גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוא היה שם בימים הראשונים של גוגל ופייסבוק, עכשיו הוא מנהל ענקית פינטק ישראלית

הוא הצטרף לחברה הצעירה גוגל לפני ההנפקה, ניהל את מוצר הפרסום בפייסבוק כי רצה ללמוד על "רשתות חברתיות" וגם כשניסה לעבוד בסטארט־אפ קטן, הוא נרכש על ידי יאהו ● פראשנט פולוריה היה בכל צומת חשוב בעמק הסיליקון - אז איך מצא עצמו על כיסא מנכ"ל פאנדבוקס הישראלית?

שורת גיטרות צבעוניות ניצבות מאחורי גבו של פראשנט פולוריה (Prashant Fuloria) בזמן שהוא משוחח איתנו בזום. אחרי ראיון ארוך של שעה וחצי אנחנו מגיעים סופסוף לדבר איתו על הגיטרות, וכמו בהרבה מקרים אחרים גם על זה יש לו סיפור טוב. "אתם יודעים, כשהייתי בקולג' בניו דלהי הצטרפתי כגיטריסט ללהקה בשם אופוריה שהפכה לאחת מלהקות הרוק המצליחות ביותר בהודו. רק שהם הפכו ללהקה מצליחה ב-1998, שנתיים אחרי שאני כבר עזבתי ללימודי דוקטורט במנהל עסקים בסטנפורד בארה"ב", הוא מספר בחיוך.

במקום כוכב רוק, פולוריה הפך לאיש מוצר טכנולוגי. זה נשמע פחות מלהיב ממוזיקאי, אבל רק עד ששומעים את הסיפורים של פולוריה, שהקריירה שלו - באופן מפתיע, ולפעמים מקרי - העבירה אותו בכל הצמתים החשובים בהיסטוריה של עמק הסיליקון בשני העשורים האחרונים, והפגישה אותו עם הדמויות החשובות בשוק הטכנולוגיה העולמי. בכל הנוגע לעמק, פולוריה הוא באמת האיש שהיה שם.

כמה שנים אחרי סיום הדוקטורט בסטנפורד, פולוריה הצטרף למה שהיה אז סטארט־אפ לא גדול במיוחד בשם גוגל, שם הוא עבד כתף אל כתף לצד אחת, שריל (סנדברג), כיום מספר 2 בפייסבוק. הוא הצטרף עוד לפני שהחברה הונפקה, "כשסרגיי (ברין) ולארי (פייג') הבינו שתשלום על מודעות לפי קליק עדיף מתשלום על פני חשיפה". אז פולוריה עזר לשני מייסדי גוגל לעשות את המעבר למודל הכנסות חדש, שהפך מאז לאחד הרווחיים בהיסטוריה.

סרגיי ברין / צילום: Reuters, Ruben Sprich

ב-2009, שנה אחרי שסנדברג עשתה מהלך דומה, גם פולוריה עבר מגוגל לפייסבוק, כי רצה ללמוד יותר על רשתות חברתיות. בפייסבוק הוא ניהל את פלטפורמת הפרסום והתשלומים בימים שבהם מארק צוקרברג (או כמו שפולוריה קורא לו, זאק) עוד היה צריך להטיף לעובדים שמובייל הוא העתיד.

אפילו כשפולוריה חיפש להתנתק ועבר לסטארט אפ קטן יותר בתחום האנליזה למובייל, ההיסטוריה רדפה אחריו כשהחברה שלו נרכשה על ידי יאהו כי "מריסה (מאייר, המנכ"לית) ניסתה להפוך את החברה לממוקדת מובייל".

מריסה מאייר. מנכ"לית יאהו! לשעבר / צילום: Associated Press, Susan Walsh

היום פולוריה (46) הוא מנכ"ל סטארט-אפ הפינטק הישראלי פאנדבוקס, אותו הוא מנהל כמצופה מקליפורניה. "אני הינדי אבל נולדתי בכלל עיראק, מדינה מוסלמית, למדתי כל חיי בבתי ספר קתוליים ועכשיו אני עובד עם קבוצה של יהודים", הוא צוחק. אף שהוא כבר לא יהיה כוכב רוק, פולוריה עדיין מנגן מדי פעם בלהקה של אנשי ומשקיעי טכנולוגיה, לצד בכירים בדרופבוקס, פייסבוק וליפט. על הדרך הוא גם מלמד קורסי MBA בסטנפורד, ברקלי וקורנל. "אני פשוט לא רואה טלוויזיה וסרטים", הוא מסביר כשאנחנו תוהים איך הוא מספיק הכול. 

