גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מיידוף הישראלי": אילו לקחים למד שוק ההון הישראלי מפרשת ברמלי, ומה הסיכוי שהונאה כזו תתרחש שוב?

מאות משקיעים נפלו קורבן ל"תרגיל העוקץ" שביצע ברמלי ואיבדו מאות מיליוני שקלים ● ברמלי אומנם נשלח השבוע ל-10 שנות מאסר, אך לא ברור אם העונש הכבד יפחיד את הנוכל הבא ● כיצד פועלת רשות ני"ע לאיתור תרמיות, מה יכולים ללמוד המשקיעים מהפרשה, והאם הלקוחות יקבלו את כספם

אמיר ברמלי / צילום: שלומי יוסף
אמיר ברמלי / צילום: שלומי יוסף

בשבוע החולף באו לסיומם בבית המשפט המחוזי בתל אביב שני משפטים פליליים שעסקו בפרשות חמורות של הונאת משקיעים שהסעירו את המדינה. שתי הפרשות הסתיימו בגזרי דין חמורים. במקרה הראשון שלח השופט חאלד כבוב את אמיר ברמלי ל-10 שנות מאסר, זאת לאחר שהרשיע אותו בהונאה בהיקף של 340 מיליון שקל. ברמלי הורשע שגייס את הכספים ממאות משקיעים באמצעות חברות בקבוצת רוביקון-קרן קלע על בסיס מצגי שווא.

ברמלי, שנחשב ל"ברני מיידוף הישראלי", סיפר למשקיעים סיפורי מעשיות על הצלחת ההשקעות והבטיח להם תשואה שנתית דו-ספרתית באחוזים. זאת, על ידי השילוב המפתה שבין ריבית גבוהה לסיכון נמוך.

בפרשה השנייה הטיל השופט כבוב עונש של 5 שנות מאסר על חיליק טפירו ושל 3 שנות מאסר על עו"ד אמיר בירמן, בעלי השליטה לשעבר בקרן אור שקרסה. השניים הורשעו בעבירות של גניבה בידי מורשה בסכום של כ-45 מיליון שקל, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות של כספי משקיעים בגובה של כ-80 מיליון שקל, עבירות מנהלים בתאגיד ועבירות של גיוס משקיעים ללא תשקיף.

חיליק טפירו. 5 שנות מאסר בגין הונאה / צילום: שלמה שוהם

לאחר מתן גזר דינו של ברמלי אמרה התובעת, עו"ד חנה קורין מפרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה, כי "מדובר בעונש משמעותי שמבטא גישה מחמירה כלפי הונאת משקיעים".

רשות ניירות ערך שחקרה את פרשת ברמלי, מסרה כי גזר הדין הוא החמור ביותר שנגזר בתיקי ניירות ערך וכי "הוא שולח מסר חשוב הן לכל יזם - כי גיוס כספים מהציבור חייב להיעשות על פי החוק, ביושר ובשקיפות; והן לציבור הרחב - להיזהר ממיזמים לא מפוקחים והבטחות לתשואות מופרזות".

האם אכן העונשים שהוטלו על ברמלי, טפירו ובירמן יגבירו את ההרתעה ויביאו להתמעטות הניסיונות של עבריינים מתוחכמים להשיג רווחי עתק באמצעות הונאת משקיעים? גזרי הדין ניתנו השבוע, ולכן את השפעתם ניתן יהיה לשפוט רק בעתיד. אולם, לדאבון הלב, מומחי המשפט העוסקים בתחום ושעימם שוחח גלובס סבורים כי התשובה לכך שלילית.

 

הסכנות במשבר כלכלי: האם משבר הקורונה מגדיל הסיכוי להונאות?

גורמים המעורים בנעשה בשוק ההון אמרו ל"גלובס" כי "הריביות האפסיות בבנקים והפלטפורמה שהאינטרנט והרשתות החברתיות מייצרים עבור עבריינים, כשהכול נגיש מיד לציבור, מייצרים סיכון רב לנפילה בפח".

עורך דין שעוסק בעבירות צווארון לבן מציין כי לזאת יש להוסיף את המשבר הכלכלי שנוצר על רקע מגפת הקורונה. לדבריו, "דבר ידוע הוא שככול שאנשים נקלעים למשבר כלכלי ולחיסרון כיס, יש מצד אחד מי שמנסה לגרוף רווחים בדרכים כביכול קלות, ומהצד השני תמיד יהיה מי שינסה לנצל את המצב להונאות. לכן, אני לא אופטימי וחושב שלמרות הענישה המחמירה, נראה מקרים דומים לזה של ברמלי ושל טפירו בקרוב".

