גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע חשוב שמערכת החינוך לא תחזור לאחור בסיום מגפת קורונה?

במערכת החינוך נעשתה פריצה פדגוגית משמעותית בתקופת קורונה ● מערכת החינוך תצא מחוזקת אם נדאג ליישם את התובנות שעלו מתקופה זו כדי להזניק אותה אל עבר המאה ה-21

שר החינוך יואב גלנט בפתיחת שנת הלימודים / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
שר החינוך יואב גלנט בפתיחת שנת הלימודים / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"

חמישים השנים האחרונות עומדות בצילה של מהפכת המידע שהשפיעה על תחומים רבים בחיינו. אומנם מערכת החינוך מצטיינת בשילוב טכנולוגיות מתקדמות, אך מרבית הלמידה נותרה בדגם ההוראה המסורתי. דגם זה מאופיין בלמידה פסיבית, שבה המורה מעביר את הידע בכיתה במשך 45 דקות והתלמידים משננים את החומר הלימודי, שאת מרביתו הם שוכחים לאחר הבחינה.

משבר קורונה והסגרים שבאו בעקבותיו שלחו כ-1.5 מיליארד תלמידים בכל העולם לבתיהם. המשבר הוביל לפריחתן של יוזמות חינוכיות ופיתוחים טכנולוגיים, להוראה פעילה בקבוצות קטנות והטרוגניות שפרצו את הגבולות הפיזיים של הכיתה, להרחבת האוטונומיה של המורים והמנהלים ולעלייה ביוקרתו של מקצוע ההוראה.

אך אלה היו היוצאים מן הכלל. במרבית המקרים התלמידים פגשו את מוריהם בעיקר דרך מסכי הזום. מבחינת רבים מהם הלמידה מרחוק לא הייתה למידה אפקטיבית. נוסף על בעיות של נגישות לטכנולוגיה, התקבלו דיווחים רבים על בעיות רגשיות וחברתיות והעמקה של הפערים בין התלמידים. בציבור רווחת תחושה שמערכת החינוך בישראל ובעולם כולו אינה ערוכה מספיק למעבר נרחב להוראה מרחוק. על פי התחזיות של ארגון אונסק"ו בשנה הקרובה 23 מיליון ילדים ינשרו ממוסדות החינוך.

מבצע החיסונים המרגש שיצא לדרך בימים אלו מעורר בכולנו תקווה לחזרה מהירה לשגרה. אך דווקא בתחום החינוך חשוב לחסן את המערכת כך שהיא תצא ממשבר קורונה כשהיא מחוזקת בתובנות שיזניקו אותנו למאה ה-21, שרבע ממנה כבר מאחורינו. העולם ההיברידי, שביתרונותיו נוכחנו ברפואה, בתחבורה ובתעסוקה, בשל כיום לשרת גם את הלמידה. זאת, תוך איזון בין למידה בקרבה פיזית לבין למידה מרחוק ובשימוש מושכל בטכנולוגיות למידה.

שיטת הלמידה תהיה היברידית ותשלב למידה עצמית

התפרצות נגיף קורונה לימדה אותנו על יתרונות הביזור לרשויות המקומיות ולקופות החולים. כמו מערכת הבריאות, כך גם משרד החינוך צריך לקבוע הנחיות כלליות ומדדי הצלחה עדכניים לבתי ספר תוך הענקת אוטונומיה מקצועית למנהלים ולמורים. כלומר, המודל החינוכי צריך להיות מבוזר עד כמה שניתן, תוך הענקת סמכויות לרשויות המקומיות ומתן עצמאות וגמישות ניהולית ופדגוגית למנהלי בתי ספר בכל הקשור להעסקת כוח אדם, לפיתוח סגל ההוראה, לקביעת מקצועות הלימוד, מספר שעות הלימוד, שיטות ההוראה ועוד. בחזון החינוכי החדש התלמיד יהיה במרכז והוא יהיה גם הגורם האחראי לבניית מערכת השעות והמקצועות, כאשר יום אחד בשבוע יוקדש כולו לפרויקטים של פיתוח והעצמה אישית.

שיטת הלמידה תהיה היברידית ותשלב למידה עצמית, שיעורים מקוונים חיים יחד עם למידה אסינכרונית, למידה פנים אל פנים, כל זאת בסביבות למידה חדשניות ובקבוצות קטנות, בבתי הספר ובמרחבים הפתוחים. משחוק (gamification) הוא אמצעי עם פוטנציאל גבוה לחבר את התלמידים ללמידה, שהרי כבר נאמר שככל הנראה פורטנייט היא המערכת שמצליחה למדוד באופן המדויק ביותר את ההתקדמות של הילדים, ושהם משקיעים בה שעות מתוך רצון עז להצליח ולהשתפר. הלמידה תהיה חווייתית ובין-תחומית ותכלול דיונים, עבודות חקר ופרויקטים. המורה ישמש מנטור, ותפקידו יתמקד בסיוע באיתור הידע, בפיתוח חשיבה ביקורתית, באיתור תלמידים מתקשים ובקיום שיחות אישיות קבועות להעצמת כל תלמיד. שיטת ההערכה תשתנה אף היא ותכלול מספר מצומצם של מבחני בגרות ומיקוד בעבודות חקר.

גישה זו תהיה רלוונטית יותר לעידן הנוכחי, תחבר את התלמידים לעולם החדש המאופיין באי-ודאות ובתדירות גבוהה של שינויים ותכין אותם לעולם העבודה החדש הדורש יכולת למידה עצמית ובצוות, יזמות, חשיבה ביקורתית, התמצאות בטכנולוגיות, חדשנות ויכולת ניתוח בעיות. דגם זה מאפשר למורים מימוש של השליחות הערכית, פיתוח יוזמות יצירתיות והעצמה של יוקרת המקצוע.

הכשרת מורים המעודדת גמישות, מחקר וידע בתחום האוריינות הדיגיטלית

עד פרוץ משבר קורונה המועצה להשכלה גבוהה הגבילה את היקף ההוראה המקוונת במוסדות להשכלה גבוהה לשליש מתוכנית הלימודים. בתקופת קורונה הלימודים במערכת ההשכלה הגבוהה התקיימו אך ורק מרחוק, למעט התנסות מעשית בהוראה במסגרות החינוך (כשאלה היו פתוחות). בתקופת פוסט-קורונה לא נכון יהיה להחזיר את המערכת כולה למצב הקודם. יש לאפשר למוסדות להשכלה גבוהה גמישות ואוטונומיה בבחירת שיטות ההוראה המתאימות למוסד ולקהל היעד ולתכנן מדדי הערכה לשמירה על איכות אקדמית נאותה.

תוכנית הכשרת המורים תשים דגש על פיתוח הכישורים הרגשיים והחברתיים, כישורי אזרחות טובה, גמישות מחשבתית, עבודות מחקר והרחבת המיומנויות הטכנו-פדגוגיות כגון פיתוח תוכן דיגיטלי, עיצוב, יצירת סרטונים, עריכת וידאו, פיתוח אפליקציות חינוכיות, שימוש בכלים שיתופיים ועוד.

שינוי במבנה בית הספר ובשעות הלימוד: הנחיות משרד הבריאות אילצו את המורים לעבור ללמידה בקפסולות, להפחית במספר המקצועות, במספר שעות הלימוד, במספר הבחינות ובכמות שיעורי הבית, ובמקום זאת להרחיב את העיסוק ברווחת התלמידים ובפיתוח כישורי חיים. המודל של הפחתה בשעות לימוד ושיעורי בית מיושם כבר שנים רבות במערכת החינוך הפינית, שהוכיחה את עצמה ושומרת זה 20 שנה על מיקומה הגבוה במבחני הפיז"ה. חשוב להטמיע דגם זה גם בארץ בדגש על למידה מותאמת אישית הנותנת מענה לצרכים הרגשיים והחברתיים.

תוכנית לאומית לסגירת הפערים הכרחית במציאות הישראלית. מטרתה למפות תלמידים מתקשים מבחינה לימודית וחברתית, ולהכין להם תוכנית התערבות מותאמת, לתמוך בסביבה המשפחתית כדי ליצור אפשרות שווה ללמידה ולהשתלבות חברתית, וזאת מלבד רכישת מחשבים וחיבור לקו אינטרנט. אלו לבדם לא יסייעו בצמצום הפערים.

בכל האמור לעיל אין תגליות חדשות, אלא קריאה ליישם תובנות קיימות ולנצל הזדמנויות. פעמים רבות שינויים משמעותיים מתרחשים אחרי משבר גדול. קהילת אנשי החינוך הוכיחה את עצמה בתקופת קורונה כבעלת עוצמה ויכולת להוביל יוזמות חדשניות המותאמות לאוכלוסיות מגוונות. בתקופה זו יותר מתמיד התחזק הקשר בין המורים להורים, לרשויות המקומיות ולקהילה. המשך מגמה זו הכרחי להקניית זכות שווה לכל תלמיד למימוש הפוטנציאל האישי שלו וליצירת מערכת הוליסטית שמעניקה את המיומנויות להתמודדות עם תדירות גבוהה של שינויים.

הכותבת היא נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך

עוד כתבות

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן, צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

לאחר אקזיט נדל"ני: הקרן שתעניק מתנה של מיליוני שקלים למנכ"ל

חודש אחרי שהשלימה אקזיט מוצלח ממכירת השליטה בדוניץ, מבקשת קרן JTLV להעניק למנכ"ל החברה, רונן יפו, בונוס והלוואה בהיקף כולל של כ-9 מיליון שקל, שישמשו אותו גם לרכישת מניות מידיה ● שווי החזקותיו של יפו כיום – כ-83 מיליון שקל

נדב צפריר, מנכ''ל צ'ק פוינט / צילום: שלומי יוסף

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה וצמיחה של 6% בהכנסות

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הביטוחניות נפל, מניית הבורסה זינקה

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח

הייניקן. ''מעדיפים משקאות אחרים'' / צילום: ap, J. David Ake

הדור הצעיר נוטש את הבירה: הייניקן יוצאת לפיטורי אלפי עובדים

עפ"י אנליסטים של שוק האלכוהול, הירידה במכירות של הייניקן נובעת ככל הנראה מהימנעות של הצעירים משתיית משקאות אלכוהוליים ובירה מסיבות בריאותיות ● עפ"י דיווח שהתפרסם, הייניקן תפטר בין 5,000 ל-6,000 עובדים בשנתיים הקרובות

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

המל"ט הישראלי שהועתק בארמניה ועורר זעם בקווקז

ארמניה הציגה לאחרונה מל"ט מקומי שמזכיר חיצונית את "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● הצעד עורר זעם באזרבייג'ן, שמשתמשת בנשק הישראלי המתאפיין בדיוק רב ● האם הידע זלג?

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום