עופר גלזר, מבעלי מניות טראקנט / צילום: אביב חופי
נמשך שטף החברות החדשות המגיעות להנפקה ראשונית (IPO) בבורסה לניירות ערך בתל אביב, בעיקר מתחומי הטכנולוגיה ובשלב מוקדם של הפעילות - עוד לפני יצירת הכנסות משמעותיות ועם הערת "עסק חי" בדוחות הכספיים.
אותן חברות מקדמות בדרך כלל גיוסים מצומצמים יחסית, בהיקפים של כמה עשרות מיליוני שקלים, וביניהן כעת על הפרק ניצבות חברת Trucknet, המפתחת טכנולוגיה לאופטימיזציה של תובלה יבשתית; וחברת Pomvom, הפועלת בתחום של זיהוי ועיבוד תמונה - שתיהן פרסמו טיוטות תשקיף ציבוריות ראשונות.
בד בבד, ממשיכות לזרום לבורסה גם חברות מתחומים אחרים, ועם פעילות מבוססת יותר, ועם אלה נמנית חברת מוצרי הצריכה פרימוטק, שנמצאת בשליטת היו"ר אלי זנה והמנכ"ל אלי גבריאל. על פי ההערכות, פרימוטק מבקשת לגייס כ-100 מיליון שקל, לפי שווי חברה שינוע סביב כ-400 מיליון שקל "לפני הכסף". את הנפקתה מובילות לאומי פרטנרס ולידר.
פרימוטק היא ממשיכת דרכה של חברת קליר, שהוקמה ב-1985, ואשר הגיעה לבורסה בת"א כבר ב-2006 (ונמחקה ממנה בעשור הקודם), והיא עוסקת בייצור, יבוא ושיווק של "חומרי ניקוי, מוצרי נייר, מוצרי ניילון, מוצרים לשימוש חד-פעמי, תמרוקים, ציוד משקי (ציוד משלים), ציוד נלווה לרפואה וגריאטריה ומוצרי אריזה".
לפי נתוני החברה, בשנה החולפת היא שיווקה כ-2,000 מוצרים שונים לכ-5,000 לקוחות, ופעילותה מתרכזת בישראל. את פעילותה מחלקת פרימוטק לשתי זרועות - שיווק מוצרים לשוק המוסדי, הכולל מגוון לקוחות מענפי הביטחון, תעשייה, תיירות ועוד, ושיווק דרך קמעונאים לצרכן הסופי, שהינו "משני מבחינת נתחו מכלל פעילות הקבוצה".
לפרימוטק שני מפעלים הממוקמים באופקים, ומייצרים עבורה את עיקר מוצרי הנייר וחומרי הניקיון שהיא משווקת. עם המותגים המוכרים של פרימוטק נמנה המותג "קלין", שאותו רכשה ב-2005.
פרימוטק מגיעה לבורסה בתקופת פעילות חיובית, וכמו חברות צריכה רבות אחרות גם היא נהנתה מהשפעות משבר הקורונה. בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2020 הציגה החברה שיפור של 4% בהכנסותיה, שהגיעו ל-179 מיליון שקל בתמיכת "עלייה במכירות בתחום הרפואי וצה"ל", שקיזזו פגיעה במכירות לתחום התיירות, שנפגע מהמשבר.
לצד זאת, נהנתה פרימוטק משיפור תנאי הסחר, ירידת שערי מט"ח ביחס לשקל, ירידה בעלויות שכר ושימוש בכלי רכב, שתמכו בשיפור שיעור הרווחיות מההכנסות, ובשורה התחתונה, הציגה קפיצה של 60% ברווח הנקי שלה, שהגיע לכ-20 מיליון שקל, אחרי שנהנתה גם משינוי חד בסעיפי מימון.
טראקנט התחילה פיילוט עבור דואר ישראל
באשר לחברות הטכנולוגיה המבקשות להנפיק את מניותיהן: טראקנט (Trucknet) הוקמה ב-2016 על ידי המנכ"ל חנן פרידמן, ופעילותה מתמקדת "בפיתוח פלטפורמה ייחודית מבוססת ענן למיטוב (אופטימיזציה) של תובלה יבשתית עבור חברות המנהלות ציי רכב". פלטפורמה זו, לפי החברה, "מאפשרת התאמה בין מקום פנוי להובלה במשאית לבין מטענים, ובכך משפרת את היעילות והרווחיות של החברות ומפחיתה את פליטת המזהמים והפגיעה באיכות הסביבה".
ההתאמה בין המקום הפנוי במשאית לבין מטענים זמינים, לפי טראקנטק, "נעשית אוטומטית, תוך התחשבות בתנועת המשאית, המקום הפנוי בה ופרמטרים נוספים המובאים בשקלול". בהסכמים מול חברות לוגיסטיקה, התמורה לטראקנט כוללת תשלום קבוע עבור המערכת ותשלום עבור ההתאמה שנעשית בין מקום פנוי להובלה במשאית לבין המטענים הזמינים. את הנפקתה מובילות חברות החיתום איפקס ואוריון.
