הריצה להשקעה: מחאתו של האזרח הקטן מול המשקיעים הגדולים

נראה כי בשנה האחרונה, ההשקעה בבורסה הפכה לפופולרית בקרב מגוון של קהלים. אם בעבר, הנתח של משקיעים פרטיים או קטנים, מה שנקרא בארצות הברית Retail Investors, היה יחסית קטן והשחקנים העיקריים בבורסות היו הגורמים המוסדיים ומנהלי ההשקעות הגדולים, היום נראה שנתח המשקיעים ה"קטנים" ובכלל זה הצעירים, עלה לאחרונה ובמיוחד בשנה האחרונה, שנת הקורונה. מספר גורמים חברו יחד ליצירת המגמה הזו.

1. המהפכה הטכנולוגית והגלובליזציה, מנגישות ומקלות על תהליך ההשקעה.
התפוצה של הטלפונים הסלולריים וההנגשה של מגוון אפליקציות השקעה ידידותיות וזולות, הפכו את תהליך ההשקעה להרבה יותר פשוט וזמין מבעבר.

2. אפשרויות ותפיסת עולם ההשקעות השתנו. בעבר התפיסה היתה שצריך "הרבה כסף" כדי להיכנס להשקעה בבורסה. היום הרבה משקיעים מבינים שאפשר להשקיע גם סכומים קטנים. השוני בתפיסה נובע מהאפשרויות שנפתחו לאחרונה יחסית, להשקעה בסכומים קטנים. אפליקציות מסחר כמו רובין הוד בארצות הברית או פפר אינווסט בישראל, מאפשרות להשקיע בסכומים ממש נמוכים ולקנות גם "שברי" מניות. אז "כל אחד יכול".

3. ההיצע של פלטפורמות מסחר (לצד הבנקים) ועם הגידול בהיצע, הגיעה גם הוזלת עלויות המסחר. בעבר מרבית המשקיעים סחרו דרך הבנק, אך לאחרונה עוברים יותר ויותר משקיעים, ובמיוחד רבים מה"מצטרפים החדשים", להשקיע באמצעות פלטפורמות מסחר שמציעים בתי ההשקעות, ושעלויות המסחר באמצעותן, הרבה יותר זולות.

4. הבורסה נמצאת במגמת עלייה כבר הרבה שנים, ממרץ 2009, עם פה ושם תיקונים.
רואים ושומעים, ש"כולם מרוויחים" - וגם אחרים רוצים. אז מצטרפים ל"חגיגה". מפרוץ מגפת הקורונה, הבנקים המרכזיים בעולם שוב חזרו להשתמש בנשק הורדת הריבית (כמו במשבר 2008), מה שמביא לכך שבהשקעות סולידיות בבורסה, כמו באג"חים בדירוגים גבוהים, כמעט ולא מרוויחים. התסכול הזה מהשקעה באג"חים, "דוחף" משקיעים להגדיל את נתח ההשקעה שלהם במוצרים מנייתיים וזה בהתאמה, דוחף מעלה את השווקים ויוצר את אפקט ה-FOMO, שמביא עוד משקיעים חדשים.

5. למגפת הקורונה ולסגירת הפעילות הכלכלית שבאה בעקבותיה, היתה גם כן השפעה רבה על התהליך בשנה האחרונה. רבים נאלצו לשבת בבית כי הוצאו לחל"ת או פוטרו או נאלצו להשאר לטפל בילדים ו... קיבלו גם מענקים. אז יש זמן, יש קצת כסף, אנחנו ממילא "תקועים" בבית, אז למה לא להתחיל לסחור בשוק ההון?

6. נפח הפעילות ברשתות החברתיות מאד גדל, ויותר ויותר קבוצות ודיונים עוסקים בהשקעות בשוקי ההון ומעוררים עניין בקרב אנשים.

שילוב בין הגורמים הנ"ל גרם להרבה אנשים "להצטרף לחגיגה" ולהתחיל להשקיע בשוקי ההון. התחושה היא שכולם "פתאום" רוצים ללמוד איך להשקיע בהצלחה בשוק ההון. 

משקיעי ערך ומשקיעי הייפ

בהרבה מובנים המשקיעים החדשים שונים בהתנהגויותיהם מהמשקיעים הוותיקים.

המשקיעים הוותיקים, משקיעים במניות על בסיס ניתוח פונדמנטליסטי או גרפי של המניה. בניתוח הפונדמנטליסטי הם יבדקו את היקף המכירות, הרווחים, תזרים המזומנים, מצבת החובות, המודל העיסקי, עד כמה מחיר המניה יקר או זול, באמצעות ה P/E, ועוד, ועל סמך כל אלה, יקבלו החלטות השקעה.

