חוף דור מכוסה בזפת / צילום: יוסי אוזן, רשות הטבע והגנים
לאחר דיון בבקשת גלובס וכלי תקשורת נוספים, השופט ד"ר זאיד פלאח החליט לבטל את צו איסור הפרסום בנוגע לחקירת אסון הזפת, וקבע מגבלות מצומצמות יותר על כלי התקשורת העוסקים בנושא.
"לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים וערכתי איזון נכון בין האינטרסים השונים, אני מורה - הצו שהוצא על-ידי אתמול בטל. אני אוסר פרסום כל עניין הנוגע לשיטות החקירה, הגורמים המעורבים בביצוע החקירה וכל פרט שמקורו ברשות החקירה, עד ליום 28 בפברואר. אני אוסר פרסום שמות ספינות יותר מאלה שפורסמו, וזאת עד מחר, 24 בפברואר, בשעה 16:00", קבע פלאח.
השופט הוסיף כי הוא מתיר לפרסום כל פרט שמקורו בתחקיר עצמאי שנעשה על-ידי כלי התקשורת, ושמקורו לא ברשות חקירה כלשהי. לדבריו, "תחקירים תקשורתיים יכולים לסייע לרשויות החקירה בביצוע עבודתם, ואין לראות בכך כעניין שיש בו כדי להפריע לביצוע העבירה.
"אומנם אסרתי על כלי התקשורת לפרסם כל דבר שמקורו ברשות החקירה, אך אני מתיר לרשויות החקירה להשתמש בפרטים שעלו בתחקירים העצמאיים של כלי התקשורת. רשויות החקירה יכולות להיות ניזונות מהתחקירים של כלי התקשורת לשם קידום חקירתן".
גלובס, כלי תקשורת נוספים וארגון העיתונאים פנו אתמול לבית המשפט בבקשה להסיר או לצמצם את צו איסור הפרסום בנושא חקירת אסון הזפת. זאת, לאחר שבית המשפט נעתר לבקשת המשרד להגנת הסביבה להטיל איפול מוחלט על כל פרטי הפרשה, לרבות כל פרט העלול לזהות את החשודים, ובכלל זה שם כלי השיט, נמלי מוצא ויעד, מטען ונתיב שיט.
בפתח הדיון ביקש עו"ד יוני שמיר, המייצג את המשרד להגנת הסביבה, להותיר את צו איסור הפרסום הגורף כפי שהוא, שכן לדבריו, כל פרסום של פרט הנוגע לחקירה או לגורמים אליהם נוגעת החקירה, עלול לפגוע במאמצי המשרד להגנת החקירה להתחקות אחר החשודים ולמצות עמם את הדין.
לדבריו, "העותרים רוצים חקירה שקופה. אני הרבה שנים בתחום האכיפה. חקירה פלילית שקופה זו בקשה שיש בה סתירות פנימיות. יתר על כן, באים בריש-גלי ואומרים 'חשודים מרכזיים'. עושים חקירת ומשפט שדה, ולא נותנים לנו לבצע את עבודתנו בצורה מקיפה".
לשאלת השופט זאיד פלאח במה שונה החקירה הנוכחית מתיקים אחרים בהם מתבצעות חקירות, ענה שמיר כי מדובר בתיק חריג. לדבריו, "החקירה הזו שונה מחקירות סביבתיות רגילות. לא מדובר באיזושהי זירת עבירה שניתן להקפיא בה מצב. החשודים לא נמצאים כאן, ולא קל להתחקות אחריהם. מדובר בעבירה, ככל שיש כאן עבירה, שהחלה במים בינלאומיים. את התוצאות של אותו מעשה אנחנו חווים כאן בצורת אסון מאוד חמור, שאנחנו עדיין לא יודעים מה יהיו תוצאותיו ארוכות-הטווח. מדובר בחקירה בינלאומית שכוללת גופי אכיפה בעולם. כל זליגת מידע, כל פרסום - גם אם הוא שקרי או לא נכון ולא נוכל להכחישו - יש לו משמעויות קשות. הפרסומים, שחלקם היו תוך הפרה של הצו, פגעו בחקירה".
השופט פלאח תהה מדוע נזכרו במשרד להגנת הסביבה לבקש צו איסור פרסום השבוע, ולא מיד עם פרסום האירוע ביום רביעי, וזאת לאחר שבתקשורת פורסמו פרטים בנושא. עו"ד שמיר אמר כי "גם אם יש מידע שהציבור נחשף אליו, לא אומר שאי-אפשר לעצור את זליגת המידע. החקירה בראשיתה". הוא התייחס לפרסום של העיתונאי יואב זהבי אמש בחדשות "כאן 11" ולפרסום הראשוני בתוכנית "הצינור" של גיא לרר בליל שבת, אשר בעקבותיו ביקש המשרד להגנת הסביבה מבית המשפט לאשר באופן מיידי צו איסור פרסום גורף.
במהלך הדיון, השופט פלאח ביקש מנציגי המשרד להגנת הסביבה להגיש לו פתק שבו פירוט של פעולות החקירה הדורשות צו איסור פרסום. לאחר שקיבל את הפתק, אמר השופט: "אם היית כותב לי את זה אתמול, לא הייתי מתיר לך צו איסור פרסום לשבעה ימים".
