גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בחירות 2021: עלייתו ומותו של הגוש הטכני

לא עוד מפלגות כוכבים פרסונליות ולא עוד גושים טכניים ● מפה מפלגתית אידאולוגית היא חלק מהבראת המערכת הפוליטית בישראל

מנהיגי המחנה הדמוקרטי ביום הקמתו./ צילום: כדיה לוי
מנהיגי המחנה הדמוקרטי ביום הקמתו./ צילום: כדיה לוי

למחרת סגירת הרשימות ב-4 בפברואר, יחל בנימין נתניהו את קמפיין "ראש הממשלה הוא ראש המפלגה הגדולה". ואולם לפיד, סער, בנט ומיכאלי יודעים זאת - ולא מתאחדים אף שאיחוד בין שניים מהם יביאם אל ראש בראש מול נתניהו כמפלגה השנייה בגודלה וכמובילים לעמדת רוה"מ. מדוע אין איחודים? ראשית, כי הם פוליטיקאים ותיקים היודעים כי התנאי היחיד להיות ראש ממשלה זה מספר ממליצים גבוה יותר אצל הנשיא וגיבוש רוב להצבעת אמון בקואליציה. שנית, בגלל מותו של הגוש הטכני.

לקראת סגירת הרשימות לסיבוב הרביעי של בחירות בישראל תוך שנתיים, אפשר כבר להספיד את שחקן החיזוק מרכזי בשלושת הסבבים הקודמים: הגוש הטכני. שלושה מופעים היו לו: גוש טכני קטן, למעבר אחוז החסימה; גוש טכני גדול - בקרב על המפלגה הגדולה ביותר; ובלוק הימין - לקשירת 'שותפינו הטבעיים' המפלגות הדתיות והחרדיות לממשלה לאומית-ימנית. שלושתם כמעט נעלמו בואך הסבב הרביעי, וטוב שכך.

העלאת אחוז החסימה נועדה מלכתחילה להגביר את המשילות: להקטין את מספר המפלגות הנכנסות לכנסת ולהגדיל את 'המפלגות האפקטיביות', המפלגות הרלוונטיות להקמת קואליציה. מטרת ההעלאה הייתה הקטנת מספר המפלגות וצמצום הקולות הכשרים המבוזבזים. ואולם ההעלאה מ-1.5% ל-2% ב-2006 השאירה מעל 180 אלף קולות מבוזבזים - 50 אלף יותר מבחירות 2003.

אלא שהייתה מטרה נוספת בצידה של ההעלאה ל-3.25% ב-2014: התקווה להפיל את המפלגות הערביות - כמה שיותר מהן - מתחת לאחוז החסימה. יצירת הרשימה המשותפת יצרה מציאות אידאולוגית בלתי אפשרית: דחיקתן של מפלגה איסלמית (רע"מ), סוציאל-דמוקרטית (חד"ש), מעמד-ביניימית (תע"ל) ולאומית-ערבית (בל"ד) תחת קורת גג אחת.

הבלוק הטכני הזה היה אולי המרשים ביותר ביצירת האפקט שלו על המערכת הפוליטית בישראל, יצירת המשותפת כמפלגה השלישית בגודלה וכפיית השיח הישראלי והמפלגות המרכזיות לשלב את הערבים במשחק הפוליטי הן בשלב ההמלצה לנשיא והן ביצירת 'הגוש'. המשותפת הפכה בידי הימין לכלי לדה-לגיטימציה של כל השמאל ואולם המשחק הריאל-פוליטיק ששיחקו הח"כים הערבים ובראשם איימן עודה איפשרו למצב את המפלגה כחלק מכוחות השמאל למען הדמוקרטיה בישראל - וזה גם מה שמביא לפירוקה. הוויכוח שיוכרע השבוע בין האיסלמית למשותפת היא האם המפלגה הערבית היא דמוקרטית ומפלגת שמאל, או האם היא רק מפלגת כל הערבים בישראל. הפירוד המסתמן מרמז כי המפלגה האיסלמית אינה רואה עצמה כמפלגת שמאל הדוגלת בשוויון. האידאולוגיה מנצחת את האופורטוניזם האלקטורלי.

ואולם גם שני הגושים הטכניים הקטנים הנוספים לא שרדו: יצירת 'המחנה הדמוקרטי' ב-2019 והשילוב של 'עבודה-גשר-מרצ' ב-2020 היו הרסניים לשמאל הישראלי, בעיקר עקב עריקתה ויריקתה של אורלי לוי-אבוקסיס בציבור בוחריה. עמדתה העיקשת של מרצ נגד איחוד בשמאל, ועמדתה הנחרצת של מיכאלי נגד איחוד עם כחול לבן, הן תוצר ישיר של כשלונו של הגוש הטכני הקטן בשמאל. ומימין - הגוש הטכני בין הבית היהודי, האיחוד הלאומי והימין החדש - אחרי כישלונה של האחרונה לעבור אחוז חסימה באפריל 2019 - נחווה גם הוא ככווייה קשה בציונות הדתית, הן בניסיון הנואל של ראש הממשלה לצרף את המפלגה הניאו-כהניסטית 'עוצמה יהודית' לגוש הדתי, והן בניסיון ליישב בין החרד"לים של סמוטריץ לציונות הדתית הרחבה של שותפותיו. בשבוע של סגירת הרשימות מאמציו של נתניהו לדחוף לגוש טכני קטן מאינטרסיו שלו הוא הגוש הטכני היחיד שנראה בישראל השנה, ומשיקולים זרים.

הגוש הטכני הגדול היה ניסיון לייצר תלכיד ליצירה מלאכותית של המפלגה הגדולה ביותר. ראינו כבר ניסיונות של 'הליכוד ביתנו' ב-2013, של 'ישראל אחת' ב-1999 ו'המחנה הציוני' ב-2015 - אף אחת מהן לא שרדה והליכוד והעבודה חזרו להיות המפלגות המצרפיות בגוש. צירופן של חוסן, תל"ם ויש עתיד לגוש טכני בכחול לבן היה אמור להניב את המפלגה הגדולה שתהפוך למפלגת להחלפת שלטון נתניהו. הכישלון המוחץ של הגוש הטכני הזה, ופירוקו על ידי נתניהו יצרה את המציאות הנוכחית.

בעוד שבוע בדיוק יחל נתניהו את הקמפיין שלו: ראש המפלגה הגדולה הוא ראש הממשלה הבא, במטרה לשכנע בוחרי ימין לשוב לליכוד. ואולם הפעם המפלגות בימין, במרכז ובשמאל - השייכות לגוש רק לא ביבי - לא מתאחדות: כישלונה של כחול לבן הביא להכרה כי צריך לכידות אידאולוגית כדי לייצר מפלגות שתחזקנה מעמד. המופע המביש בו כחול לבן נפוצה לשש מפלגות שונות תוך חצי שנה מחזק את כללי המשחק בישראל: לא ראש המפלגה הגדולה הוא ראש הממשלה אלא מנהיג המפלגה שהצליח לקבל הכי הרבה תמיכה מח"כים אצל הנשיא ולהעמיד קואליציה. תוצאות הסקרים עד כה מצביעות כי ישנו סיכוי טוב לכך שראש הממשלה הבא לא יהיה ראש המפלגה הגדולה.

הגוש הטכני האפקטיבי ביותר בשלושת הסבבים האחרונים היה כמובן 'בלוק הימין'. הנאמנות האישית המוחלטת שדרש - וקיבל - נתניהו מהליכוד פנימה ומ'שותפותיו הטבעיות' לימין הלאומי, יצר את הסיטואציה של שלושה סבבי בחירות בהתאם לאינטרס הבלעדי של ראש הממשלה. לא עוד.

הקמת 'תקווה חדשה' לא כמפלגת 'רק לא ביבי' אלא כמפלגת ימין שחלק מערכיה הם פלורליזם, הגנה על הדמוקרטיה הישראלית ועל שלטון החוק, הוקעת שחיתות שלטונית ושלילת נאמנות מוחלטת למנהיג מסמלת חזרה למפה מפלגתית אידאולוגית. גם אם מפלגות 'רק לא ביבי' תתאחדנה לממשלת החלפת שלטון אחרי הבחירות, כדי להחזיר ערכים משותפים של שוויון בפני החוק, לאומיות ליברלית, ממלכתיות ונקיון משחיתות, המפלגות מתייצבות כמפלגות אידאולוגיות: מפלגת שמאל דמוקרטית ערבית - (ומפלגה איסלמית בצידה), מפלגת מרצ - שמאל רב-תרבותי, מפלגת עבודה-ישראלים - שמאל ציוני, מפלגת יש עתיד - מפלגת מרכז ליברלית, מפלגת ישראל ביתנו - מפלגת עולים ימנית אנטי-חרדית, מפלגה לאומית-ליברלית 'תקווה חדשה', מפלגת ימינה - ציונות דתית-ימנית ניאושמרנית ומפלגת המון נאמנה למנהיג - הליכוד. שתי מפלגות חרדיות ומפלגה חרד"לית-לאומנית בימין הקיצוני. כל השאר תיעלמנה, כך ראוי. לא עוד מפלגות כוכבים פרסונליות ולא עוד גושים טכניים. מפה מפלגתית אידאולוגית היא חלק מהבראת המערכת הפוליטית בישראל.

הכותבת היא עורכת הספר "משילות או דמוקרטיה?", מרצה וחוקרת במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית

*** גילוי מלא: הכותבת היא בת זוגו של דני זקן אשר כותב בגלובס

עוד כתבות

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל