בעת שכלי התקשורת בישראל עוסקים באינטנסיביות בעתיד הרכב החשמלי בישראל ובמה שנראה כמו מגמה ירוקה ששוטפת את השוק תוך יישור קו עם אירופה, הנתונים מצביעים על מגמה הפוכה לחלוטין.
בשנתיים האחרונות זינק במאות אחוזים מספר הדגמים בתקינה אמריקנית, שמיובאים ונמכרים בישראל, וכמעט כולם מצוידים במנועי בנזין, שתוכננו עבור השוק הצפון אמריקני ואפילו לא מתקרבים לתקינה הסביבתית המחמירה של אירופה.
דרך הדלת הצדדית הייחודית של "הכרה בשתי תקינות" שפתחה ישראל, מגיעים אלינו כיום מותגים שלמים - סובארו, ג'נסיס, אינפיניטי למשל - ואלפי כלי רכב בייבוא מקביל, אישי וזעיר.
למרבה הפרדוקס ישראל אימצה בשנות ה-80 את התקינה האמריקנית כמחווה פוליטית-כלכלית לממשלת ארצות הברית אבל כיום חלק נכבד מהמכוניות, שמגיעות אלינו בתקינה אמריקנית, אפילו לא עוברות ליד ארצות הברית ולא תורמות לכלכלה שלה.
אבל את הקהל הישראלי זה לא מעניין: הבנזין זול, הדולר נמוך, התמורה לכסף נמדדת באורך ובנפח מנוע ואת שיקולי הפליטה נשאיר להולנדים.
אחד הדגמים, שזכו לאחרונה בכרטיס כניסה לישראל בזכות כפל התקינות הייחודי שלנו הוא יונדאי פאליסייד. זהו SUV פול-סייז, שמיוצר בדרום-קוריאה אבל שוק היעד הכמעט בלעדי שלו הוא ארצות הברית - וקשה שלא להבחין בכך. הכלי נמתח לאורך כמעט חמישה מטר ולרוחב 1.97 מטר לפני מראות, מתנשא לגובה 1.75 מטר ושוקל קרוב לשני טון.
עיצובו החיצוני משלב ערב רב את "מצעד הלהיטים" של שוק הרכב האמריקני ובהם אלמנטים מוכרים ואהובים דוגמת חרטום וזנב בנוסח קאדילק אסקלייד, פרויל צד נוסח שברולט טראוורס וורמזים לפורד אקספלורר ברבע האחורי של המרכב.
העיצוב הזה מגובה בהרבה כרום ובחישוקי ענק ומותיר רושם "פרמיום" עז על רואיו ברחוב הישראלי. לא אחת מצאנו את עצמנו מסבירים לקהל שמיאן להאמין כי זה אכן רכב של יונדאי, "מותג העם".
קו ראייה ישיר עם נהגי משאית
גם שורשיו של תא הנוסעים נטועים עמוק בתרבות ה-SUV האמריקנית. הכניסה מבעד לדלתות הענקיות דורשת דילוג מעל למפתן גבוה ומציבה את הנהג בקו ראייה ישיר עם לא מעט נהגי משאיות.
תנוחת הנהיגה נוסכת ביטחון וכל אחד מהמושבים הקדמיים יכול להכיל שניים ורבע קוריאנים ממוצעים. הספסל האמצעי מאחור, בגרסה בת שמונה מקומות ישיבה שבה נסענו, יאכלס ללא קושי שלושה מבוגרים בממדים של ליגת הפוטבול האמריקנית והמושב בשורה השלישית אומנם מוגבל מעט במרווח הרגליים אולם הוא עדיין מציע מרחב לשני נוסעים מבוגרים.
כאשר כל המושבים מאוישים תא המטען יכול לבלוע שלוש-ארבע מזוודות תקניות וקיפולן המלא או החלקי של השורות האחוריות מאפשר הטענת מטען בממדים חריגים מאוד מבעד למפתן הענק והשטוח.
במרכז עמדת הפיקוד ניצב לוח מחוונים אנלוגי עם צמד שעונים ענקיים, מערכת מולטימדיה עם מסך גדול - עם מערכת הפעלה מקומית קצת דהויה ומאכזבת - מתגי תפעול מסיביים ומערכת קול בגודל אקסטרה-לארג'.
המהלך הנועז ביותר בהנדסת האנוש היה ויתור על מוט ההילוכים לטובת החלפת הילוכים באמצעות לחצנים. אמנם לחצנים גדולים ועטויי מתכת ובכל זאת מדובר בצעד שקורא תיגר על המוסכמות בארצות הברית.
האבזור התקני, שעשיר בגרסה הבכירה, מקיף ונדיב וכולל בין השאר ריפוד עור איכותי, מושבים חשמליים מתכווננים בשלל פוזיציות, גגות פנורמיים, קיפול חשמלי של שורת המושבים השנייה והשלישית וכמובן חבילה מקיפה ועדכנית של מערכות סיוע אקטיביות.
