סחורות לישראל דרך אירופה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות