משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: שלומי יוסף
הממונה על רשות שוק ההון, משה ברקת, מביע תמיכה בעסקאות הגדולות למיזוג גופי ניהול חיסכון לטווח ארוך בולטים בכאלה שכבר אוחזים פה בנתחי שוק גדולים, תוך שהוא רוצה שחברי ועדות ההשקעה של כספי העמיתים בגופים המוסדיים בישראל ייבחרו על ידי ועדת חיצונית ולא על ידי החברות המנהלות, וגם מבקר את חלק מהחברות הנכנסות לשוק ההון בגל ההנפקות הנוכחי ואת פעילות החתמים.
בנאום שהקליט ברקת לכנס ברית קופות הגמל, ושעלה לאינטרנט בשבוע שעבר, מבהיר הממונה על רשות שוק ההון, שבין היתר מפקח על ענפי הביטוח והחיסכון לטווח ארוך, הוא רומז כי הוא עשוי שלא להתנגד למכירת החיסכון לטווח ארוך של פסגות למתחרה אלטשולר שחם ולמכירת הלמן אלדובי לקבוצת הפניקס.
ביחס לתפיסתו לגבי מבנה שוק החיסכון לטווח ארוך בישראל, במה שכנראה מתקשר ישירות למיזוגים בגדולים בשוק הפנסיה בימים אלה, האחד של הלמן אלדובי לתוך הפניקס, והשני של פסגות לתוך אלטשולר שחם, אמר ברקת כי "אנו רואים מיזוגים בשוק שלא בהכרח רעים לתחרות, ליציבות של השוק ולא לתפקוד שלו". זאת, הוא הסביר בדבריו, "מכיוון שאנו חיים בעולם שבו יש סיכונים שונים, כגון סייבר, שמצריכים השקעות מאוד גדולות, ואנו רואים יתרונות לגודל שבסופו של דבר חשובים גם לתחרות ולהורדת מחירים לצרכן".
"לכן", המשיך ברקת ואמר, "אי אפשר להתעלם מתהליכים שמשפרים את רמת התחרות ואת רמת השירות לאזרח. הדברים האלה, בסופו של דבר אנו רוצים לא להסתמך על אמירות עלומות של ריכוזיות ושל מספר שחקנים. אנו מדינה קטנה ולא יכולים להיות פה 100 שחקנים. רוצים לבוא גורמים זרים, שיבואו, הלוואי, אני מחכה לגורמים הזרים בכל העולמות - בביטוח בפנסיה- רק שיבואו נפתח להם דלת והם יתחרו באופן שווה. ומי שיגביר את התחרות זה קודם כל הפלטפורמות שאנו מייצרים".
על החתמים לעשות דיו דיליג'נס "כמו שצריך"
בנאומו התייחס ברקת באריכות לשוק ההון הישראלי, ולמבנה שלו ולשינויים משמעותיים שקרו בו בשנים האחרונות. "יש שני נותני חמצן בשוק ההון - הבנקים והמוסדיים, שצריכים לתת תחרות טובה למערכת הבנקאית", אמר ברקת שציין בהקשר זה כי "אנו צריכים לתת תחרות טובה למערכת הבנקאית וששוק ההון ייתן פייט שבסופו של דבר ייתן תשואות טובות יותר למשקיעים, מאשר הפקדונות. אבל, על מנת שהצמיחה של שוק ההון תהיה בריאה על האלוקציה (הקצאת המקורות לאפיקי ההשקעה השונים, ר"ש) להיות נכונה. היא צריכה להיות לפרויקטים יעילים ומועילים ולא לכל מיני באזים וטרנדים שיכולים לאכול את כספי המשקיעים".
ברקת אמר בנוסף כי "על שוק ההון לסנן מתוכו פעילויות לא ראויות", כשהוא פירט כי "המנגנונים של המתווכים הפיננסיים ושומרי הסף צריכים להיות יותר קפדניים". בכך הוא מכוון גם לחתמים, שלמשל "צריכים לעשות דיו דיליג'נס כמו שצריך" וש"אם אנו משלמים לחתם והוא לא לוקח אחריות אז זה לזרוק כסף לפח וזה כסף של חוסכים".
הוא גם התייחס לחברות הנדל"ן הצפון אמריקאיות שהנפיקו אג"ח בישראל ושכמה מהן כבר נקלעו להסדרי חוב גדולים, ושהאחרונה בהן היא אול-יר, תוך שקישר זאת גם לגל ההנפקות הנוכחי בבורסה. "אנו רוצים פה משקיעים זרים ויש הרבה חברות שנתנו בטוחות כמו שצריך וסיפקו אפשרויות השקעה טובות. ויש כאלה שלא. גם בגל ההנפקות החדש אנו רואים שהמסננת כנראה רחבה מדי", אמר, תוך שהוסיף כי כיום "עוברים גם אלמנטים שיש לפקוח עליהם עין ולא לתת להם תמחור מוגזם - וזה קיים לפעמים". על כן אומר ברקת ש"אנו צריכים לקבוע לשוק סטנדרטים גבוהים, או שנקים רשימה ראשית ורשימה משנית, כדי שאירועים שיקרו יקרו בשוליים ולא יכתימו את כל השוק. על המוסדיים לעשות יותר לדאוג לרמה בשוק, לדרוש דיו דילג'נס יותר קפדני וגם מערכי פיקוח יותר קפדניים".
תומך בחשבון להשקעה שרוצה רשות ני"ע
ברקת מסמן לעצמו מטרה: להגביר את מעורבות רשות שוק ההון שבראשותו בהתנהלות שוק ההון המקומי, שמפוקח על ידי רשות ניירות ערך. "גברת כהן מחדרה לא משפיעה בבורסה ושוק ההון הוא בעיקר הגופים המוסדיים ולכן אנו מגבירים את מעורבותנו בשוק ההון", הוא אמר בנאומו".
בהקשר זה הוא ציין אמנם כי "אני רואה את ההתפתחות של הבורסה, ויש גל הנפקות חדש - ואנו שמחים שיש גל וחדשנות בבורסה - ואני שואל את עצמי אם זה המצב אז למה אנו צריכים עוד אלטרנטיביות והאם אנו צריכים עוד בורסה, או שצריכים לעשות משהו אחר ולייצר כמו בלונדון רשימות נוספות. וזה היה בעבר בבורסה בתל אביב - רשימה ראשית ומשנית וזה קיים בכל שוק מרכזי" תוך שהתייחס לשוק קרנות הנאמנות כאל "שוק מתכווץ".
הוא גם תקף את תיקון 28 שהובילה רשות ניירות ערך לפני שנים ספורות, ושבמהלכו תעודות הסל הפכו לקרנות סל, כשטען כי זה הוביל למצב "חסר בשכלול של השוק", כשבעולם הכלי הזה גדל ופה הוא קטן. "שוק קרנות הנאמנות צריך להתחדש ולהתרענן, בדמי הניהול שלו, באופי שלו ועוד. בעולם אנו רואים התחדשות, קרנות סמארט בטא ועוד", אומר ברקת שמדגיש כי "קופות הגמל להשקעה הן מוצר פנטסטי עם הטבות מס פנטסטיות".
עם זאת, ברקת תמך גם בתוכנית של רשות ניירות ערך ליצירת חשבונות השקעה מקבילות לקופות הגמל להשקעה (במסגרתן השקעה בקרנות נאמנות תזכה להטבות של דחיית מס, בדומה לגמל להשקעה, בהינתן תנאי השקעה מסוימים) באומרו כי "אנו רוצים לעודד חיסכון ואני בעד חשבון להשקעה גם".
הוא הסביר בהקשר זה כי "אנו רוצים יותר כסף שיהיה כאן ולא לבעוט את השחקנים שיש כאן לחו"ל", ויש להבין שיש כאן בעיית היצע מוצרים - "צריך לייצר כלים ולפתח עוד את שוק ההון הישראלי". עוד אמר כי "עלינו לספק אפשרויות השקעה יותר טובות בסביבת ריבית כה נמוכה", ולייצר חלופת השקעות בארץ, אחרת המוסדיים יצאו לדבריו לחו"ל.
אחד הכלים לזה, אליבא ברקת, הוא פיתוח הרצף המוסדי, דבר שהבורסה עושה לתפיסת הממונה, ושלגביה אומר ברקת כי "הנהלת הבורסה הבינה את זה", הגם ש"לקח זמן להסביר זאת ל'אחרים'". הוא גם התייחס בהרחבה שיש לפתח שוק נגזרים והשאלות "כמו שצריך", וזאת על ידי עידוד מאגר ההשאלות בבורסה, "כשיש לפתח עוד מצרים כמו האיגוח, ש"יושב במגירה הרבה זמן והגיע הזמן לדחוף זאת קדימה".
החזון: ועדה ציבורית תמנה את חברי ועדות ההשקעה של העמיתים
אך לא רק מבנה שוק ההון נמצא בין הכוונות של ברקת. ברקת התייחס בנאומו לאופן מינוי ועדות ההשקעה של כספי העמיתים בגופים המוסדיים באומרו כי ועדת השקעות של תיקי העמיתים היא "גוף מפקח ולא גוף מנהל. תפקידה לשקף את האינטרס של המשקיעים ולכן יש לייצר בוועדת ההשקעות של העמיתים 100% חוסר תלות מהגוף המנהל ואולי יש להפריד את המינוי של הוועדה מהגוף המנהל ויהיה מנוטרל מהגוף המנהל, ואולי להעביר זאת לדח"צים בגוף המנהל או אפילו לוועדה ציבורית שתהיה מורכבת מאנשים שיתמנו כפי שמתמנות ועדות ציבוריות ואולי נציגים מתוך הגוף המנהל שהם דח"צים". אך לא רק זאת, ברקת מדגיש כי "לטווח הרחוק יותר אנו שוקלים שלעמיתים תהיה יכולת לקבוע את הזהות של חברי ועדת השקעות של העמיתים".
עוד אמר ברקת שיהיו חידושים במכרז פנסיה ברירת מחדל החדש, שייצא לדרך השנה. לנושא זה קשר למו"מ בין הפניקס ואלטשולר שחם מחד לבין הלמן אלדובי ובעלי פסגות מאידך, בהתאמה. זאת משום שכיום יש רק ארבע קרנות פנסיה ברירת מחדל - של בתי ההשקעות. עוד אמר כי הוא רוצה לשנות את מודל ניהול החיסכון בעולמות הגמל במסלולים תלויי גיל. "המודל החכ"מ (המודל הצ'יליאני, ר"ש) הוא לצערי לא באמת חכם ומייצר עיוותים. יש להסתכל על אופק ההשקעה של אנשים שונים לפי תוכניות הפרישה הצפויות שלהם, ויש לנו הרבה עבודה בנושא הזה".