רמת הגימור והפאר אומנם לא מוחצנת וראוותנית כמו זו של ג'נסיס GV80, שמיוצרת שמיוצרת לא הרחק מהפליסייד בקומפלקס הענק של יונדאי באולסן, אבל בידוד הרעשים הוא ברמה של רכב פאר ורמת הגימור הגבוהה משדרת את הביטחון והמחשבה לשרידות לטווח ארוך, שאופיינית לכל דגמי יונדאי.
נהיגה בנוסח אמריקני קלסי
מאחורי הגריל הנוצץ מסתתר מנוע הבנזין הגדול ביותר של קבוצת יונדאי: V6 נטול טורבו בנפח מכובד של 3.8 ליטר, שמייצר 291 כ"ס ו-36 קג"מ. כאשר דוחקים בדוושה במצב התכנות הספורטיבי, הכלי המגודל הזה נהדף קדימה בנחישות צובר מהירות בקצב מרשים.
אבל הוא אוהב יותר נהיגה בנוסח אמריקני קלסי עם הרבה מומנט וזרימת כוח חלקה, גם בעליות עם מטען אנושי מלא, ושיוט רגוע למרחקים ארוכים. תיבת ההילוכים מציעה אומנם רק שמונה מהירויות ולא תשע ואפילו עשר כמו חלק מהמתחרים בפלח, אבל היא מייצרת העברות חלקות ונעימות ולא מהססת לייצר "קיק דאון" נמרץ כאשר היא נדרשת לכך.
כצפוי, אין הרבה הפתעות לטובה באגף צריכת הדלק. היצרן נוקב בצריכה ממוצעת של כתשעה קילומטר לליטר, אך בנהיגה ישראלית טיפוסית אפשר לצפות לסביבות 7-8 קילומטרים לליטר. משהו שצריכים לקחת בחשבון אם וכאשר מחירי הדלק יחזרו למסלולם הרגיל.
על הכביש הפליסייד המגודל מקבל את הציון המרבי בכל הנוגע לנוחות. גם בלי מתלי אוויר הוא מצליח לשכך בצורה מרשימה את שיבושי האספלט העירוני הישראלי, שאחרי כמה גשמים והזנחה טיפוסית נראה כמו מסלול המראה מופצץ.
הוא מדלג בקלילות גם על רמפות ההרעדה הידועות לשמצה ושומר על יציבות כיוונית טובה גם תחת רוח חורפית עזה. למרות רכות המתלים הוא לא משחרר יותר מדי נטיית גוף בפניות הדוקות ואפילו מעניק היזון חוזר נעים מההיגוי אם כי כמובן זה לא X5 וגם לא ריינג'רובר ואין ספק, שהייעוד הוא משפחתי רגוע ולא ספורטיבי.
הגרסה הבכירה שבה נסענו, מצוידת גם בהנעה כפולה ויש אפילו בורר למצבי שטח שונים כמו בוץ, חול וכו'. אבל עם מרווח גחון צנוע יחסית של 20 סנטימטר, חישוקים מהודרים ומשטחי כרום בוהקים בתחתית המרכב ספק רב אם מישהו יבחר להטביע אותו בביצות עמק יזראל או לצלוח אתו את הדיונות של ירדן.
בשורה התחתונה, הפליסייד נועד לשבור את תקרת הזכוכית של התדמית העממית של יונדאי בישראל עם עיצוב מוחצן, שמותיר חותם על סביבתו, יכולות הנדסיות מרשימות ורמה גבוהה של פינוק וגימור.
אבל במחיר של כ-320 אלף שקל שמטפס עד כ-350 אלף בגרסה שבה נסענו, ממתינים לו כמה מתחרים רציניים וגם תקרת זכוכית אחת, שעלולה להתגלות כעבה מאוד.
חלק מהמתחרות
סובארו EVOLTIS
במחיר שנע בין 299 ל-330 אלף שקל מציע הרכב, שמיוצר ביפן עבור השוק האמריקני, ממדים חיצוניים דומים לפליסייד, בסיס גלגלים מקביל ותא נוסעים מפואר לשבעה. לרכב יש אבזור מקיף, הנעה כפולה ומנוע 2.4 ליטר טורבו, שמייצר 260 כ"ס ומשודך לתיבה אוטומטית רציפה.
שברולט טראוורס
מחיר הגרסה כפולת ההנעה של הטראוורס מתחיל ב- 279,990 שקל, והיא מציעה תא נוסעים מרווח מאוד הכולל שלוש שורות של מושבים. הרכב ארוך מהפליסייד ב-20 סנטימטר וניצב על בסיס גלגלים של 3.07 מטר. המנוע הוא V6 בנפח 3.6 ליטר, שמייצר 310 כ"ס ומשודך לתיבה בת תשע מהירויות.
טויוטה היילנדר
295 אלף שקל עולה הגרסה ההתחלתית של טויוטה היילנדר, שמיוצרת עבור השוק האמריקני ולאחרונה גם עבור אירופה. הרחב נמתח לאורך 5 מטר וניצב על בסיס גלגלים של 2.85 מטר ומציע שבעה מקומות ישיבה בשלוש שורות. הוא מוצע בישראל רק עם הנעה כפולה ומנוע היברידית בנפח 2.5 ליטר,שמייצר 244 כ"ס.