אני רוצה להתחיל להשקיע בשוק ההון. מהן האפשרויות שלי ומה צריך לדעת?

פרשת גיימסטופ חידדה את המודעות לתופעה שביעבעה מתחת לפני השטח בשנים האחרונות בעולם וגם בישראל וביתר שאת ב-2020, שנת הקורונה: יותר ויותר אנשים, מקהלים שונים וחדשים, החלו להיכנס לשוק ההון. בזירה של ריבית אפסית כמו בישראל, אחד המניעים לכניסה הזו ולעניין הגובר של אנשים בשוק ההון הוא הרצון להשיג תשואה טובה לכסף, בין אם לטווחים קצרים או ארוכים. "כסף צריך להיות מושקע איפשהו, אחרת הוא עומד במקום, במקום לגדול. אני מקביל זאת לאדם שמגדל עצי פרי ולא משקה אותם", אומר יורם לביאנט, מומחה להדרכה כלכלית ופנסיה ויועץ לכלכלת המשפחה. אך מי שעושה כיום את צעדיו הראשונים בהשקעות בשוק ההון לא תמיד יודע מהן האפשרויות שעומדות בפניו, ומהם היתרונות והחסרונות שטמונים בכל אפשרות.

כלל אצבע בסיסי לפי לביאנט, הוא שבהשקעות לטווח ארוך - של יותר מכשנתיים קדימה - רצוי להשקיע בשוק ההון. מידת הסיכון שמגולמת בהשקעה, שמייצגת למעשה את האחוז מהתיק שמושקע במניות, יכולה להיגזר מטווח הזמן שעבורו מיועדת ההשקעה וגם מאופיו של אדם, אם הוא יותר חובב סיכון או פחות. "מי שזקוק לכסף לעוד חצי שנה כדי לקנות דירה למשל, שישאיר אותו בפק"ם בבנק", הוא אומר. "כשמשקיעים לטווח ארוך לא צריך להיבהל מכל תנודה שמתרחשת בשוק ואפילו לא מירידות חדות. הכי טוב לא למשוך את הכסף אלא להניח לו ובסוף השווקים חוזרים לעלות, כפי שקרה אחרי הירידות החדות בבורסה שהתרחשו במרץ, כשפרץ משבר הקורונה. עוד כלל אצבע הוא לנסות ולפזר את ההשקעה בין כמה מוצרים, ולא להתמקד רק באחד". אז מה עושים כשרוצים לפתוח תיק השקעות ולהתחיל להשקיע? הנה מדריך קצר למשקיע המתחיל, או פשוט המבולבל.

דרך הבנק 
ניהול תיק לבד או בעזרת יועץ השקעות

הבנקים מעניקים ללקוחותיהם פלטפורמה שדרכה אפשר לסחור בשוק ההון ולרכוש כל מוצר שהוא: ממניות ואיגרות חוב מכל סוג ועד קרנות נאמנות וקרנות סל, שהן מוצרים של בתי השקעות שהבנקים משווקים. אז מהן האפשרויות בבנק למי שיש לו עשרות אלפי שקלים ויותר להשקעה בשוק ההון? אפשרות אחת היא לפתוח תיק ניירות ערך ולהתחיל להשקיע כמיטב הבנתכם, כאשר אתם מנהלים את הכסף.

אפשרות נוספת היא להסתייע ביועץ השקעות של הבנק. תפקידו הוא לבנות אתכם תיק השקעות בהתאם למידת הסיכון הרצויה לכם ופרמטרים נוספים, לסייע ברכישה וכן לעקוב אחר ביצועי התיק. עם זאת, האפשרות להסתייע ביועץ מוצעת בדרך כלל רק למי שיש ברשותו סכום כסף שעובר רף מינימום מסוים, ומשתנה מבנק לבנק. רוב הבנקים לא יקבלו סכומים של מתחת ל-100 אלף שקל.

מה האינטרס של היועץ בבנק? "קודם כל, הוא רוצה שהלקוח ישאיר את הכסף בבנק", אומר לביאנט. "התגמול ליועץ יכול להגיע מעמלות הפצה שמעניקים בתי השקעות על מוצרים כמו קרנות נאמנות שהיועץ רוכש עבור לקוחותיו". עלויות שישנן ללקוח כאשר סוחרים דרך הבנק, גם מי שסוחר באופן עצמאי וגם אם הוא רוכש קרנות נאמנות (ראו הסבר נוסף לגבי המוצר במסגרת), הן דמי ניהול חשבון ניירות ערך ועמלות קנייה ומכירה. עבור קרנות נאמנות צריך לשלם גם את דמי הניהול של הקרן עצמה.

