גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איגרות חוב מיועדות: רשת הביטחון של המדינה לחוסכים לפנסיה

בכירי בית ההשקעות מיטב דש, המנהל בין השאר קרנות פנסיה, בוחנים את אפיק ההשקעה של אג"ח מיועדות ואת השפעתו על תשואות החוסכים בקרנות המקיפות ● הקצאת האג"ח לחוסכים צפויה להשתנות בהתאם לגילם החל משנת 2024

קשישים  בחוף אשקלון. האג"ח המיועדות הן עוגן חזק בקרנות הפנסיה / צילום: Shutterstock
קשישים בחוף אשקלון. האג"ח המיועדות הן עוגן חזק בקרנות הפנסיה / צילום: Shutterstock

קופות הגמל וקרנות הפנסיה הן מכשירי חיסכון של הציבור לטווח ארוך. בטור זה נפנה זרקור לאפיק השקעה ספציפי, זה של "איגרות חוב מיועדות", אשר נמצא בקרנות הפנסיה המקיפות בלבד. נסביר מהו, מה תפקידו וכיצד הוא משפיע על התשואות של החוסכים.

אג"ח מיועדות הן מכשיר פיננסי לא סחיר, שמלווה את תעשיית החיסכון ארוך הטווח יותר מ-60 שנה, אלא שכיום הן לא ניתנות לקופות הגמל, והן כן ניתנות לקרנות הפנסיה החדשות בהיקף של עד 30% מסך הצבירה השוטפת שלהן. יש כאן אפליה בין מכשירי החיסכון לטווח ארוך - קרנות פנסיה מול קופות גמל, שהיא ביטוי להעדפה שהמדינה נותנת לקרנות הפנסיה - העדפה שגם עמדה במבחן בג"ץ.

האג"ח המיועדות, צריך לומר, הן עוגן חזק בקרנות הפנסיה, אבל לא בכל מצב. זה נכון, למשל, כאשר שוק המניות יורד ובחוזקה, ואז הן מהוות בלם זעזועים שמייצב את תיק ההשקעות. ואולם, זה לא נכון כששוק המניות עולה בחוזקה, ואז החלק של האג"ח המיועדות יכול להוות משקולת על התשואה. זה גם יכול להיות לא נכון (במידה מוגבלת) בשנים של אינפלציה שלילית, ואז התשואה הנומינלית שלהן היא 4.86% בניכוי האינפלציה השלילית, שכן הן צמודות למדד המחירים לצרכן.

ההבדל בין תשואות הגמל והפנסיה

ננתח את ההבדל בין תשואות קופות הגמל (שבהן אין אג"ח ממשלתיות סוג "ערד", המוכרות בשם "ערדים") לבין אלה של קרנות הפנסיה במסלול לבני 50 ומטה (יש "ערדים"). נציין כי השפעה דומה ניתן לראות גם במסלולים הנוספים (לבני 50-60 ולבני 60 ומעלה).

 

אם נבחן את שנת 2018, שבמהלכה השוק ירד, ניתן לראות שהעמיתים בקופות הגמל הפסידו כסף, ולעומתם, העמיתים בפנסיה דווקא הרוויחו (ראו תרשים). עיקר ההבדל בהחזקות בין הגמל והפנסיה הוא בהחזקה באג"ח הממשלתיות ובאג"ח הקונצרניות. ב-2018 מדד האג"ח הממשלתי הכללי הסחיר ירד ב-1.3% ומדד האג"ח הקונצרני הכללי ירד 1.8%.

בקופות הגמל קיימת החזקה גבוהה יותר, של כ-10%, באג"ח קונצרניות, שמסבירה הבדל בתשואה של כ-0.2%, וכן החזקה גבוהה יותר של כ-15% באג"ח ממשלתיות (ללא ה"ערדים"), שמסבירה עוד כ-0.2% בתשואה. כלומר, ביחד הפרש של כ-0.4%. ה"ערדים" תרמו לפנסיה כ-1.5% (30% מתוך 4.86%), ואז ניתן להסביר את מרבית התשואה העודפת לפנסיה של כ-1.9%. נוסף על כך, צריך להביא בחשבון שה"ערדים" צמודי מדד. ב-2018 מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.8%.

כדי לבחון לעומק את ההבדל בהחזקה באיגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות, יש לפלח את ההחזקות גם לפי סוג הצמדה, צמודות או שאינן צמודות.