"פייסבוק חברה יותר פרנואידית מגוגל"

"אני תמיד מספר שעבדתי ביאהו, פייסבוק וגוגל, אבל עבדתי בהן בסדר הלא נכון. הסדר הנכון היה לעבוד תחילה ביאהו, אחר כך בגוגל ובסוף בפייסבוק, כי כשאני הצטרפתי ליאהו היא כבר הייתה מעבר לשיא", אומר פולוריה. ואכן, מבין שלוש הענקיות בהן הוא הועסק, יאהו היא זאת שאיבדה את כתר מלכת האינטרנט בו החזיקה בגאווה במשך שנים. סיבה אחת לכך הייתה אסטרטגית. "אני מסתכל על האינטרנט ככזה שמונע על ידי גלים של חדשנות. תחילה היו פורטלים, אחר כך מנועי חיפוש, אחריהם הגיעו רשתות חברתיות ובסוף מובייל", מסביר פולוריה. "יאהו היו הפורטל המוביל, הם היו בסדר כמנוע חיפוש, אבל פספסו את הרשתות החברתיות ואת המובייל. כשאתה מפספס שני גלים קשה כבר לחזור".

אך מעבר לאסטרטגיה היה כאן גם עניין של תרבות ארגונית. "אם אתה שואל אנשים שעבדו שם זמן רב, הם יגידו לך שביאהו היו אנשים מאוד נחמדים, החברה הייתה נחמדה, ואפשר לטעון שיש לזה השלכות כי צריך שאפתנות, אגרסיביות ופרנואידיות כדי לשרוד", הוא מוסיף. "גוגל ופייסבוק שונות לגמרי".

בכלל, על סמך ניסיונו העשיר לפולוריה יש תיאוריה ברורה על כך שהתרבות הארגונית היא תוצר ברור של הנסיבות בהן החברה התפתחה. "חברות הן כמו אנשים ולילדות המוקדמת שלהן יש השלכה על שאר חייהן", הוא אומר. "זאת הסיבה שפייסבוק היא חברה יותר פרנואידית מגוגל למשל".

"גוגל התפתחה בעולם שבו טכנולוגיה טובה הייתה העיקר והיא עלתה לגדולה בזכות זה שהייתה לה טכנולוגיית חיפוש עדיפה. גוגל גם לא נתקלה במשך שנים רבות במתחרים משמעותיים, לפחות לא בעולם המערבי. על כן הפוקוס שלה נותר בניית טכנולוגיה טובה יותר, ולכן היא חברה אגרסיבית אבל לא פרנואידית וגם פחות תזזיתית מפייסבוק. היא גם נעה יותר לאט.

מארק צוקרברג / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

"לעומת זאת, ההיסטוריה של פייסבוק לא הייתה קלה אף פעם כמו של זו גוגל, והחברה ידעה עליות ומורדות מההתחלה מבחינת מונטיזציה וחיבור של המשתמשים. התוצאה היא שפייסבוק היא חברה מאוד פרנואידית, שכל הזמן חוששת מתחרות וממה יכול לצוץ פתאום מעבר לפינה. היא גם יותר תזזיתית ומגיבה מהר יותר מהר לשינויים. לשתי החברות יש מהנדסים מעולים ומוצרים מעולים, אבל יש ביניהן הבדל, כשגוגל ממוקדת טכנולוגיה ופייסבוק ממוקדת מוצר".

הבעייה במודל העסקי של ענקיות האינטרנט

בשנים האחרונות גוגל ופייסבוק, שתי המעסיקות לשעבר של פולוריה, מצויות בלב הסערה, אחרי שדבקו בהן שלל שערוריות מהפרות פרטיות, דרך הפצת שקרים ודיסאינפורמציה, ועד להתנהלות מונופוליסטית. בחודשים האחרונים, הן אפילו ניצבות מול תביעות הגבלים עסקיים ודרישות לפירוקן.

פולוריה, מצידו, חושב שתשומת הלב הציבורית מופנית לחברות האלה בצדק, וקובע, ברוח הציטוט האלמותי מספיידרמן, ש"עם כוח גדול, מגיעה היכולת לעשות הרבה טוב, אבל גם הרבה נזק". אבל לפני שהוא מוסיף את הניתוח שלו על מה השתבש, הוא מבקש להבהיר: "בגדול, המוצרים שנבנו על ידי גוגל ופייסבוק יצרו ערך אדיר לאנשים מסביב לעולם, והיו כוח לטובה".

אז איפה הבעייה? פולוריה חוזר עשור אחורה, לתקופה שלו בפייסבוק. "אנחנו חשבנו שככל שהמוצרים שלנו יביאו ליותר מעורבות גולשים (engagement), ככל שאנשים יבלו יותר זמן על המוצר, על האפליקציה או האתר של פייסבוק, כך אנחנו יוצרים יותר ערך עבור המשתמשים - וכך נוכל להפיק יותר ערך דרך מוצר הפרסום. בדיעבד, המחשבה שיותר מעורבות היא דבר טוב לגולשים, היא נכונה רק עד נקודה מסוימת. כיום, כבר הבנו שיש קו דק בין מעורבות לבין התמכרות".

לארי פייג' / צילום: Reuters, Andrew Kelly

הבעיה היא שבמודל הכלכלי שבו ההכנסות מגיעות מפרסום, המשוואה ברורה. "יותר מעורבות, יותר כסף". כך נוצר מעגל קסמים שאין לו סוף: מעורבות גולשים מביאה לעוד הכנסות, שמשמשות להשקעה בעוד דרכים ליצור מעורבות. ולכן, אומר פולוריה, המודל הכלכלי עצמו יכול ליצור בעיות אם לא מרסנים אותו.

כל זה, כאמור, "לא היה ברור לאף אחד מאיתנו לפני עשר שנים", כשפייסבוק הייתה חברה קטנה הרבה יותר. מה עושים? המפתח, לפי פולוריה, נמצא במציאת עוד דרכים להפקת הכנסות (או מונטיזציה), שבהן "אתה לא בהכרח עולה על הגלגל של יותר מעורבות גולשים - יותר מונטיזציה - יותר מעורבות גולשים".

אל התובנות האלה פולוריה הגיע דווקא לא מכיוון הפרסומות. הוא היה אחראי, כאמור, על פלטפורמת התשלומים של פייסבוק שבאמצעותה המשתמשים יכלו לשלם, למשל, למפתחי משחקים על הפלטפורמה. יש במודל הזה הרבה טוב, הוא אומר. הוא אפשר למפתחי תוכנה להתפרנס, ובסופו של דבר, משחקים הם צורה של בידור שאנחנו מוציאים עליו כסף, בדיוק כמו כרטיסים לקולנוע או להופעה. "אבל המבנה של מונטיזציה במשחקים לעיתים קרובות הביא לכך שחלק מהאנשים התמכרו, והוציאו על משחקים הרבה יותר כסף משיכלו להרשות לעצמם. זה הוביל אותי להבין לראשונה שאם לא מרסנים את הקשר בין מעורבות למונטיזציה, יכולה להיווצר בעיה".

ועדיין, מבחינתו מדובר בעניין שיש לו פתרון. "אני מאוד אופטימי לגבי זה שבחברות טכנולוגיה - כולל אלה שעבדתי בהן - יש את האנשים, את הטכנולוגיה, את היכולת לפתור את הבעיות האלה, ולהמשיך לעשות הרבה יותר טוב מאשר רע. אני חושב שעכשיו זה זמן טוב להתחיל לחשוב על איך אפשר לייצר הכנסות באופן קצת שונה, או איך אפשר לדבר על מעורבות גולשים קצת אחרת. ואני בטוח שיגיעו תשובות מעניינות ויצירתיות - או מהחברות האלה, או מסט חדש של יזמים".

ועכשיו? משחק במגרש של הבנקים

הרצון של פולוריה לנדוד בעקבות האקשן הוביל אותו לעזוב את יאהו, ולחפש את הדבר הבא, בתחום הלוהט של ימינו: בינה מלאכותית. הוא התחיל לדבר עם אייל שנער, מייסד פאנדבוקס, והשתכנע. ב-2016 הוא הצטרף לחברה כסמנכ"ל תפעול, וביוני האחרון הוא החליף את שנער (שהפך ליו"ר) בכיסא המנכ"ל.

מה עושה פאנדבוקס? הרעיון של החברה, פולוריה מסביר, הוא "לעזור לעסקים קטנים באמצעות טכנולוגיה, עם הצרכים שלהם באשראי ותשלומים". מה זה אומר בתכלס? כשאנחנו מבקשים לפולוריה לפרט קצת יותר, מתברר שבלב המודל של פאנדבוקס עומד "גרף עסקי" שקצת מזכיר את הגרף החברתי שאותו בונות פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות. "כמו שברשת חברתית אפשר ללמוד הרבה על אנשים מלהסתכל על הקשרים החברתיים שלהם, וכמו שברשת מקצועית אתה יכול ללמוד על אנשים בהתבסס על הקשרים המקצועיים שלהם, ככה אפשר ללמוד הרבה על עסקים דרך הבנה של העסקים שסביבם".

