גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כדי שהציבור הערבי יתחסן, חשוב להנגיש את החיסונים

בחברה הערבית אין בעיה עקרונית עם חיסונים ● אחוזי ההתחסנות בחיסוני שגרה בקרב פעוטות ערבים גבוה מאוד ואף נושק ל-90%, שיעור שהוא גבוה יותר מזה של האוכלוסייה היהודית ● אז בכל זאת מדוע העיכוב בחיסונים ביישובים הערבים?

חיסון נגד קורונה / צילום: רפי קוץ
חיסון נגד קורונה / צילום: רפי קוץ

תמונה זו של חיסון איטי לא מפתיעה, והיתה צפויה במיוחד למומחים בתחום הפערים במערכת הבריאות שמכירים את האוכלוסייה הערבית. החברה הערבית סובלת שנים רבות מפערים בקידום בריאות ואוריינות בריאות, כמו גם אוריינות דיגיטלית נמוכה. ההתנהגויות הסיכוניות באוכלוסייה זו הן גבוהות מאוד.

כך לדוגמה, שיעורי העישון הם מהגבוהים בעולם וקרובים לכ-40% בקרב גברים ערבים, שיעור השמנת יתר בקרב ילדים ונשים גבוהים מאוד ומגיעים לכ-50% בקרב נשים מעל גיל 50. גם השיעורים של התזונה הלא בריאה שכיחים באוכלוסייה הערבית, כמו גם שיעורים גבוהים של יושבנות וחוסר פעילות גופנית (קרוב ל-70%).

מצב פערים זה איננו חדש והוא לא גזירה משמיים. מצב זה הוא תוצאה של הזנחה רבת שנים בקידום בריאות באוכלוסייה זו. לפי דוחות משרד הבריאות, הגם שמעשנים ערבים מכניסים לקופת המדינה כ-3 מיליארד שקל ממסים על סיגריות, התוכנית למניעת עישון באוכלוסייה הערבית נשארה על הנייר משנת 2009 ולא קיבלה שום תקציב ייעודי לטיפול בנושא.

לפני שנתיים, ב-2018, לאחר לחץ של שנים, משרד הבריאות, יחד עם המשרד לשוויון חברתי, חוקרים מהאקדמיה ואנשים מהחברה האזרחית, פיתחו תוכנית לקידום בריאות ותשתיות שירותי בריאות באוכלוסייה הערבית. התוכנית תוקצבה בעלות של כמיליארד שקל, אולם מעולם לא קיבלה מימון. היה ניסיון לאחרונה לצמצם אותה לצרכי הטיפול בקורונה בלבד.

כאמור, מצב זה של הזנחה רבת שנים בתחום הבריאות לא רק שלא תרם לקידום הבריאות, אלא גם הוריד את אוריינות הבריאות בקרב אוכלוסייה זו. מצב זה גם אחראי בין היתר על החשדנות והפחד שנוצרו סביב החיסון וניזונו מפייק ניוז ברשתות החברתיות בחברה הערבית ופחד מהחיסון - תחושה שרבים מאיתנו חשים אל מול הטכנולוגיה החדשה של חברות התרופות שהן חברות פרטיות שמטרתן לעשות הון על החולי שלנו.

חשוב לציין כאן שהחשדנות והפחד מהחיסון קיימים בכל העולם, והם אחראיים, בין היתר, על שיעור המתחסנים הנמוך באירופה ובארה"ב. זה הופך את האוכלוסייה הערבית לפחות יוצאת דופן בנוף הבינלאומי לעומת האוכלוסייה היהודית, שהיא זאת שיוצאת דופן ברמת ההיענות הגבוהה שלה להתחסנות.

רמת חיסון איטית יכולה גם להיות קשורה לרמה גבוהה של חוסר אמון, שמאפיינת את האוכלוסייה הערבית לאורך כל המשבר, ובכלל. האמון של האוכלוסייה הערבית במערכת ביחס לטיפול בקורונה נשחק עקב הטיפול הלקוי במשבר ביישובים הערבים.

בגל הראשון, החברה הערבית שימשה דוגמה מצוינת להתמודדות עם הקורונה. שיעור התחלואה ביישובים הערבים מתוך סך כל התחלואה בישראל לא עלה על 5%. אבל החל מאמצע אוקטובר 2020 ניכרת עלייה חדה בתחלואה ביישובים אלה. שיעור התחלואה עלה ל-30% באוקטובר, ובגל השלישי זה היה קרוב לכ-45% .

אפשר לשייך את העלייה הזו להתקהלויות או לאירועים חברתיים כמו חתונות, אך אלה היו נמנעים ברובם אם היו זוכים בטיפול הולם מבחינת אכיפה ומניעה - וזה כמובן דורש משאבים. הרשויות הערביות סובלות מהזנחה ממשלתית ארוכת שנים וממחסור כרוני בתקציבים והיעדר תשתיות, אשר לא מאפשרים ניהול חיים תקינים. ביישובים הערבים קיים מחסור בכוח אדם, תשתיות ותקציבים בכל התחומים כולל חינוך, בריאות, איכות סביבה, תברואה, שיטור, רווחה ותעסוקה.

יחד עם זאת, יישובים אלה הצליחו להתגייס למאבק בגל הראשון גם במצב הקשה של היעדר וחסר, ולהחזיק מעמד תוך התגייסות של כל הגורמים בקהילה כולל עמותות וארגוני החברה האזרחית. אך באוקטובר, המשאבים האחרונים שלהם אזלו וכך, בלי תמיכה ממשלתית, המצב החל לצאת משליטה.

היות ועדת החיסונים לא כללה מומחים בבריאות הציבור בחברה הערבית, נראה כי הקריטריונים שנקבעו תחילה לגבי חלוקת החיסונים לפיהם רק בני גיל 60 ומעלה מתחסנים פחות תאמו להרכב הגילאי באוכלוסייה הערבית. שכן באוכלוסייה הערבית, בהיותה אוכלוסייה צעירה יחסית, קבוצת בני ה-60 פלוס מהווה נתח קטן של כ-8%.

קבוצה זו ניידת פחות ונמצאת פחות באינטראקציה עם החברה הישראלית הרחבה. בני ה-60 פלוס בחברה הערבית גם פחות נמצאים בשוק העבודה, ולכן המוטיבציה שלהם להתחסן נמוכה יותר. בנוסף, האוריינות הדיגיטלית בחברה הערבית היא נמוכה לכן קשה לקבוצת גיל זו לקבוע תורים דרך האינטרנט, במיוחד בקרב מבוגרים, ולא נעשו מאמצים להגיע אל אוכלוסייה זו או לנייד אותה אל מוקדי החיסון.

האוכלוסייה הערבית היא אוכלוסייה בסיכון בגלל השילוב של שיעורי תחלואה כרונית גבוהים ועוני חריף. לא צריך להיות מומחה לאי שוויון בבריאות כדי לראות שהקשיים באוכלוסייה זו היו כפולים ומכופלים עקב היעדר תשתיות, צפיפות ופערים כרוניים של שנים.

לצערי, גם משבר הקורונה לא גרם לקובעי המדיניות לשנות משהו בנוגע לפערים אלה ועל כן נפערו פערים חדשים. לא נעשו מספיק מאמצים לאכיפה, הסברה ובידודים ביישובים הערבים, והחקירות האפידמיולוגיות לא תאמו את המציאות המורכבת והצפיפות שסובלים ממנה ביישובים הערבים. לא נעשה טיפול נקודתי בפייק ניוז בציבור הערבי, וגם כשרופאים ואחיות ערבים עמדו ועדיין עומדים בחזית הטיפול בחולי קורונה בבתי חולים, אנשי מקצוע ערבים לא היו שותפים לתהליכי קבלת ההחלטות בנוגע לטיפול בקורונה ביישובים שלנו, שלא לדבר על שקיפות. הרי לא ברור מהי ההשפעה של אנשי מקצוע מתחום בריאות הציבור על קבלת ההחלטות של צוות הטיפול בקורונה במשרד הבריאות ובמגן ישראל.

בגלל כל הסיבות האלה, המדינה צריכה להשקיע יותר בהנגשת החיסונים לאוכלוסייה הערבית - מערך הסברה ייעודי עם מסרים מותאמים שיוכלו להתחרות עם הפייק ניוז, הוספת מוקדי התחסנות - שכן יש מספר מועט יחסית של מוקדים כאלה קיים ביישובים הערבים, התאמת קריטריון הגיל ל-40, עזרה בהובלת אנשים מבוגרים ובעלי מוגבלויות למוקדי התחסנות וכו'. ומעל הכל - זו גם האחריות שלנו. באפליה כלפי החברה הערבית צריך להילחם כאילו אין קורונה, ובקורונה צריך להילחם כאילו אין אפליה. 

הכותבת היא מומחית לבריאות הציבור וחברה בצוותי המומחים של המשבר

עוד כתבות

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018