שטחי מפעל תעש השרון / צילום: תמונה פרטית
הוועדה המשותפת למחוזות תל אביב ומרכז אישרה בשבוע שעבר את המדיניות התכנונית ("תוכנית צל") למתחם תעש השרון. מדובר במסמך מדיניות מעודכן המתייחס לשטח של 7,500 דונמים בתחום השיפוט של הערים הרצליה, רמת השרון, הוד השרון והמועצה האזורית דרום השרון.
אחד ההישגים של תוכנית הצל, הוא שיעד הבינוי עודכן מ-23 אלף יחידות דיור ל-36.6 אלף יחידות דיור, ושכמות שטחי התעסוקה גדלה. יש להדגיש כי לא מדובר בתוכנית סטטוטורית, וכי ייקח עוד זמן רב עד שניתן יהיה להוציא היתרי בנייה ולבנות במקום. התוכנית הוכנה על-ידי משרד האדריכלים פירשט מזור.
לצורך הכנת תוכנית הצל נערכה, במשך כשנה, סקירה יסודית של ערכי הטבע, הסביבה והנוף במקום. ערכים אלה היוו את הבסיס לתוכנית המעודכנת שחילקה את השטח למתחמי משנה, שבכל אחד מהם תקודם תוכנית סטטוטורית מפורטת (תב"ע). כמו כן, נעשתה עבודה פרוגרמטית מאד מפורטת של תמהיל וסוג יחידות הדיור, גם בהתאמה לקוי המטרו שיעברו במקום. ואולם הבעייתיות של אזור תעש השרון היא הקרקע המזוהמת. לגלובס נודע כי לא ניתן יהיה לאשר את התוכניות המפורטות עד לטיהור מלא של הקרקע.
תוכנית עיר תעש השרון הופקדה לראשונה בשנת 2012 ונתקלה בכ-600 התנגדויות. הסוגיה המרכזית שהועלתה על-ידי המתנגדים נגעה לזיהום החמור של הקרקע ושכבת מי התהום בתחום התוכנית ואף מעבר לה, כתוצאה מפעילות התעשייה הצבאית. בין היתר קראו עמותת התושבים אחל"ה (איכות חיים לתושבי השרון) ועמותת אדם טבע ודין לפעול לטיהור הקרקע המזוהמת לפני תחילת הבנייה. בחברה להגנת הטבע ובעמותת ריב"ה (ריאה ירוקה בתעש השרון) ביקשו לאפשר שימור מרבי של השטח לצורך יצירת פארק טבע.
בחודש פברואר 2017 התוכנית אושרה על-ידי ועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, תוך הבהרה כי חומרת הזיהום במקום וגודל השטח אינם מאפשרים טיהור מיידי של השטח. במילים אחרות, הוועדה קבעה כי את הטיפול בזיהום יש לבצע בשלבים.
המתנגדים לתוכנית לא היו שבעי-רצון מההחלטה, ובחודש מאי 2017 הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב עתירות של ראשי העיריות רמת השרון, הוד השרון והרצליה, והעמותות חלה"ט, אט"ד, אחל"ה וריב"ה בדרישה לבטל את החלטת ועדת הערר הארצית. טענת העותרים הייתה שיש לסקור את הקרקע ולטהר אותה לפני תחילת תכנון.
יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה תל אביב, האדריכלית דניאלה פוסק, ציינה כי "התוכנית מייעלת בצורה מיטבית את שימוש בקרקע, ובהתאם לכך נקבע כי ניתן להעלות את היקפי הפיתוח בשטח התוכנית ב-50% לעומת התוכנית המאושרת, זאת כדי לשמור על השטחים הפתוחים. כמו כן, התוכנית קובעת את פיתוח המתחם ייעשה בד-בבד עם קידומן של מערכות תחבורה ציבורית ובפיתוח ומקסום פתרונות ניהול נגר ותשתיות, באופן שלא יועמסו על הסביבה העירונית הסמוכה".
מתכננת מחוז תל אביב ברשות מקרקעי ישראל, גילי טסלר, הוסיפה כי "המדינה פועלת ללא לאות לקידום הטיפול בקרקע המזוהמת וטיפול במים, וזאת בהתאמה להחלטת הממשלה לפינוי המתקנים הסכמי משרדי הממשלה לטיהור והפרטת המפעלים, זאת בצד טיוב התכנון ללא הפסק. כל זאת על-מנת ליצר מתחמי תכנון מפורט מהמתקדמים בישראל, תוך שימת דגש על איכות, קידמה, עירוב שימושים, צורכי הציבור תשתיות תחבורה ניקוז ביוב ועוד, וכן פתרונות דיור ותעסוקה".
בתחילת חודש דצמבר העבירו ראשי הערים של הרצליה, הוד השרון ורמת השרון פנייה משותפת לוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה תל אביב ומרכז, בבקשה לעצור את תכנון הבנייה של עיר התעש.
אמיר כוכבי, ראש העיר הוד השרון, אמר לגלובס כעת כי "המדינה ממשיכה לקדם תוכנית ישנה, שנמצאת כבר הרבה שנים בצנרת, בלי להביא מבט מרחבי שיבדוק מה מתאים לאזור כולו. זה אולי יעזור בשורה התחתונה להציג צפי של יחידות דיור ותעסוקה, אבל ברמה הכוללנית מפספס את כל מה שהיה יכול להיות באזור זה. אנחנו מאמינים שהרבה יותר הגיוני להשאיר את השטח כפתוח, ושיהיו בו שימושים ציבוריים שיחולקו בין הערים הגובלות, ואת צורכי המדינה לקדם במסגרת הערים הסובבות".
עיריית רמת השרון: "המדינה חייבת לשקם את הטבע והאדמה שנפגעו במשך שנים ארוכות בשטחי תעש ולהשאיר במקום פארק מטרופוליני פראי. זה מה שדורשים כלל ראשי הערים שבשטחן נמצא השטח, וזה מה שראוי שיהיה. יש כאן הזדמנות חד פעמית שלא תחזור על עצמה לעשות צדק היסטורי עם הטבע במרכז הארץ. אנחנו הצענו להוסיף אלפי יחידות דיור באזורים אחרים על מנת להגדיל את מניין הדירות ולהשאיר את פארק תע"ש כנקודת נוף אחרונה. לצערנו, המדינה לא מתחשבת בעמדת הרשויות המקומיות ומקדמת תוכנית של 36 אלף יחידות דיור, ללא תשתיות תחבורתיות ואחרות. מדובר בטעות היסטורית ואנו נפעל בכל המישורים על מנת לעצור אותה".