יתרון: אפשרות לרכז את ההשקעות וחשבון העו"ש במקום אחד, למי שהדבר נוח לו וחשוב לו, וכן לקבל ייעוץ השקעות מטעם הבנק, ללא תשלום נוסף, למי שזכאי לכך.

חיסרון: אפשרות יקרה יותר בהשוואה למסחר דרך חברות הטרייד של בתי ההשקעות. ראו בהמשך.

בתי השקעות
ברוקראז'ים

ברוקראז' זו פלטפורמה למסחר ובישראל יש ארבע פלטפורמות כאלה שמוצעות דרך בתי השקעות: מיטב דש טרייד, פסגות טרייד, אקסלנס טרייד ו-IBI טרייד. הן מאפשרות לכל אחד לסחור באמצעותן, מה שמכונה לכן "מסחר עצמאי". כל אחת מהחברות האלה היא חברת בורסה. כל אדם שיש לו סכום כסף שעומד במינימום מסוים, סביב 20-50 אלף שקל - תלוי בבית ההשקעות - יכול לפתוח תיק השקעות ולהתחיל לסחור בניירות ערך בישראל או בחו"ל. מדובר במסחר בכל מוצרי שוק ההון שאפשר לסחור בהם גם דרך הבנקים: מניות, איגרות חוב מכל סוג (אג"ח ממשלתיות וקונצרניות), אופציות, קרנות נאמנות וקרנות סל. אם מעבירים את ניירות הערך מהבנק לברוקראז' המעבר לא נחשב כאירוע מס. אפשר לקבל בחלק מהטריידים גם ייעוץ השקעות, אך לא בכולם. במיטב-דש טרייד למשל ייעוץ ההשקעות ניתן לבעלי תיק של 200 אלף שקל ויותר.

היתרון המרכזי במסחר דרך הפלטפורמות האלה בהשוואה לבנקים הוא עלויות נמוכות בהרבה, בעיקר כאשר סוחרים באופן תכוף ופעיל. דמי הניהול הם 10-20 שקל קבועים בחודש, בעוד בבנקים דמי הניהול נקבעים כאחוז מגודל התיק ונגבים פר רבעון, ובתעריפונים נעים סביב 0.2% מגודל התיק, כלומר כ-0.8% בשנה. הכדאיות בדמי הניהול של הטריידים עולה ככל שמדובר בתיק גדול יותר.

פערים גדולים נוספים נעוצים בעמלות קנייה ומכירה. בעמלות קנייה ומכירה בניירות ערך ישראלים למשל, כך לפי את הבורסה לניירות ערך, העמלה הממוצעת בטריידים נעה סביב 0.08%, ואילו בבנקים היא גבוהה בהרבה ונעה בין 0.17% ועד 0.49%. עמלות המינימום בטריידים הן של שקלים בודדים ובבנקים מדובר בעמלות של עשרות שקלים, תלוי במוצר הנסחר. במסחר בניירות ערך זרים ובהמרות מט"ח הפערים בעמלות קנייה ומכירה עשויים להיות אפילו גדולים יותר, עם עמלות מינימום של 25 דולר ויותר בבנקים למשל ועמלת מינימום של כ-8 דולר בטריידים.

כך שבשורה התחתונה המסחר העצמאי דרך הטריידים הוא זול יותר בהשוואה לבנק, ויש לכך משמעות גדולה יותר ככל שסוחרים באופן תכוף יותר. כך או כך, מי שיש לו תיק השקעות בבנק כדאי לבדוק לאיזה סכום כספי מצטברות העמלות שהוא משלם ברמה השנתית, לנסות להתמקח עליהן ולהשוות את השורה התחתונה ביחס לאלטרנטיבות אחרות, בעיקר אם מדובר במסחר עצמאי.

יתרון: עלויות מסחר נמוכות בהרבה בהשוואה לבנקים.

חיסרון: בדרך כלל אין ייעוץ השקעות. מתאים יותר למי שרוצים לנהל ולעקוב אחר תיק ההשקעות שלהם עצמאית.