פאנדבוקס, מספר פולוריה, מחוברת בצורה כזו או אחרת לכ-700 אלף עסקים בארה"ב (למשל דרך ספרי החשבונות שלהם), ודרכם יש לה נתונים על עוד "מיליונים על מיליונים" של עסקים קטנים אחרים. ומהנתונים האלה, היא ממפה את "הנוף של העסקים הקטנים בארצות הברית, ואיך הם עובדים אחד עם השני". המטרה של כל זה היא להעריך את הסיכון לכל אחד מהעסקים האלה - ועל בסיס זה לקבל החלטות אשראי.

כשהוא עובר לחזון שלו, פולוריה מדבר על הזדמנות ענקית להכניס חדשנות לתחום שנשלט כיום באופן כמעט מוחלט על ידי הבנקים. על פאנדבוקס עצמה הוא מדבר במונחים שאפתניים ביותר, שהולמים את עידן "חדי הקרן" שאנחנו חיים בו: "המטרה שלנו היא שהיא תהיה לא רק חברה טובה, אלא חברה אדירה, אחת החברות האיקוניות של זמננו".

בתקופת הקורונה, הוא מספר, המודל של החברה קיבל אישור: שיעור ההלוואות שהגיעו לחדלות פירעון היה נמוך פי שבעה בהשוואה לשאר השוק. מצד שני, החברה (שמנהלת מגעים למיזוג עם חברת ספאק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר), גם פיטרה כ-15% מהעובדים שלה במאי השנה. פלוריה מבהיר שגם לפאנדבוקס זו הייתה תקופה לא קלה. "אנחנו משרתים עסקים קטנים, ואם עסקים קטנים נסגרים או שמים את העסק על הולד, אז גם הצורך שלהם בהון חוזר יקטן, מטבע הדברים". אבל בינתיים עבר זמן, הוא אומר, אפשר לזהות התאוששות בפעילות בארה"ב, וגם בביקוש לאשראי. ועכשיו, לדבריו, יש לפאנדבוקס את הנתונים שמראים "שהתחזיות שלנו עמדו היטב בזעזוע גדול".

כדי לסגור את המעגל אין לנו ברירה אלא לחזור לענקיות האינטרנט: האם אין סכנה שהן יחליטו בעצמן להיכנס למגרש של פאנדבוקס ודומותיה, יציעו לעסקים קטנים אפשרויות מימון, ופשוט יגנבו לה את הביזנס? על כך הוא משיב שעולם השירותים הפיננסיים הוא "מאוד מאוד מאוד גדול", ויש מספיק מקום לכולם. אבל יותר מזה, לדבריו, הראש של חברות הענק נמצא כרגע במקום אחר.

"ברור שיש הרבה חברות טכנולוגיה גדולות עם הרבה אנשים, הרבה כישרון, המון כסף, והמון נתונים. זה יהיה נאיבי לא לחשוב על השחקנים האלה", הוא אומר. אבל חלק מהחברות הללו, הוא מזכיר, נאלצות לעסוק כעת בשלל עניינים רציניים יותר, כולל סוגיות פרטיות והגבלים עסקיים. "אם אני הייתי מארק צוקרברג, או (מנכ"ל גוגל) סונדאר פיצ'אי, או מישהו כזה, האם הייתי מבלה את כל זמני בלחשוב איך לוודא שבעל עסק קטן עם צורך במימון והון חוזר יהיה מרוצה? כנראה שלא. זה לא הדבר הראשון שהם חושבים עליו. יש הרבה ערך במיקוד".

עוד כתבות

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן ● אזעקות בצפון: מטרה חשודה הופלה מעל מנרה ו-2 טילי נ"ט שוגרו לעבר הקיבוץ ● היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב: "יש מומנטום חדש בשיחות המו"מ" ● צה"ל תקף מטרות חיזבאללה בדרום לבנון ● מחבלים שנערכו לבצע ירי לעבר כוחותינו במרכז הרצועה חוסלו מהאוויר; מטוסי קרב תקפו אתר שממנו שוגרו רקטות לעבר אשדוד במהלך המלחמה ● עדכונים שוטפים

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין