השמנה בקרב ילדים. מהשלכות משבר הקורונה / צילום: shuterstock
כבר כמעט ושנה שלמה שהילדים ובני הנוער בארץ מקיימים שגרה של פעילות גופנית מצומצמת, לא סדירה ובטח שלא מספיקה להתפתחות מוטורית ופיזית תקינה. אומנם מרכיבים שלמים בעולם עצרו מלכת השנה, אך הילדים שלנו ממשיכים לגדול, וגדילה ללא פעילות גופנית תביא לפגיעה בהתפתחות הגופנית והשכלית, תוביל להשמנה ולירידה בלתי הפיכה ביכולות גופניות.
לפעילות הגופנית יש יתרונות בריאות ייחודיים. את המחיר על הפסקת הפעילות הגופנית בבני נוער נשלם עוד שנים רבות. מחיר שלא ניתן יהיה לכמת בכסף, או להעיד על קשר סיבתי לתקופה זו, אבל מוסכם על המומחים בנושא, ועל בעלי ההיגיון הבריא, שהדור הצעיר יתחיל את החיים בנקודת טובה עוד פחות. ילד שלא נחשף לפעילות מוטוריות חדשות ומגוונות, לא מפתח את רשת העצבים המוטורית בצורה מלאה ויסבול מחוסר שיווי-משקל, תגובות מוטוריות איטיות יותר (דבר שעלול להוביל ליותר תאונות) וחוסר רצון לעסוק בספורט - כי מי רוצה לעשות משהו שהוא לא טוב בו?
בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך שפורסם ב-2019, תלמידי ישראל פעילים שעתיים בשבוע במסגרת שיעורי חינוך גופני. בהתייחס לעובדה שפחות מ-50% מבני הנוער עוסקים בפעילות גופנית בשעות הפנאי (leisure time physical activity), הרי שגם בימים כתיקונם רוב המתבגרים שלנו לא מגיעים למינימום הנדרש של ההמלצות לפעילות גופנית שקבע האיגוד האמריקאי לרפואת ספורט (ACSM) שכולל 150 דקות בשבוע. בעשרת החודשים האחרונים הם כמעט ולא השתתפו באלה.
תוסיפו לזה את הירידה הכמעט מוחלטת של ההוצאה האנרגטית הכללית מפעילות ספונטנית של הליכה לבית הספר, רכיבה על אופניים לחברים או הסתובבות ברחובות, וקיבלנו מתכון מנצח להשמנת נצח. למה נצח? תינוק נולד בממוצע עם 10 מיליארד תאי שומן (תלוי בהשמנת ההורים והמטען הגנטי), ומספרם גדל בהתאם לעלייה במשקל עד גיל ההתבגרות המוקדמת (עד 70 מיליארד תאים). מספר זה לא משתנה לאורך החיים כאדם בוגר, וההשמנה מלווה בעלייה בגודל תאי השומן. מחקרים על בני נוער בתקופה הקורונה מצביעים על עליית משקל משמעותית, מה שאומר שמספר תאי השומן בגופם גדל באופן ניכר, וזהו לצערנו תהליך בלתי הפיך בביסוסם כבוגרים עם השמנה.
הפגיעה הגופנית ארוכת-הטווח של מחלת האוסטאופרוזיס, מחלה השכיחה בנשים מעל גיל 60, חמורה לא פחות. מחקרים שונים, חלקם כחול-לבן, הראו כי בנות העוסקות בפעילות גופנית כנגד משקל הגוף (ריצה, משחקי כדור, ריקוד) בשנה הראשונה לקבלת המחזור החודשי, מעלות את מסת העצם בצורה ניכרת. עלייה זו בעלת פוטנציאל לדחות את המחלה, ואת התוצאות הבריאותיות ממנה כדוגמת שבר, ב-20 שנה.
אם היה מבוגר אחראי במשרד החינוך שמתבסס על עובדות, ההמלצות בכיתות ו'-ט' היו שיעור חינוך גופני בכל יום. אבל בתקופה מדינית חשוכה זו, בה אנחנו בסבב בחירות רביעי תוך שנתיים, לכו תמצאו את המדינאים שיש להם באמת מדיניות ארוכת-טווח.
נהדר שמדינת ישראל עושה שלום עם מדינות ערב שונות, אבל אנחנו רחוקים מהיום בו נפרק את הצבא. חיילים שמתגייסים היום לצה"ל עשויים להיות בכושר גופני נמוך יותר משהייה של שנה בבית. למעט גופים שונים שממשיכים להיות פעילים באופן מקוון (במחקר מצאנו כי חניכים אלה שמרו על החוסן האישי), חלק ניכר מהפעילות שמכינה את הנוער לצבא הופסקו ולא חזרו לפעילות סדירה. היחידות שמכשירות את הלוחמים בצה"ל לכשירות גופנית מותאמת פעילות, אומנם עושים עבודה נהדרת, אבל לא יכולים לגשר באופן מלא על הירידה בביצועים הגופניים של בני הנוער.
בזמן כתיבת שורות אלה, מעל 70% מהאוכלוסייה בסיכון כבר קיבלו את המנה הראשונה של החיסון נגד הקורונה, מה שאומר שבעוד פרק זמן קצר הסיכוי שלהם להידבק בנגיף הארור ולפתח תחלואה קשה ירד ב-95%.
כהנהגה ששכחה את החשיבות להתבסס על עובדות אמפיריות בקביעת מדיניות, ובחרה לקבוע את המדיניות בשינויים תכופים מדי ולעתים רבות מדי חסרי היגיון, זה הזמן להתעורר ולעודד עיסוק בפעילות ספורטיבית. אנחנו חווים את אחד מחודשי החורף הנעימים ביותר בישראל (לצערנו ללא משקעים), שמאפשרים פעילות מהנה, בריאה ומשחררת כיחידים, זוגות, משפחה וחברים.
קובעי מדיניות יקרים, אתם מצופים לשנות תפיסה ולהפסיק להפחיד את הציבור מלצאת ולעשות את מה שהוגף שלנו נועד לעשות, אלא לעודד את הילדים, את בני הנוער ואת כלל הציבור לעסוק בפעילות גופנית. זו לא בקשה, אלא חובתכם.
הכותב הוא פיזיולוג ואפידמיולוג במחלקה לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, הפקולטה לרפואה ומכון סילבן אדמס לספורט, אוניברסיטת תל אביב