ניהול תיקים

בבתי השקעות גם מנהלים תיקים של לקוחות, כשרף הכניסה לשירות הזה הוא מאות אלפי שקלים - למשל, 300 אלף שקל במיטב דש ו-500 אלף שקל ב-IBI. דמי הניהול נעים סביב 1% מהתיק בשנה, לפעמים פחות מכך. הפרוצדורה בדרך כלל היא שמנהל התיק פותח עבור הלקוח חשבון בבנק כלשהו, חשבון אחר מזה שבו מתנהל חשבון העו"ש שלו (או חשבון בברוקראז'), תחת ייפוי כוח, ושם הוא מנהל את התיק. מה ההבדל בין היועץ בבנק למנהל ההשקעות בבית ההשקעות? "היועץ בבנק לא עוקב אחרי התיק על בסיס יומי. זה פחות מעקב צמוד בהשוואה למעקב שמקיים מנהל התיקים בבית השקעות, לכן מדובר לא פעם בייעוץ יותר איכותי. לא בטוח שהוא יותר יקר", מסביר לביאנט.

יתרון: שירות צמוד ואיכותי.

חיסרון: מתאים רק לבעלי תיק של מאות אלפי שקלים לפחות וכרוך בעלויות גבוהות יותר, בהשוואה לניהול תיק באופן עצמאי בטריידים.

רובין הוד סטייל

פרשת גיימסטופ שהתבססה על מסחר של צעירים בעיקר דרך אפליקציית רובין הוד עוררה את השאלה בקרב סוחרים ומי שמתעניינים בתחום אילו אפשרויות דומות למסחר קיימות גם בישראל. העובדה שרובין הוד האמריקאית סחפה כל כך הרבה צעירים בתקופה האחרונה טמונה בכך שהיא גובה עמלות אפסיות ומנגישה את המסחר לצעירים בחוויית המשתמש שלה. אך מעבר לכל אלה, מדובר באפליקציה שמאפשרת השקעות בבורסה, בדיוק כמו שכל אפליקציית בנקים או אפליקציית הטריידים מאפשרות גם הן. בכל זאת יש אפליקציה ישראלית שמזכירה את רובין הוד בקהל היעד שהיא מכוונת אליו וברצון להנגיש את שוק ההון לצעירים וזו פפר אינווסט.

מדובר באפליקציית ההשקעות של פפר, הבנק הדיגיטלי של לאומי. היא נבדלת מכל שאר האפליקציות שבאמצעותן אפשר לסחור בישראל בשני היבטים: האחד, אפשר לסחור באמצעותה כיום רק במניות מדד S&P 500 וב-100 קרנות סל אמריקאיות (ETFs). במדד S& P500 נכללות החברות הנסחרות בעלות שווי השוק הגדול ביותר בארה"ב. והשני, הוא שאפשר לסחור דרכה בשברי מניות, מה שהופך את היכולת להיכנס לשוק ההון לנגישה כמעט לכל אחד, כשסכום המינימום לרכישה הוא 50 שקל. במילים אחרות, בפפר אפשר לרכוש שבריר ממניית אמזון ב-50 שקל, ולא יחידת מניה מלאה שנסחרת בכ-3,300 דולר כיום.

על שברי מניות אין עמלות קנייה ומכירה, אך כן יש עבור יחידות מניה וקרנות - עמלות שמתומחרות בשקלים: למשל 8 שקל לפעולה עד הפעולה ה-41 ודמי ניהול כמו בבנקים, של 0.8% בשנה.

כך שבשורה התחתונה פפר אינווסט יכול להקנות למשקיעים הזדמנות ללמוד ולהתנסות בשוק ההון אך בהיקפים כספיים גדולים ומסחר ביחידות שלמות, דמי הניהול והעמלות כבר עלולים להצטבר לסכומים לא משתלמים. בפפר אינווסט גם אין פונקציה של ייעוץ השקעות.

מה לגבי אפליקציות שקיימות בחו"ל? רובין הוד לדוגמה פתוחה לשימוש רק לאמריקאים, ואפליקציות אחרות זרות עשויות להיות אפשריות לשימוש אך אינן כפופות לרגולציה הישראלית.

יתרון: נגישות לשוק ההון גם לבעלי הון מינימלי, לאור היכולת לסחור בשברי מניות.

חיסרון: מתאים פחות למסחר ביחידות שלמות ובסכומים גבוהים, בגלל העלויות.

מה לגבי ניהול תיקים דיגיטלי?

בתי ההשקעות מיטב-דש ופסגות מציעים גם אפשרות לניהול תיקים דיגיטלי - מיטב דש מנג'ר ופסגות PRO - שמבוסס על קרנות נאמנות בלבד ומרף של 20-25 אלף שקל. שם משלמים רק דמי ניהול עבור קרנות הנאמנות ולא מעבר לזה. סוגי הקרנות הנבחרים וגובה הסיכון נקבעים באמצעות אלגוריתמים, בהתאם להעדפות הלקוח. בהשוואה לתיק מבוסס קרנות נאמנות בבנק מדובר באופציה זולה יותר, ולדברי החברות אם רוצים לדבר עם גורם אנושי בבית ההשקעות ביחס לתיק, יש אפשרות כזו.

גם לבנק לאומי יש פלטפורמה דיגיטלית לניהול השקעות בשם VIDEA שמבוססת על מוצרי השקעה עוקבי מדדים כמו קרנות סל. בניגוד לתיקים הדיגיטליים של בתי ההשקעות, כאן יש גם דמי ניהול שנתיים של 0.7%-0.3%, תלוי בסכום ההשקעה, והחל מ-50 אלף שקל. מדובר על השקעות שמכוונות להיות פאסיביות ולטווח ארוך. למי התיקים הדיגיטליים האלה יכולים להתאים? למי שמראש מכוונים להשקעה בקרנות נאמנות או קרנות סל ועם סכומי השקעה לא גדולים, בעלי אוריינטציה דיגיטלית גבוהה, ומבלי שיש להם צורך בעצם קיומו של אדם ספציפי שבחרו שמנהל או מייעץ להם בהשקעות.

אפשרויות השקעה למי שלא רוצה לשבור את הראש במעקב אחר מניות

מי שלא רוצה לנהל תיק השקעות לבד וגם לא פונה לייעוץ או ניהול בידי גורמי מקצוע, יכול לבחור במוצרים שהם מעין "עוגת השקעות" ומנוהלים בידי בתי השקעות או חברות ביטוח (והכסף בהם נזיל). ישנן קרנות הנאמנות וקרנות הסל שמשווקות בידי הבנקים וישנם מוצרים אחרים שהבנקים לא משווקים. קרנות סל (שהיו פעם תעודות סל) מאפשרות להשקיע במדדים בישראל ובחו"ל, כמו תל-אביב 35 ו-S&P 500.

קופות גמל להשקעה הן מוצרים של בתי השקעות וחברות ביטוח, ופוליסות פיננסיות לחיסכון והשקעה הן מוצרים של חברות ביטוח בלבד. כדי לשים כסף באחד מהאפיקים צריך לפנות לבתי השקעות או לחברות ביטוח או לעשות זאת דרך סוכני ביטוח.

לפי בדיקה של היועצת הפנסיונית שרון אלמגור ונכונה ל-2020, דמי הניהול בקופת גמל להשקעה הם מהנמוכים בשוק, כ-0.65% בממוצע, ואח"כ דמי הניהול בפוליסה הפיננסית (1%) ולבסוף בקרנות נאמנות, שם דמי הניהול הממוצעים הם כ-1.2%, וכוללים גם את דמי הניהול לבנק. בשנים 2018-2020 התשואה הממוצעת במסלולים של עד כ-30% מניות הייתה כ-5.3% בשנה בקופת הגמל להשקעה (מה שמכונה מסלול כללי) ובפוליסה הפיננסית. בקרנות הנאמנות התשואה הממוצעת הייתה כ-2.3%. הפער נובע בין היתר מכך שקופות גמל להשקעה ופוליסות פיננסיות משקיעות גם במוצרים לא סחירים, כמו נדל"ן וכביש 6, שהן השקעות פחות תנודתיות בהשוואה לשוק ההון. בשנה כמו 2020 זה עבד לטובתן. החיסרון בקופת גמל להשקעה הוא שאפשר להשקיע באמצעותה רק עד 71 אלף שקל בשנה (אך אפשר לפתוח עוד קופה על שם אדם אחר במשפחה). יתרונותיה נעוצים בכך שאפשר להעביר את הכסף בין מסלולים וגם בין בתי השקעות מבלי לשלם מס או עמלה. יש גם אפשרות להמיר את הכסף לקצבת פנסיה אחרי גיל 60, בפטור ממס רווחי הון. את הפוליסה הפיננסית אי אפשר להעביר בין גופים ללא תשלום והיא גם לא ניתנת להמרה לקצבת פנסיה אך היא לא מוגבלת בסכום השקעה. גם בקופת גמל להשקעה וגם בפוליסה פיננסית יש דחייה של מס רווחי הון למועד הפירעון.