פרידמן חולק את השליטה בטראקנט עם חברת הון הטבע - בעלת החזקות משמעותיות בעוד כמה חברות טכנולוגיה שנכנסו באחרונה לבורסה או שנמצאות בדרכן אליה (אלקטריאון, בלייד ריינג'ר, אוגווינד, צ'אקרטק). בהון הטבע מושקעות, בין השאר, אלביט, רפאל, ביטוח ישיר וקרן פרו־סיד. עם השמות הבולטים הנוספים כבעלי מניות בטראקנט נמנה עופר גלזר, בעלה לשעבר של שרי אריסון.
בשלב הנוכחי טראקנט לא מייצרת הכנסות משמעותיות, ולצד הערת "עסק חי", רואי החשבון שלה מציינים כי "המשך פעילותה של החברה תלוי בקבלת מימון מבעלי המניות של החברה ומשקיעים נוספים", וזאת על רקע העובדה שהחברה נמצאת בשלבי המחקר והפיתוח של המוצר.
בסיכום המחצית הראשונה של 2020 הפסדיה של טראקנט הגיעו ליותר מ-3 מיליון שקל, אחרי שבשנתיים הקודמות (2018-2019) הפסדיה הצטברו לכ-8.5 מיליון שקל.
עוד עולה מטיוטת התשקיף של טראקנט, כי ב-2019 ביצעה החברה פיילוט, ש"במסגרתו הופעלה המערכת בכ-1,850 חברות הובלה באירופה (כ-175 אלף כלי רכב)", וכן כי בסוף 2019 היא התחילה בפיתוח פיילוט עבור דואר ישראל ובסוף 2020 ביצעה ניסוי עם קבוצת רנו. טראקנט מדווחת כי משבר הקורונה "יצר עיכובים בהתחלה של תוכניות פיילוט", אבל החברה מדגישה כי עד כה, המשבר לא השפיע על פעילותה "באופן מהותי".
עוד מעריכה טראקנט במבט על שוק הפעילות כי "שימוש ברכבי הובלה אוטונומיים עשוי להעמיק את הצורך בפתרונות כמו פלטפורמות טראקנט, המסוגלים להתממשק ישירות למערכות של כלי הרכב האוטונומיים".
נוסף על פעילותה בישראל, טראקנט כבר הקימה שתי חברות בת בצרפת וברומניה, כדי לשמש ערוץ שיווק והפצה של הפלטפורמה שלה שם - שני שווקים שבהם היא מזהה פוטנציאל לפיתוח משמעותי של הפעילות.
פוםוום הפסידה 5.5 מיליון ש' במחצית השנה
המועמדת הטכנולוגית הנוספת העושה דרכה למסחר היא חברת פוםוום (Pomvom), שהוקמה ב-2015 על ידי המנכ"ל יהודה מינקוביץ, חגי פינברג ושמואל אסא, וכיום הם מחזיקים בשליטה בה לצד כמה משקיעים, ובהם חברת הייעוץ הפיננסי MNS (בראשות שרון זאורבך). יו"ר החברה הוא יצחק אברהם כהן.
הפסדיה של פוםוום במחצית הראשונה של 2020 הגיעו ל-5.5 מיליון שקל, אחרי שבשנתיים קודמות (2018-2019) הם התקרבו יחד ל-12 מיליון שקל.
לצד הערת "עסק חי", רואי החשבון של פוםוום מפנים את תשומת לב המשקיעים לצורך שלה "להמשיך לגייס הון כדי לממן את הפעילות שלה", וכן להפסדיה ולתזרימי המזומנים השליליים מפעילות שוטפת.
לפי תיאורי החברה, פוםוום מספקת ללקוחותיה "פתרון מקיף של מערכת המיועדת לתיעוד, זיהוי והפצה בזמן אמת של אינדיבידואל, באופן אוטומטי וללא צורך במידה מקדים". פוםוום מתמקדת בתיעוד "באירועים חווייתיים ומרובי משתתפים", ובמסגרת זו "מאפשרת הרכבה של פרופיל דיגיטלי של המתועד, ללא מגע יד אדם" ומספקת "פלטפורמה לשיתוף, הפצה ומכירה של התיעוד שנאסף באירועים".
שוק היעד של החברה הוא בעיקר פארקי שעשועים ברחבי העולם, מארגני אירועים, תחרויות ספורט וכנסים, והיא מעסיקה כ-200 עובדים.
הפלטפורמה של פוםוום מבוססת, בין השאר, על מערכת בינה מלאכותית (AI) לזיהוי תמונות, והיא מאפשרת להתחבר "תוך אינטגרציה פשוטה ומהירה, בכל מקום ולכל אמצעי צילום, החל במצלמות אוטומטיות, מצלמות DSLR, טלפונים סלולריים, רחפנים וכדומה, והיא מעלה את עדכוני המדיה (תמונות ווידאו) בזמן אמת לשרת בענן".
טראקנט
שנת הקמה: 2016 ● תחום פעילות: מיטוב תובלה יבשתית עבור חברות המנהלות ציי רכב ● מייסד ומנכ"ל: חנן פרידמן ● בעלי מניות בולטים: חנן פרידמן, הון הטבע, עופר גלזר ● הפסד מחצית 1 2020: 3.2 מיליון ש'