הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר
גל הנפקות האקוויטי הראשוניות (IPO) בת"א מביא עימו לבורסה חברות מתחומי פעילות מגוונים (המשתייכות בעיקר לסקטור הטכנולוגיה) אולם המשותף לרובן הוא ממשל תאגידי חלש - כך עולה מבדיקה שביצעה חברת אנטרופי ממשל תאגידי, אשר הגיעה לידי גלובס.
מניתוח רמת הממשל התאגידי של החברות עולה, לפי אנטרופי, כי מרביתן "מגיעות ברמת בשלות מאוד נמוכה, ולאור זאת, נראה שעיקר ההתמקדות שלהן אל מול שוק ההון נעשית בהיבטים פיננסיים עסקיים הנוגעים למודל העסקי, בפעילות העסקית הנוכחית והעתידית ובתמחור הכלכלי הנגזר מהן".
על רקע זה באנטרופי מדגישים כי "מרבית מהחברות שביצעו הנפקת IPO בשנה האחרונה לוקות בחסר בהיבט ממשל תאגידי" וכי "עיקר העבודה שנעשית על-ידי המנפיקים והיועצים מטעמם טרום ההנפקה אינה מתרכזת בהיבטי ממשל תאגידי, ונושאים אלה נדחקים מסדר היום ונשמרים ליום שלאחר ההנפקה (ואף למספר חודשים לאחר מכן)".
יש לציין כי גם בגל הנפקות האקוויטי הקודם בבורסה, בשנים 2017-2018, העריכה אנטרופי את רמת הממשל התאגידי של המצטרפות החדשות למסחר ברמה נמוכה.
"המצב אינו משתנה גם בהמשך"
באנטרופי, העוקבת באופן שוטף אחר המנפיקות גם לאחר הצטרפותן למסחר בבורסה, מציינים, כי "גם בסקירה של החברות לאחר רבעון נראה שהיבט הממשל התאגידי אינו משתנה מהותית במרבית המקרים, והחברות מסתפקות במינוי דח"צים על פי הנדרש בחוק וגם במינוי פורמלי של מבקר פנימי".
בין היתר עולה מהניתוח שעשו באנטרופי, כי כמעט בכל החברות שהגיעו לבורסה בשנה האחרונה (88%) היו קיימות עסקאות בעלי שליטה סמוך למועד ההנפקה, ובעניין זה מוסיפים באנטרופי, "מדד זה משקף למעשה מאפיין בעייתי של ממשל תאגידי". לפי נתוני אנטרופי, מספר עסקאות בעלי העניין עומד בממוצע אצל החברות המנפיקות על שלוש.
עוד מעלה בדיקת אנטרופי, כי יותר מ-80% מהדירקטורים במונפקות החדשות הם דירקטורים תלויים וב-66% מהחברות אין דירקטורים חיצוניים. בעניין זה מציינים באנטרופי, כי "קיים ריבוי של דירקטורים מכהנים מקרב גרעין שליטה וכן מטעם בעלי עניין נוספים במנפיק. בחלק מהחברות מכהנים דירקטורים שהינם נושאי משרה וביניהם גם כפופי מנכ"ל". עוד לפי אנטרופי, הגודל הממוצע של דירקטוריון בחברות אלו עמד על 5.5 דירקטורים טרם ההנפקה, ועולה לממוצע של קצת יותר משמונה לאחר מכן.
נתון נוסף שעולה מהבדיקה: ב-75% מהחברות לא מכהן מבקר פנימי, וקרוב ל-60% מהן קיבלו שירותים נוספים מרואה החשבון המבקר שלהם, שאינם שירותי ביקורת, מה שלפי אנטרופי פוגע באי-תלות שצריכה לאפיין אותו.
בנושא זה מוסיפים באנטרופי, כי "גם רכיב זה אינו מתאפיין ברמה גבוהה שכן היבט הביקורת הפנימית אינו מוסדר בחברות, ומיקוד העשייה הקשורה לביקורת טרם ההנפקה מבוצעת במישור הנוגע לדיווח הכספי... אין זה מפתיע שגם נושא ניהול הסיכונים אינו מקבל את מקומו הראוי בסדרי העדיפויות של החברות המגיעות להנפקה... גם היבטי הציות והאכיפה אינם מקבלים ביטוי במידע שניתן למשקיעים טרם ההנפקה".
"כמות משמעותית מאוד של מצטרפות"
בסך הכול, לפי נתוני אנטרופי, בסיכומה של 2020 הצטרפו לזירת המסחר המקומית 27 חברות בדרך של הנפקות הון ראשוניות (IPO), שבהן גויס סכום מצרפי של כ-4.6 מיליארד שקל. מאז סוף השנה החולפת עד אמצע חודש ינואר השנה הצטרפו לגל ההנפקות חמש חברות נוספות.
מדובר, לפי אנטרופי, "בכמות משמעותית מאוד ביחס למספר החברות הציבוריות שמניותיהן נסחרות בבורסה, העומד נכון לסוף שנת 2020 על 455.
באנטרופי מציינים עוד, כי מרבית החברות מגל הנפקות זה הצטרפו לאחר הנפקתן למדדי היתר של הבורסה, "ורק מעט נסחרות במדדים מובילים כדוגמת מדד ת"א-125 ומדד SME60".
למרות שפעילות מרבית החברות מתרכזת בטכנולוגיה, אופי החברות, לפי אנטרופי, "הינו מגוון, גם מבחינת ענף פעילותן... גם במידת הבשלות שלהן... וגם בצורת ההתאגדות המשפטית... החברות נבדלות זו מזו גם בסוג השליטה שיהיה בהן לאחר הנפקתן: בעל שליטה או ללא בעל שליטה".
להמחשת שנת הפעילות האינטנסיבית בשוק ההנפקות הראשוני, באנטרופי מזכירים את היקפי הפעילות בשנים קודמות, עם שבע הנפקות שנעשו ב-2019, שבהן גויס סכום של 3.2 מיליארד שקל, 11 הנפקות ב-2018 שבהן גויסו 1.8 מיליארד שקל ו-17 הנפקות ב-2017 שגייסו יחד כ-3 מיליארד שקל.
מפילוח פעילות ההנפקות בשנה החולפת לפי חודשים עולה כי סיומה של השנה כלל את חלק ההנפקות האינטנסיבי ביותר שלה, עם 12 הנפקות בדצמבר - חודש השיא של 2020, ועשר הנפקות נוספות בשלושת החודשים שקדמו לו (ספטמבר-נובמבר).
בשיא משבר הקורונה בשווקים - בחודש מרץ - לא בוצעו הנפקות כלל, וגם בחודשיים שלאחר מכן (אפריל ומאי), בעוד שלפני פרוץ המשבר, בחודשים ינואר ופברואר, הספיקו שלוש חברות חדשות בלבד להצטרף למסחר בתל אביב באמצעות הנפקת הון ראשונית.