אמיר ברמלי בבית המשפט / צילום: איל יצהר, גלובס
הפרקליטות מבקשת להטיל על אמיר ברמלי, הבעלים והמנהל של רוביקון וקרן קלע, לפחות 16 שנות מאסר בפועל בגין הרשעתו בהונאת משקיעים בהיקף של 340 מיליון שקל - מפרשות ההונאה החמורות שהיו בישראל. בנוסף מבקשת הפרקליטות להטיל על ברמלי קנס של 5 מיליון שקל.
סנגוריו של ברמלי, עורכי הדין גיא עין צבי ולירן זילברמן, ביקשו להסתפק בעונש של מספר שנות מאסר (קרוב לשנתיים).
"אני מדברת בשם הקורבנות שהפסידו את כל חסכונותיהם. עשרות לקוחות שהפסידו מאות אלפי שקלים. זה היה הכסף היחידי שלהם, ביניהם פנסיונרים של מערכת החינוך ושל הצבא, מכל קצוות הקשת החברתית", טענה הבוקר (ה') נציגת המדינה מפרקליטות מיסוי וכלכלה, עו"ד חנה קורין, במסגרת דיון הטיעונים לעונש בבית המשפט הכלכלי בתל אביב.
עו"ד קורין הדגישה את הנזק הקשה שנגרם למאות הקורבנות, את היעדר נטילת האחריות של ברמלי על מעשיו ואת העובדה שהמעשים נעשו מתוך בצע-כסף.
הדיון התנהל בפני השופט חאלד כבוב, לאחר שבקשתו של ברמלי לפסול את השופט מלדון בעניינו נדחתה.
ברמלי צפה בדיון ממקום מעצרו. בסוף הדיון פנה ברמלי לשופט כבוב ואמר: "אני מאוד מצטער על כל נזק שנגרם, גם למשקיעים, ללקוחות, לעובדים, למשפחה ולילדים שלי. אני נמצא במקום שלא דמיינתי שאהיה בו. מעולם לא הייתה לי כוונה לגרום לנזקים, ולא היתיה לי כוונה להימלט".
ברמלי המשיך ואמר: "אני לוקח אחריות על דברים עשיתי. אני מצטער שהם הובילו למקום שהובילו. אני בגיהינום. כלוא עם רוצחים ואנסים. המשפחה שלי במשבר עמוק".
בבית המשפט התייצבו בני משפחתו של ברמלי שביקשו להקל עמו. אמו של ברמלי סיפרה על התמודדות המשפחה וארבעת ילדיו של ברמלי עם מעצרו.
ברמלי הורשע באוקטובר בשנה שעברה בהונאת 550 משקיעים, לאחר שהבטיח להם תשואה גבוהה ללא היתכנות מעשית, ותוך הטעיית המשקיעים רכש חברות כושלות ומשך כספים לשימושו הפרטי.
ברמלי הורשע בעבירות שבוצעו בשנים 2012-2015, בהן גניבה בידי מורשה, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים, גיוס כספים ללא תשקיף ועבירות הלבנת הון.
"התרשמותי היא שמדובר באדם בעל אישיות עוצמתית שהילך קסמים על סביבתו, בעל יכולת שכנוע מרשימה, מניפולטיבי, שהתחמק ממתן תשובות ענייניות. התוכנית שהוצגה על-ידי הנאשם הבטיחה למשקיעים תשואה גבוהה, הרבה יותר מהמקובל בשוק, אבל לא הייתה בה כל היתכנות מעשית אלא הטעיה והונאה של מאות משקיעים", כתב השופט כבוב במסגרת הכרעת הדין.
בית המשפט קבע כי החומרה בתיק היא בפער העצום והבלתי נסבל בין המצגים שהציג ברמלי לבין השימוש שעשה בכספים. הכרעת הדין של השופט מתארת איך המשקיעים הולכו שולל ואיך גרם להם ברמלי, בזכות כישוריו, להאמין שהשקעתם בטוחה.
לא זו בלבד שהוסבר למשקיעים השונים כי מדובר בהשקעה בטוחה, אלא שהוסבר להם כי מדובר במתווה השקעה של השלמות הון לטווח של 72 שעות. בפועל לא נמצא ולו משקיע אחד שכספו שימש לצורך זה. ההבטחה כי כספי המשקיעים חוזרים לקרן תוך 72 שעות, גרמה להם לביטחון והובילה להחלטת מאות המשקיעים לבחור בקרן.
בין קורבנות הפרשה נמצאים פנסיונרים, חלקם ללא הבנה בשוק ההון, שהשקיעו את כל חסכונותיהם ואת מיטב כספם באותה השקעה "חסרת סיכון". חלק אחר של המשקיעים הם בעלי תפקידים כלכליים ובעלי ידע.
התיק נגד ברמלי מתנהל מאז 2016. בתחילת הדרך הוא נעצר ושוחרר, אך באוגוסט 2020 נעצר מחדש בעקבות פרשיית הונאה חדשה שנפתחה ברשות ניירות ערך, זאת בעת שהמתין להכרעת דינו.
גזר הדין נדחה ל-25 בפברואר.
כאמור, נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, דחתה את בקשתו של ברמלי לפסול את כבוב מלהמשיך ולדון במשפטו. זאת לאחר שברמלי טען כי השופט מנוע מלדון בעניינו, לאחר שנפתחה חקירה חדשה נגד ברמלי בחשד לאיומים וניסיון סחיטת בנו של השופט במטרה להשפיע על המשפט.
ת.פ. 52446-06-16