נשיא ארה"ב ג'ו ביידן / צילום: Reuters, JONATHAN ERNST
נראה כי לאחר השנה האחרונה אין כבר צורך לציין את מידת הדחיפות הנדרשת לטיפול בבעיית האקלים. בנאומו ב-2.12.2020 אמר מזכ"ל האו"ם כי העולם נמצא במצב חירום מבחינה אקלימית והגדיר את המלחמה במשבר האקלים בתור הנושא בעל העדיפות העליונה במאה ה-21. לאור זאת, גם על ישראל לנקוט פעולות משמעותיות.
פעולותיה הנמרצות של ארה"ב בחודשים האחרונים יכולות לשמש כנקודת התחלה טובה לחשיבה מעמיקה על הנושא. כפי שניכר מפעילותיו הנשיא ביידן מאז נבחר, משבר האקלים עומד בראש מעייניו. מעבר לנקודות הספציפיות שהתווה בתכניתו, כדאי להתעכב על שני מאפיינים של גישתו הכללית לטיפול במשבר.
ראשית, ביידן בחר בגישה דו-ראשית לטיפול במשבר ומינה שני "צארי אקלים". זמן קצר לאחר בחירתו, ב-23.11.2020, מינה את ג'והן קרי, שר החוץ לשעבר, לשליח נשיאותי מיוחד לענייני אקלים היושב גם במועצה לביטחון לאומי. קרי הוא אדם בעל שיעור קומה ומעמד עולמי, ומינויו לצאר האקלים משגר מסר חד וברור לגבי החשיבות שמייחס ביידן לנושא. ב-15.12.2020 מינה ביידן לתפקיד "צאר האקלים לענייני פנים" את ג'ינה מק'קארתי, שעמדה בראש הסוכנות להגנת הסביבה, כאשר תפקידה הוא לתכלל את הטיפול בנושא משבר האקלים בגופי הממשל השונים. קרי ומק'קארתי עבדו יחד בעבר, ויש להניח כי שיתוף הפעולה ביניהם יהיה מוצלח.
מידת החשיבות של היכולת לשתף פעולה משתקפת גם במינוי שביצעה סין לפני ימים בודדים, אם כי לא היה זה מינוי דו-ראשי. ב-4.2.2021 מינתה סין שליח מיוחד לענייני אקלים - את שי זנהואה. אין ספק כי המינוי נעשה במטרה להעביר מסר של נכונות לשיתוף פעולה עם ארה"ב בנושא, משום שזנהואה עבד עם קרי במשך כעשרים שנה, ובפרט על שיתוף הפעולה האמריקאי-סיני שפרץ את הדרך להסכם פאריז.
שנית, גישתו של ביידן מנחה לשזירת הנושא בכל פעילויות הממשלה, ובפרט במדיניותה הכלכלית. בהתאם לכך, ג'נט ילן, שרת האוצר ולשעבר נגידת הבנק הפדרלי, הצהירה כי היא חשיבות רבה לנושא משבר האקלים ורואה בו סיכון למערכת הפיננסית והודיעה כי בכוונתה ליצור יחידה לטיפול בנושא במשרד האוצר.
ומה על ישראל לעשות? מינוי אדם בעל שיעור קומה ציבורי לתפקיד שייתפר לצורך זה הוא התחלה טובה. הסיכוי של אדם בעל מעמד ציבורי לקבל לידו תפקיד שיעניק לו אוטונומיה, משימה קשה בכלל ובישראל בפרט, גבוהים יותר מאשר של אדם שאינו בעל מעמד כזה, מקצועי ומוכשר ככל שיהיה. אין הכרח כי יהיה זה אדם שנשא את דגל איכות הסביבה כדגל עיקרי בשנות פעילותו הציבורית מסיבה פשוטה - סלקציה על בסיס זה לא תותיר מועמדים רבים. עם זאת, אדם כזה צריך להכיר את בעיית שינויי האקלים ולהבין את מלוא חריפותה. המקרה של קרי מהווה דוגמא טובה - אמנם הניף את הדגל המדיני כדגלו העיקרי אך קרבתו לנושא ידועה. בין השאר, הוא זה שחתם מטעם ארה"ב על הסכם פאריז.
לאור האמור לעיל ובהמשך לדוגמה האמריקאית, ראוי למנות גם "צאר/צארינה לענייני פנים" - אדם המומחה לנושא, בין אם בתוקף השכלה או בתוקף ניסיון קודם. במקרה כזה, יש לתת משקל רב ליכולת לשיתוף פעולה, כפי שמשתקף במינוי הדואלי של קרי ומק'קארתי ובמינוי הסיני.
הגיע הזמן שישראל תיתן למשבר האקלים את המקום הראוי לו, ובדחיפות. אין לעשות זאת טלאי על טלאי כי אם בצעד משמעותי - יצירת תפקידים בעלי תוכן ממשי וסמכויות נרחבות. מייד לאחר הקמת ממשלה באשר היא על ישראל להתעלות מעל לשיקולים קצרי טווח, פוליטיים או אחרים, לבנות את התפקידים הללו ולאייש אותם באנשים מתאימים.
הכותבת היא חוקרת ומרצה בבית הספר לניהול וכלכלה - "האקדמית תל אביב-יפו"