גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קטר ההייטק החזיק גם את היצוא הישראלי: יצוא השירותים השתווה לראשונה ליצוא הסחורות

לראשונה, יצוא השירותים השתווה בשנת 2020 ליצוא הסחורות • לפי אומדן מכון היצוא, אשתקד ספג היצוא הישראלי ירידה מתונה של 3% והסתכם ב-107 מיליארד דולר • ההייטק ממשיך להיות הענף הדומיננטי - אחראי ליותר ממחצית היצוא

מכולות בנמל חיפה. יצוא הסחורות של ישראל קטן ב־4% ב־2020 / צילום: Reuters, Ronen Zvulun
מכולות בנמל חיפה. יצוא הסחורות של ישראל קטן ב־4% ב־2020 / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

לפי אומדני מכון היצוא, למרות שנת הקורונה הקשה והתחזיות המפחידות, היקף היצוא הישראלי ירד ירידה מתונה בלבד של כ-3% במונחים דולריים, והסתכם ב-107 מיליארד דולר לעומת 111 מיליארד דולר ב-2019. באשר להתחזקות השקל אומרים במכון, כי התעשיינים למדו את לקחי העבר והם יודעים להגן על עצמם מפני השינויים בשערי המטבעות, כך שהפגיעה בהכנסותיהם בשל הירידה בערך הדולר אל מול השקל, הייתה זניחה.

יצוא הסחורות רשם ירידה של 4% והסתכם ב-54 מיליארד דולר, אבל מנגד נרשמה עלייה של 9% ביצוא השירותים העסקיים, שהסתכמו ב-47 מיליארד דולר. מדובר בעיקר בענפי הטכנולוגיה הגבוהה, העולמות הדיגיטליים של הסייבר הישראלי, הפינטק, מערכות ניהול ארגונים גדולים ועוד. ההייטק הישראלי הפך להיות גורם צמיחה עיקרי אף יותר ממה שהיה עד כה - וחלקו מכלל יצוא השירותים עולה. יצוא שירותי ההייטק עלה ב-2020 ב-11% לעומת 2019, להיקף של 37 מיליארד דולר - כפול מהיקפו בשנת 2014.

לפי המחקר, שביצעו סמנכ"ל כלכלה במכון היצוא שאול כצנלסון וראש תחום המחקר הכלכלי של המכון דניאל רופא, תחום ההייטק אחראי יותר ממחצית היצוא הישראלי, סחורות ושירותים גם יחד.

ארצות הברית היא מדינת היצוא העיקרית שלנו (40%). יצוא הסחורות אליה ב-2020 נפגע בשל משבר הקורונה וירד ב-3%, אבל מנגד יצוא השירותים אליה, בעיקר אלה שקשורים לטכנולוגיה גבוהה, עלה בשיעור דומה.

 

"היסטריה או היסטוריה"

כצנלסון ורופא מסבירים שענף ההייטק כמעט ולא נפגע מהקורונה, ואולי להיפך - העלייה בהיקף המסחר והפעילות הגלובלית הדיגיטלית בשל אי היכולת לפעול במרחב הפיזי, הביאה להגדלת הביקוש לשירותים הדיגיטליים בכל התחומים. הגידול הדרמטי בפשיעה הדיגיטלית העולמית הביא גם לגידול זהה בביקוש להגנת סייבר, וכאן ישראל היא מדינה מובילה בעולם.

יושב ראש מכון היצוא, אדיב ברוך, מכנה את 2020 "שנת ההיסטריה וההיסטוריה": היסטריית הקורונה שתפסה את כל העולם לא מוכנים, והיסטוריית הסכמי השלום, המבטאים פוטנציאל עצום לכלכלה הישראלית.

לדבריו, מגמה חשובה שסייעה לשמור על הכלכלה הישראלית היו ההסכמים עם האמירויות ובחריין. "זה לא רק המסחר הבילטרלי עם האמירויות, אלא גם דרכם ליעדים חדשים וישנים. היינו צריכים להתאים את עצמנו לאזורי הסחר החופשי במפרציות, ולהיותה של בחריין מרכז שירותים פיננסי עולמי, וגם קשר לסעודיה. המפרציות ברדיוס של 3 שעות טיסה מגיעות ל-3 מיליארד בני אדם, אנחנו חייבים לנצל את ההזדמנות. לא רק לאמירויות או לבחריין, אלא דרכן לאינדונזיה ולמלזיה ולערב הסעודית ועוד שווקים חדשים".