גם בסנגוריה הציבורית אומרים כי המשבר הכלכלי עלול להביא להגברת העבריינות הכלכלית. ראשת התחום הכלכלי בסנגוריה, עו"ד מורן כרמון, אמרה בראיון לגלובס שנערך עם פרוץ המשבר כי "הגורם המרכזי ביותר לעבריינות חוזרת הוא חובות כלכליים. אנחנו מקוות מאוד שיינקטו צעדים שיאפשרו פרק זמן סביר להתאוששות למי שזקוק לשיקום כלכלי, כי אחרת נראה התגברות בעבריינות".

מיידוף. כספי הלקוחות של ברמלי הושקעו במיזמים ספקולטיביים / צילום: Reuters, Brendan McDermid

פעולות הרגולטור: האם רשות ניירות ערך הפיקה לקחים מהפרשה?

גורמים ברשות מציינים כי לאורך שנים הרשות משקיעה משאבים רבים במאמצי האכיפה נגד תרמיות בשוק ההון, כדי לשמור על שוק הוגן. "בשנים האחרונות כל הנושא של מיזמי השקעה לא-מפוקחים נמצא גם על סדר יומה של הרשות, ובהתאם הרשות משקיעה בכך משאבים רבים", אומרים הגורמים.

לדבריהם, לאור הניסיון שנצבר ברשות, בשנה האחרונה הוקמה מחלקת ביקורת והערכה, ובה יחידה יייעודית שעיסוקה הבלעדי הוא תחום ההשקעות הלא-מפוקחות. יחידה זו מפעילה כלים לניטור רשתות חברתיות, כדי לנסות ולאתר בעיות והונאות.

הגורמים מציינים כי "הפעילות של מחלקת ביקורת והערכה מתבצעת לצד פעילות האכיפה שמובילה מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר גם בתחום זה, ולראיה פסקי הדין החמורים שניתנו בימים אלה, כמו תיקי חקירה נוספים שנחקרו בתחום זה".

ברשות מפרטים כי מחלקת החקירות מורכבת מצוותים של עורכי דין, רואי חשבון, כלכלנים ואנשי טכנולוגיה. ביחידה מועסקים כמה עשרות חוקרים שעוברים הכשרה בתחומי החקירות, התשאול ובתחומים המקצועיים שבטיפולם. "היחידה מקיימת חקירות מורכבות ומסועפות בארץ ובחו"ל, העוסקות בין היתר בחקירת עבירות תרמית בניירות ערך, שימוש במידע פנים, דיווחים שמטרתם להטעות את ציבור המשקיעים, עסקאות בעלי שליטה ועוד", אומרים ברשות.

עו"ד ציפי גז, המכהנת מזה כשלוש שנים כמנהלת מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר, מעידה כי הרשות פועלת כל העת כדי לאתר עבירות הונאה ועבירות ניירות ערך, וכי היא חוקרת בימים אלה מספר פרשות הונאה בעלות מאפיינים זהים. "אנו משקיעים שליש מתקציב הרשות באפיק החקירתי, כדי לאתר ולפעול להעמדה לדין בגין עבירות שוק ההון", אומרת עו"ד גז.

ציפי גז - מרשות נירות הערך / צילום: שלומי יוסף

בנוסף, עו"ד גז מבהירה כי בנוסף לפעולות הפיקוח, הרשות גם הרחיבה את פעילותה בתחום ההסברתי כדי לצמצם את הסיכוי לכך שמשקיעים ייפלו קורבנות להונאה. "הרשות הרחיבה את פעילות ההסברה באתר האינטרנט שלה ובפלטפורמות שונות נוספות, כולל הרשתות החברתיות. זאת, באמצעות קמפיינים שנועדו להאיר בזרקור את סימני האזהרה מפני תרמיות ולתת כלים בידי משקיעים שיקבלו החלטות אחראיות", היא מציינת.

"המטרה שלנו היא להזכיר לציבור את הכלל ‘לא כל הנוצץ - זהב’, ואת הדגלים האדומים שאמורים להתריע מפני חשד להונאה".

ברשות מציינים כי "הרשות פונה לציבור ומזהירה מפני תרמיות. היא מנחה את ציבור המשקיעים לבדוק לפני כל השקעה ולקבל החלטה אחראית בצורה מושכלת ובקור רוח, שלא תחת לחץ והשפעה".

נורות האזהרה: איזה לקח יכול ללמוד הציבור מהפרשה?

לצד פעולות האכיפה וההסברה של רשות ניירות ערך, יש משקל לאחריות של הציבור עצמו בבואו להשקיע את כספיו בשוק ההון, מדגישה עו"ד גז.