לבקשת המשרד להגנת הסביבה לפרט כיצד פגעו הפרסומים בדלתיים סגורות, סירב השופט. מבלי לפרט באופן מלא את הנסיבות, טען שמיר כי "ב'כאן 11' פנו לחברה הנקשרת לאחת האוניות וקיבלו את גרסתה. באופן הזה חשוד יכול להבין שאנחנו סוגרים על עקבותיו, ומלאכת איסוף הראיות הופכת קשה יותר. לא מדובר כאן בצו גורף, אלא בצו לשבעה ימים כדי להתחקות אחר הראיות".
עו"ד אוריין אשכולי-יהלום, המייצגת גלובס, טענה בדיון כי תמוהה העובדה שהמשרד להגנת הסביבה דרש צו איסור פרסום, לאחר שהוא עצמו פרסם פרטים הנוגעים לחקירה ביום שבת, לאחר שהוציא לתקשורת הודעה באשר להתקדמות החקירה, מיקום המפגע האפשרי והיותם של כעשרה כלי שייט החשודים במפגע.
עוד לדבריה, "אחרי הודעת המשרד להגנת הסביבה, עיתונאים הגיעו למידע בעצמם ופרסמו אותו. זה מעט מביך שאנחנו צריכים לבוא ולהגיד בבית המשפט שמותר לפרסם את הדברים האלה שלא הגיעו מהחקירה עצמה. עלתה פה גם טענה שאנחנו עלולים לפגוע בזכויות נחקרים או חשודים. תמוה שהטענה הגיעה מהצד השני".
עו"ד אמיר בשה, המשמש כידיד בית המשפט מטעם ארגון העיתונאים, אמר כי "הפרטים בהתייחס לנחקרים ולנחקרים הפוטנציאליים כבר ידועים בכל רחבי העולם, לרבות שם האונייה, מוצאה ונתיבי הפלגתה. בבואו של בית המשפט לשקול את ביטול הצו, אזי הוא יצטרך לקחת בחשבון את המידע שכבר פורסם. זה הוא צו כוללני, כאשר קיים אינטרס ציבורי בביטולו. במשרד להגנת הסביבה לא הציגו תשתית בנוגע לאופן שבו החקירה נפגעת. הדגים והאזרחים בישראל הם היחידים שלא יודעים מהם פרטי המקרה. ככל שלציבור יש עניין רב יותר, והציבור נמצא פה באמצעות כלי התקשורת, כך ראוי שבית המשפט הנכבד יבטל את צו איסור הפרסום".
לדברי עו"ד אלעד מן שייצג בדיון את העין השביעית וכלי תקשורת נוספים, "התקשורת מטרתה לבקר את הרשות החוקרת ולבחון את פעולותיה, ולבדוק מה נעשה לפני כדי למנוע את האסון הזה. בנוסף, אפילו להעלות אפשרות לחקירה נגד גורמים רשמיים על מחדלים, ככל שיש כאלו. הצו פוגע באינטרסים ציבוריים חשובים, בטח בהיקפו. הפגיעה הזו בלתי מידתית, ולא עומדת בשום מבחן, וייתכן שלא באה לשרת את החקירה. עובדה שאין פסילה של הצנזורה על המידע הזה. אנחנו מראש נמצאים במקום הצר של שיקולי חקירה ופגיעה קונקרטית. צריך לבדוק האם זה מוצדק נקודתית. החקירה יכולה להגיד: ב-48 השעות הקרובות אנחנו נבצע פעילויות כאלו ואחרות, ומבקשים איפול. זה לא מה שנעשה. מה שנעשה זו מטרייה כללית על כל פרטי החקירה. מהציבור, נמנע מידע רלוונטי וגם מידע ביקורתי על פעולת הרשות".
אסון אקולוגי רחב-היקף
לפני כשבוע פקד את חופי ישראל אסון אקולוגי רחב-היקף: זפת נפלטה אל החוף על פני 170 ק"מ, מראש הנקרה ועד אשקלון, וזיהמה באופן משמעותי בתי גידול, כשהיא מובילה למותם של בעלי חיים ומותירה נזק בחופים סלעיים וחוליים.
מקור הזפת הוא ככל הנראה נפט או מזוט שנשפך מספינה בתאריך 11 בפברואר, כ-50 ק"מ מחופי ישראל, כך לפי בדיקה ראשונית של המשרד להגנת הסביבה. בשלב זה אותרו כ-10 אוניות שחלפו במקום, כאשר אחת או יותר עשויות להיות חשודות כאחראיות לאירוע החמור שפקד את ישראל.
לאורך הימים האחרונים התגייסו אלפי מתנדבים ברחבי ישראל כדי לסייע לרשויות לטפל במפגע ולפנות את הזפת מהחוף. במקביל, משרד הבריאות הודיע לציבור הרחב שלא להגיע לחופים לפעילות רחצה, ספורט ונופש - וזאת עד להודעה חדשה, היות שחשיפה לזפת עלולה להזיק לבריאות.
למרות העניין הרב לציבור והנטל הכלכלי שנפל על כתפי משלם המסים שנאלץ בעת הזו לממן את פינוי המפגע, שכן אין בנמצא מידע באשר למפגעים, הוחלט במשרד להגנת הסביבה שלא לשתף כלל את הציבור במידע הנוגע לפרשה בשלב זה. עתה, כאמור, בית המשפט ביטל את צו איסור הפרסום הגורף שהוטל על פרטי הפרשה.