הוא מזהיר כי רבים מהישראלים המגיעים למדינות המפרץ מפספסים את שלב בניית האמון, אך עם זאת - ולמרות החיכוכים והתקלות, הקשר הכלכלי מתחזק: "אנחנו רואים הסכמים שכבר נחתמו במפרץ בהיקף של יותר ממיליארד דולר, וחלקם כבר ביישום מתקדם".

רמז לכך אפשר למצוא בנתון של עלייה של 20% ביצוא ב-2020 למה שמכונה "מדינות בלתי מסווגות", כלומר כאלה שאין לישראל קשרים דיפלומטיים עימן, והמפרציות עדיין נחשבו כאלה 2020. עם זאת, מדובר בעוד מדינות, המקבלות בעיקר יצוא בטחוני או יצוא של שירותים דיגיטליים.

אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא / צילום: דוד גארב

הייטק בדרך למפרץ

ובחזרה להייטק. אדיב אומר כי היעד של ישראל צריך להיות טיפוח החברות המתפתחות ולהשאיר כאן את מרכזי המחקר והפיתוח. "יש דוגמאות מעולות כמו ויקס, מובילאיי ואחרות, הוא אומר, לא כל חברת הזנק צריך למכור החוצה במלואה".

היבט טכנולוגי מתקדם הוא היצוא החקלאי, בתחום הפודטק. "באמירויות מוטרדים מסוגיית הפוד סקיוריטי, שכן הם מייבאים את עיקר המזון שלהם. הם הבינו כי בשל המידבור וסיבות נוספות, בעתיד יהיו חסרות אדמות לעיבוד ולכן רכשו כמויות עצומות של שטחים חקלאיים בעולם - באפריקה, במזרח אירופה, בברזיל ועוד, והם צריכים את הטכנולוגיות החקלאיות הישראליות לעיבוד השקיה וגידול בתנאים שונים. וכך נטפים הישראלית ועוד חברות בתחום הרחפנים/רובוטים, השבחת מים ועוד, חתמו על הסכמים משמעותיים עם החברות והמשקיעים באמירויות לפיתוח האדמות הללו".

מנגד הוא אומר יש עוד היבט של הקשר עם המפרציות והוא העברת ייצור של חברות ישראליות לשם, בגלל הקירבה למרכזי הסחר והשינוע הבינלאומיים, מדיניות המיסוי המקלה והיכולת לגייס כוח אדם מסוגים שונים.

אדיב גם מותח ביקורת קשה על הממשלה, שלדבריו לא תיפקדה בזמן אמת, חלקיה רבו בינם לבין עצמם, ובין השאר לא קידמה בשל כך את היצוא.

"ההיסטריה יצרה גלי ביטולים של תערוכות ומפגשים וכל מה שמייצר את היצוא, ומייד הגיעו התחזיות קשות של ירידה במסחר הגלובלי. הממשלה לא ממש תיפקדה והייתה עסוקה כולה רק בסגרים והגבלות. מדינות העולם החל לשנות מדיניות ולטפח את התעשייה המקומית שתספק את הצרכים הפנימיים, מה שהגביר את התחרות הבינלאומית. ואצלנו הממשלה, בכלל לא ראתה ביצוא משהו שצריך לטפל בו".

השקעה בשיווק ומיתוג

מה הייתה המדינה צריכה לעשות?
"בטווח המיידי של הקורונה - הכשרת מגזר המסחר והייצור לעולם הדיגטלי. כמו שעשה ג'ק מא עם עליבבא - לקשר כל בעל חנות קטנה או מפעל זעיר בסין ללקוחות בעולם כולו. למה לא לתת את התשתית וההדרכה לסוחרים וליצרנים הישראליים, שיוכלו לעשות אותו דבר. הרי אין משמעות למיקום הפיזי שלך בעולם הדיגיטלי, והקורונה הוכיחה את זה. הנה הצעה - תנו 5,000 שקל לסוחרים מהגודל הקטן והבינוני, ליצרנים קטנים, כדי להכניס אותם למסחר הדיגיטלי, והרווח יהיה מיידי והאבטלה תקטן".

