שרי אריסון / צילום: איל יצהר
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, החליט להגיש כתב אישום, בכפוף להליך שימוע, נגד חברת שיכון ובינוי ובכיריה לשעבר. זאת, בחשד כי נתנו שוחד לעובדי ציבור זרים באפריקה כדי לזכות במכרזי תשתיות בקניה ובמדינות נוספות - כך נודע לגלובס.
לפי המידע, יזומנו לשימוע בחשד לשוחד, הלבנת הון ועבירות נוספות: היו"ר לשעבר רוית ברניב, המנכ"לים לשעבר, משה לחמני ועופר קוטלר, ובכירים נוספים בחברה.
חברת שיכון ובינוי עצמה תועמד לדין ע-פי תורת האורגנים. זאת, חרף העובדה שהחברה הציבורית עברה משליטתה של המיליארדרית שרי אריסון לשליטתו של איש העסקים היהודי-אמריקאי נתי סיידוף באוגוסט 2018, לאחר פרוץ הפרשה.
לפי ההערכה, כתב אישום בכפוף לשימוע יוגש גם נגד רו"ח רובי לזרוב, שותף בכיר בפירמת ראיית החשבון BDO-זיו האפט. לזרוב שימש כרואה החשבון המבקר בחברה, ועל-פי החשד היה מעורב בביצוע העבירות.
מי שעומדת לצאת בשלום מהפרשה היא בעלת השליטה לשעבר בשיכון ובינוי, שרי אריסון. לגלובס נודע כי התיק נגד אריסון צפוי להיסגר בשל קושי בביסוס הראיות נגדה ובשל העובדה כי הבכירים לא הפלילו אותה. בכך דוחה היועמ"ש את עמדת המשטרה ורשות ניירות ערך, שהודיעו במאי 2019, בסיום החקירה, כי נמצאה תשתית ראייתית להעמדתה של אריסון לדין.
לפי המידע שבידי גלובס, סימן שאלה נותר עדיין ניצב סביב העמדתה לדין של יו"רית ומנכ"לית קבוצת אריסון, אפרת פלד, הנחשבת יד-ימינה של אריסון. גם בעניינה של פלד סברו המשטרה ורשות ניירות ערך כי יש די ראיות להעמדתה לדין בעבירות שוחד.
ההחלטות בתיק עומדות להתקבל לאחר שלפני כשבוע התקיימה ישיבה אצל היועמ"ש בהשתתפות בכירי הפרקליטות. בסיום הישיבה אישר מנדלבליט למשנה לפרקליט המדינה, ליאת עו"ד בן ארי, ולפרקליט מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד יונתן תדמור, להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע.
עד כה הוגש כתב אישום אחד בישראל בגין שוחד לעובד ציבור זר, שגם הוא הוגש במסגרת הסדר טיעון. מדובר בעבירה יחסית חדשה בחוק הישראלי, שנכנסה לחוק העונשין לפני כעשור, ושקובעת כי דין שוחד לעובד ציבור זר כדין שוחד לעובד ציבור ישראלי. חברת שיכון ובינוי, כך על-פי החשד, לא עצרה את מנגנון תשלומי השוחד לאחר כניסת החוק לתוקף.
מידע שמסרו עובדים
הפרשה נחקרה בגלוי מפברואר 2018. זאת, בחשד להעברת תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים באפריקה, ובקניה בפרט, על-ידי שיכון ובינוי בשנים 2008-2016. התשלומים הועברו לכאורה כדי לזכות במכרזי תשתיות.
לגרסת המשטרה ורשות ניירות ערך, בקניה לבדה, שבה התמקדה החקירה, הועברו תשלומי שוחד לכאורה של עשרות מיליוני שקלים, שהצמיחו עבודות והטבות הנמדדות במאות מיליוני שקלים. סך התפיסות הכלכליות שבוצעו במסגרת החקירה עומדות על סך של כ-420 מיליון שקל.
חקירת הפרשה החלה כסמויה בעקבות פנייה של הבנק העולמי לגורמי האכיפה בישראל. זאת, לאחר בדיקות שערך הבנק בנוגע לפעילות חברות-בנות של שיכון ובינוי באפריקה ובדרום אמריקה; במסגרת הבדיקות עובד החברה שי סקף ועובד נוסף סיפקו למשטרה חומרים המבססים לכאורה את החשדות, ובהם הקלטות, מסמכים ויומנים.
הקרב על החילוט
באוקטובר 2020, בית משפט השלום בראשון לציון האריך בחצי שנה תפיסה של רבע מיליארד שקל לקבוצת שיכון ובינוי, לצורך חילוט עתידי. השופט גיא אבנון קבע כי חומר החקירה מבסס "חשד סביר בעוצמה גבוהה" לשורת עבירות שוחד והלבנת הון חובקות-עולם בהיקף של מעל למיליארד שקל.
סוכם כי שיכון ובינוי תפקיד רבע מיליארד שקל בקרן החילוט, וכנגד שוחרר מלוא רכושן של החברות. תוקפו של ההסדר הוארך מעת לעת. במרץ 2020 דחה בית המשפט את בקשת החברות, באמצעות עו"ד פנחס רובין, לשחרר את הסכום.
עו"ד גיורא אדרת, המייצג את קוטלר, מסר: "כשיתקבל מכתב השימוע, נלמד את חומרי החקירה. עד כמה שנראה לי נכון לרגע זה, יהיו לנו טענות עובדתיות ומשפטיות".
לא התקבלו תגובות של יתר המעורבים עד ירידת הגיליון. עו"ד נתי שמחוני מייצג את אריסון, פלד ולחמני.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדם, בכפוף לשימוע, כל החשודים מכחישים את המיוחס להם ועומדת להם חזקת החפות.