הרמטכ"ל אביב כוכבי / צילום: דובר צה"ל
הגדלות הרמטכ"ל והתוספת הקבועה לפנסיה המשולמת כיום כמעט לכל אנשי הקבע בצה"ל שפורשים לגמלאות - אינן חוקיות: כך עולה מחוות-דעת שכתבו המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, והמשנה לפרקליט המדינה, עו"ד אורית קוטב. חוות-הדעת נכללת במכתב ששלחו השניים אתמול (א') לפרקליט הצבאי הראשי, האלוף שרון אפק, וליועצים המשפטיים של משרדי האוצר והביטחון.
הגדלות הרמטכ"ל משולמות כיום באופן אוטומטי לקרוב ל-100% מאנשי הקבע בעת פרישתם מצה"ל. בעבר נעה התוספת בין 6% ל-19% מגמלת הפנסיה התקציבית של הפורשים, אולם ב-2015 החליט הרמטכ"ל גדי אייזנקוט כי תשולם תוספת אחידה בגובה 10%.
ואולם בחוות-הדעת, שנשלחה במסגרת הליך המתנהל נגד המדינה בבג"ץ, קובעים נזרי וקוטב כי "החוק הקיים אינו מסמיך את הממשלה להעניק הגדלות באופן גורף לכלל המשרתים, כפי שמשתקף מן הפרשנות שנהגה עד כה על-ידי רשויות הצבא".
על-פי חוות-הדעת, הדרך היחידה לאפשר את המשך תשלום ההגדלות לכלל אנשי הקבע כמקובל כיום היא באמצעות הליך חקיקה בכנסת.
הגדלות הרמטכ"ל מבוססות על החלטת ממשלה משנות ה-70 שאפשרה לרמטכ"ל להגדיל את הזכויות הפנסיוניות של אנשי קבע בנסיבות מיוחדות. עמותת צדק פיננסי, שעתרה לבג"ץ, טענה כי במתן הגדלות הרמטכ"ל ל-98% מאנשי הקבע, חרג צה"ל מהסמכות שהוקנתה לרמטכ"ל מכוח החוק ומכוח החלטות הממשלה. העמותות דרשה מבג"ץ לקבוע כי כללי הרמטכ"ל בטלים, כי אין להורות על תשלומים עתידיים מכוחם, וכי יש להשיב לקופת המדינה תשלומים שבוצעו בעברם מכוחם.
המועד להגשת תשובת המדינה לעתירות נדחה מספר פעמים, לאחר שהמדינה ביקשה הארכה של ארבעה חודשים להגשת עמדתה, בנימוק שהנושא יידון ויוסכם בין שר הביטחון ושר האוצר, ובהיעדר הסכמה בין הצדדים יובא הנושא לדיון משותף בראשות ראש הממשלה.