חלק ניכר מהמשקיעים החדשים סוחרים על גבי פלטפורמות אחרות, חדשות, שהן בעיקר נגישות וזולות, בהשוואה למשקיעים הוותיקים. הם נעזרים הרבה ברשתות חברתיות כדי להחליף דעות ורעיונות, לקבל תמיכה והשראה מחברים בקבוצה ועל סמך אלה לקבל החלטות השקעה. נראה שחלק מהמשקיעים החדשים, ובעיקר הצעירים שביניהם, לא עוסקים בניתוח פונדמנטליסטי של המניות שהם קונים. הם גם שונים בכך, שהם בד"כ אינם ממוקדים בבניית תיק השקעות, מאוזן, מבוזר, על פי אסטרטגיה מסוימת.

חלק ניכר מהם, משקיעים רק במניות, כי שם נמצא ה"הייפ", ובמידה רבה, במניות מומנטום, שהן מניות שנמצאות בצמיחה, במגמת עלייה, ובהרבה מקרים, על בסיס חזון, חלום, ופוטנציאל עתידי. הרבה מהמניות שהמשקיעים ה"חדשים" ובעיקר הצעירים שבהם משקיעים בהן, הן מניות של חברות "מבטיחות", שלרבות מהן אין עדיין אפילו הכנסות ובוודאי לא רווחים. לרבות מהן, יש הפסדים.

קחו לדוגמה את מניית החברה הסינית EHANG, חברת רחפנים סינית, שנסחרת בארצות הברית. המידע על החברה הזו והמנייה שלה עובר במהירות הבזק בכל מיני אתרים וקבוצות, והיא עולה כל יום באחוזים רבים. חברה עם פוטנציאל בשוק מעניין, אבל האם זה רציונלי לשלם עבורה את המחיר שבו המניה נסחרת היום (כ-77 דולר)? בקרב המשקיעים החדשים, אין שאלה כזו "האם זה רציונלי?"

היום יש הרבה "גורואי" השקעות, משל עצמם, שמשקיעים במניות ובונים לעצמם ערוץ יו טיוב ומספרים שם על מיני מניות. הרבה מהמשקיעים החדשים מקבלים משם רעיונות. וכך נראה שהם נוטים להיות הרבה פחות "זהירים" מהמשקיעים הוותיקים.

כדאי לשים לב שרוב המשקיעים הצעירים עדיין לא חוו משברים. רבים מהם נכנסו לשוק באזור סוף מרץ 2020, בשיא השפל בעטיה של הקורונה, ומאז, הם שמחים, כי השווקים רק עולים.

אחת השאלות שנשאלות בשוקי ההון היא מה יקרה ביום הדין? מה יקרה ביום שהשווקים ירעדו? 

תקוותי עבורם ועבור שוקי ההון היא, שהם לא ינהגו בפאניקה וימכרו, אלא יבינו שבשוק תמיד יש מחזוריות והשווקים יחזרו לעלות ורצוי לחכות. המניות שרבים מהם נוטים להיות מושקעים בהן (כמו טסלה לדוגמה) הן דווקא בעלות סכוי גבוה לרדת משמעותית, כי בד"כ מה שעלה חזק, גם נוטה לרדת חזק.

הרובין הודים באים

בינואר 2020 המשקיעים החדשים שמכונים "רוביןהודים", על שם האפליקציה בה הם בעיקר סוחרים, התארגנו באמצעות הרשת החברתית רדיט, שיש בה מתחם שנקרא wall street bets, ובו "מדברים" על מניות, לפגוע ברווחים של קרנות הגידור. קרנות הגידור מסמלות את הכסף הגדול בוול סטריט, את הקרנות המשקיעות עבור העשירים, שגורפות הרבה רווחים. בקיצור, ה"איש הרע" של הכלכלה ושוק ההון האמריקאי.

ומי הם הרובין הודים? הם ה"איש הקטן", שסובל מאי השוויון בחלוקת המשאבים, שרוצה עכשיו "להראות" לגדולים. אז הם פתחו במלחמה נגד קרנות הגידור (שמכונה גם מלחמת דוד בגוליית) וגרמו לקרן גידור נזקים כספיים.

להערכתי, מדובר באירוע גדול הרבה יותר, שמתפשט מעבר לשוקי ההון והמשקיעים. התסכול על אי-השוויון הגובר בארצות הברית והרבה תסכול לגבי המערכת הפוליטית, החברתית והכלכלית שם, עלול להתפתח ולגרום לשנויים מערכתיים נרחבים.

הכותבת היא בעלת חברת "לדעת כסף", שמעבירה קורסים להיכרות והבנה של שוק ההון