אמיר ברמלי. לא היחיד / צילום: תמר מצפי
מספר התיק בהליך הפלילי בעניינו של אמיר ברמלי הוא 52446-06-16. בעוד שהמספר הארוך הוא רנדומלי, מאחורי השניים הקצרים מסתתרת אמת לא נעימה: המספר האמצעי - 06- מייצג את החודש שבו הוגשה התביעה, והשמאלי את השנה. כן. כתב האישום על הונאת המשקיעים בהיקף עצום שהוגש נגד ברמלי, ושבמסגרתו נגזרו עליו 10 שנות מאסר, מתנהל מזה למעלה מארבע שנים וחצי. זה למעלה מכל התקופה שלמדתם בתיכון, והרבה מעל שירות צבאי מלא. אל תקלו בכך ראש, להתמשכות המשפט יש השפעה שלילית ומזהמת על הדבר הכי חשוב, זה שעומד בבסיס של הכול - תחושת הצדק של הנפגעים.
אגב, זו רק תקופת הנטו. תוסיפו את הזמן ברוטו שכולל תלונות למשטרה ואת תקופת החקירה הסמויה והגלויה (ברמלי נעצר לראשונה במרץ 2015!) - ותבינו שוב כמה טחנות הצדק איטיות, והכול בתיק שנחשב לאחד מתיקי הדגל שחקרה רשות ניירות ערך.
אז למה זה קורה? על בתי המשפט שמתנהלים באיטיות, ושביותר מדי מקרים נגררים לתחבולות שנועדו לעכב הליכים, אין מה להרחיב. זה נכון גם לגבי קריאות מהיציע שמופנות לכיוונם של גורמי החקירה שיפעלו מהר יותר. אולי יש פה ושם חוקרים מנומנמים, אבל בשורה התחתונה אני משוכנע שהמערכת רוצה להיות טובה יותר, אבל לא מעט סיבות אובייקטיביות (תקציב, כוח-אדם לא מיומן ועוד) מונעות ממנה מלהיות יעילה יותר.
הרבה יותר נכון יהיה להשתמש בעצה שגורה מתחום הבריאות, לפיה הרפואה הטובה ביותר היא רפואה מונעת. למה הכוונה? על-פי רוב חקירה נפתחת רק כשמוגשת תלונה. מדובר בהליך לא קל. כדי שמשקיע יגיע למשטרה, הוא צריך להשתכנע שכספו כנראה אבד, ובסתר ליבו להיות מודע לעובדה שבדרך זו אולי הוא יבוא חשבון עם מי שהוא מזהה כרמאי, אך את הכסף הוא כנראה לא יראה (ואם כן יגיע פיצוי, זה יקרה בעוד שנים רבות). זו אחת הסיבות שתלונות מגיעות באיחור רב, אם בכלל.
מנגד, את החברות שמציעות השקעות לא קשה למצוא. הן הרי מפרסמות את עצמן בכל פלטפורמה אפשרית כדי להגיע לציבור.
בדיוק כמו שניידת משטרה מראה נוכחות ברחובות, כך גופי האכיפה צריכים לאותת לשטח שהם שם. להרים טלפון, לבקש פרטים, אולי להגיע לפגישה בצורה גלויה. העיקר להיות אקטיביים, ולא רק להמתין לתלונה הבאה שבטוח תגיע.