"בנוסף, חייבת להיות השקעה ממשלתית של ממש בחברות הטכנולוגיה הגבוהה בקידום השיווק והמיתוג הבינלאומי. כיום רק הכסף הזר מניע את התעשייה הזו - יותר מ-10 מיליארד דולר בשנה, שיא שנשבר ב-2020. וזה יעלה עוד כשהמפרציות ייכנסו יותר לעומק בשנים הקרובות. הכסף הממשלתי המגיע כיום דרך המדען הראשי (כ-1.8 מילארד שקל) הוא כמעט רק לפיתוח ומחקר. הצורך הוא בהשקעה בשיווק ובמיתוגה של ישראל, כסטרט-אפ ניישן ובירת הסייבר העולמית. זה קיים רק בנאומים, לא מספיק באמצעות קשרי החוץ הדיפלומטיים הכלכליים של ישראל

"צריך למשל לסייע בהקמת הביתנים הווירטואליים והפיזיים של החברות הישראליות באירועים הבינלאומיים. מה עוד? אנחנו מייצאים ל 129 מדינות, ויש רק 45 נספחים כלכליים בכ-34 מדינות. זה משאב כלכלי עצום של ישראל, והנציגויות הכלכליות הן הגשר של החברות הישראליות למדינות העולם. הדיפלומטיה הכלכלית שעליה מדבר נתניהו, השלום הכלכלי הוא אמיתי, אבל צריך לפרוט אותו לפרוטות כדי שלא נמסמס אותו. צריך הגדלה של ממש בתקציבים של פעילות מעודדת יצוא, החזר ההשקעה מיידי ומובהק והנושא הזה לא נמצא לצערי בסדר העדיפויות של הממשלה. כל תוספת של מיליארד דולר ליצוא מעניקה 0.15% תוספת לתחמ"ג ועוד 7,500 מקומות עבודה".

הוא מציין תחום אחר שבאחריות הממשלה והוא החינוך וההכנה לעולם התעסוקה המתקדם. "צריך שינוי שיביא להכנה ליזמות, לעולם הדיגיטלי, לתעשיית הטכנולוגיה הגבוה. הכשרה גם למי שאיבד עבודה במקום אחד, ויכול להיכנס למקומות שבהם חסרים עובדים במגזר הטכנולוגי. ביטחון תעסוקתי בישראל יש במגזר הציבורי ובהייטק. תפנו לשם את המובטלים וחנכו לשם את הצעירים. עכשיו צריך להשקיע בהם לא לתת פלסטרים ופתרונות של האתמול, השקעה במשאב האנושי ובמיתוג העולמי והשיווק של מדינת ישראל עבור החברות והמפעלים שלה".

ומה מונע את כל זה?
"לצערי הרב אי-קבלת ההחלטות נובע מהמשבר הפוליטי. העובדה שהיו משרדים שונים עם שרים ממפלגות שונות פגעה בעבודה המשותפת וביעילות, והמרקם הפוליטי לא התחבר. הם צריכים להבין שהמלחמה שלנו היא לא פנימית היא מול העולם. המרחב הבינלאומי דורש תכנון אסטרטגי ארוך טווח ואין לנו מספיק מזה כאן והבלגן הפוליטי פוגע".

ברוך מספר שאחד מהפתרונות שנמצאו ובארץ יושמו מהראשונים בעולם היה המפגשים הדיגיטליים. "קיימנו תשעה כנסים וירטואליים בינלאומיים, שבהם שילבנו סרטים ומצגות ותצוגות כמו בכנס רגיל. הצלחנו בכך להשאיר את היצואנים הישראלים על המפה".

עוד כתבות

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● בחברה הגרמנית בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תמחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה, ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

אילוסטרציה: Shutterstock

חברות הביטוח שלטו גם בינואר: מה עשו החיסכונות שלכם?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו להנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח "טוגה נטוורקס", מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג-לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במיכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע והציבור לא יכול להשתמש בהם"

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

עולה לאישור הממשלה: האם תאושר הקמת שדה התעופה החדש בצקלג?

לפי ההצעה, במקום קידום חלופת נבטים בדרום, תקודם חלופת צקלג בנגב, ובמקביל יימשך קידום שדה התעופה בצפון במרחב רמת דוד ● מבקרי המהלך טוענים כי קידום חלופת צקלג הוא למעשה הסחת דעת שנועדה להסיט את מוקד ההכרעה צפונה, ובפועל לאפשר את קידום שדה התעופה ברמת דוד