כמובן שכאשר השוק עולה, ה"ערדים" תורמים פחות, אבל אם נסתכל על הנתונים המצטברים, בתקופה החל ב-2017 רואים שבעליות ה"ערדים" תרמו פחות, אבל לא מזהים הבדלים מהותיים. לעומת זאת, בירידות הם תרמו מאוד, ובהבדלים ניכרים (עוגן משמעותי). כך שבכל התקופה, במצטבר, הפנסיות המקיפות השיגו תשואה עודפת משמעותית על פני הגמל.

מבנה התיקים השתנה לאורך השנים, אבל ננסה באופן גס לחשב את הפערים על פי ההחזקות הקיימות כיום. על פי אותה שיטת תחשיב שבהסבר הקודם, בתקופה שבין ינואר 2017 לנובמבר 2020 עלה מדד האג"ח הממשלתי הכללי 12.2% ומדד האג"ח הקונצרני הכללי עלה 12.8%.

בקופות הגמל קיימת החזקה גבוהה יותר של כ-10% בקונצרני, שמסבירה הבדל בתשואה של כ-1.3%, וכן החזקה גבוהה יותר של כ-15% בממשלתי (ללא ה"ערדים"), שמסבירה עוד כ-1.8% בתשואה. כלומר, האג"ח הממשלתי והקונצרני תרמו יחד תשואה עודפת של כ-3.1% לטובת הגמל.

מנגד, ה"ערדים" תרמו לפנסיה כ-5.7% (בחישוב של 30% מתוך תרומה של 4.86% בשנה, לאורך כמעט ארבע שנים), ואז ניתן להסביר באופן פשטני את התשואה העודפת לפנסיה. כפי שציינו בדוגמה הקודמת, צריך גם לבחון את השפעת האינפלציה. כך ניתן לראות שרשת הביטחון שמעניקה המדינה לקרנות הפנסיה, היא אמיתית ומשמעותית ומספקת יתרון משמעותי לחוסכים במכשיר זה.

עלויות כבדות של סבסוד הריבית

נציין כי בעבר, גם הקרוב, עלו הצעות לבטל את איגרות החוב המיועדות. כחלופה להן עלו, בין השאר, הצעות להעניק רשת ביטחון באמצעות ערבות של המדינה, שתבטיח תשואה מינימלית לחוסכים בשיעור דומה וזאת במקום ההקצאה הפיזית ברמה החודשית של הערדים.

הצעות אלה עלו מאחר שמבחינה תקציבית מדובר בעלויות כבדות משקל בגין הסבסוד השוטף של הריבית הגבוהה ב"ערדים" - ריבית שנתית ריאלית של 4.86% על תיק נכסים של כ-430 מיליארד שקל, שגדל והולך בכל שנה לאור הצבירות והתשואות. מדובר בסבסוד שעולה למשרד האוצר כ-6 מיליארד שקל בשנה, לא כולל השפעת האינפלציה, שגם אותה צריך להביא בחשבון (נציין כי קיימת רצפת מדד למכשיר, שכן בעת ירידת המדד מתחת למדד הבסיס, הסבסוד לא יקטן).

מכיוון שהסבסוד גדל כל שנה, לאור הגידול בתיק הנכסים, משקלן של האג"ח המיועדות גדל מתוך כלל החוב של המדינה - דבר שמכביד על תקציב המדינה ושעלול להשפיע בעתיד על דירוג החוב הכולל של ישראל.

ההצעות לשינוי נשארו בגדר הצעות, ועד היום ה"ערדים" עדיין חיים ובועטים, אבל חל שינוי באופן הקצאתם לחוסכים בתוכנית הפנסיה המקיפה. בעוד שעד 2017 כל החוסכים, ולא משנה מה היה גילם, קיבלו באופן זהה את אותה הקצאה של "ערדים", הרי שהחל בשנת 2024 תחול הפרדה בין הפנסיונרים, שנהנים מהקצאה של 60% משווי נכסי החיסכון שלהם כבר כיום, ובני 50 ומעלה, שייהנו אז מהקצאת 30%, לבין צעירים יותר - שייאלצו להסתפק בפחות.

ככל שעם השנים יתרבו הפורשים, וזאת גם נוכח העלייה בתוחלת החיים, הרי שלפי הערכות, בעוד כ-30 שנה תתאפס לחלוטין ההקצאה לצעירים. כלומר, אם הנחת האוצר תתממש, בעוד 30 שנה כל החיסכון של החוסכים הצעירים - אלה שיהיו מתחת לגיל 50 - יושקע בשוק ההון, לטוב או לרע.

הכותבים הם צבי סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, ואבי ברקוביץ, משנה למנהל השקעות ראשי גמל ופנסיה במיטב דש. אין לראות בטור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג-לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