גורמים ברשות אומרים כי ישנן אינדיקציות להונאות, וכאשר אלו מופיעות הן צריכות להדליק נורות אדומות אצל המשקיעים. בין היתר, מציינים ברשות את האינדיקציות הבאות: כאשר ישנן הבטחות לתשואה פנומנלית עם סיכון נמוך; כאשר נערכים כנסים נוצצים ומפוארים לגיוס כספי משקיעים; כאשר ישנו לחץ של החברה על המשקיעים להעביר את כספם, בנימוק שחלון ההזדמנויות להשקעה נסגר בקרוב; וכאשר החברה שמגייסת השקעות אינה מפרסמת דוחות כספיים ותשקיף, כפי שמחייב החוק.

בנוסף, המשקיעים יכולים לבדוק באתר האינטרנט של רשות ניירות ערך אם חברה שמגייסת השקעות נמצאת ברשימת הגופים המפוקחים.

עתיד הכספים: האם המשקיעים יקבלו את כספם בחזרה?

לפי מרבית ההערכות, הרוב הגדול של כספי המשקיעים בפרשת ברמלי ירד לטמיון. כרגע החברות של ברמלי, קבוצת רוביקון וקרן קלע, נמצאות בהליכי פירוק וחדלות פירעון. עו"ד ארז חבר שמונה כמפרק החברה, הצליח לגבות עד היום רק כ-15% מכלל חובותיה. "לפי שעה נגבו על ידי כ-40 מיליון שקל וצפויים להיגבות עוד כ-50 מיליון שקל, וזאת בנוסף לתביעה שהוגשה נגד נושאי המשרה וצפויה עוד להתברר", מסר עו"ד חבר לגלובס. סכומי הגבייה יתחלקו בין מאות הקורבנות והנושים הרבים של ברמלי. אולם, כאמור, מדובר רק בחלק קטן מהכספים שנלקחו מהמשקיעים ושלעולם לא יוחזרו להם.

עו"ד ארז חבר. מפרק החברות של ברמלי / צילום: עינת לברון

לדברי עו"ד חבר, "בניגוד לתיקי מגה-פירוק אחרים הניחנים בנכסים גדולים מאוד ושווי ערך של עשרות מיליונים ואף יותר מכך, הרי שתיק זה אינו עתיר בנכסים גדולים ועל כן נאלצתי לעבוד במשך שנים כדי לגבות שקל לשקל (פשוט כך) ולהשיא את הקופה עבור הנושים. עוד צפויה עבודה של מספר שנים לצורך המשך הליכי הגבייה".

סכומי העתק שהפקידו משקיעים רבים בידיו הלא נאמנות של ברמלי בוזבזו על ידו. עם מינויו של עו"ד חבר למפרק הקבוצה, הוא מצא כי יתרות המזומנים בחשבונות הבנק שלה מגיעות לגובה של 80 אלף שקל בלבד.

בדיקות שביצע המפרק העלו כי מרבית ההשקעות שביצעו רוביקון וקרן קלע לאורך השנים במאות המיליונים שגייסו ממשקיעים, לא היו השקעות סולידיות בעלות שווי כלכלי ברור. מרבית ההשקעות נעשו בעיקר בחברות הזנק ובמיזמים ספקולטיביים אחרים. מכאן, קל יותר להבין כיצד קרה שמרבית כספי המשקיעים של ברמלי ירדו לטמיון.

ואם לא די בכך, הרי שלדברי עו"ד חבר, חלק מההשקעות הכושלות הללו בוצעו ברשלנות וללא כל היגיון כלכלי. לראיה, טוען עו"ד חבר, הקבוצה לא לוותה על ידי צוות השקעות מקצועי ומיומן ואף נמנעה מביצוע הליך סדור לבחינת כל השקעה והשקעה ומקיום ביקורת.

עוד כתבות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ אחרי הפגישה הארוכה עם נתניהו: "המו"מ יימשך"

סגנו של טראמפ: "העם האיראני רוצה לזרוק את המשטר? שיפעל" ● וושינגטון פוסט: גורמים במשטר מעריכים שאין דרך למנוע את ההסלמה ● בבסיס האמריקאי הגדול בקטאר הציבו טילי פטריוט על משגרים ניידים ● בתקיפה מהאוויר בעזה: חוסל המחבל שהרג לפחות 7 לוחמי צה"ל ● דיווח: טראמפ ידרוש מחמאס למסור נשק שעשוי לשמש לתקיפת ישראל, אך יאפשר שמירה של נשק קל ● תושבים בשלומית חוששים: טנדרים לבנים תועדו בגבול מצרים ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ● הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם ● מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים ● וגם: באילו מניות לשקול להשקיע, ומאילו להיזהר?

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

מפץ בבורסה בתל אביב: הענקית שעושה עלייה מוול סטריט

פאלו אלטו הודיעה על השלמת רכישת סייברארק ורישום מניותיה למסחר בת"א ● תהיה הגדולה ביותר הנסחרת בבורסה המקומית במונחי שווי שוק ● בעקבות הפרסום, מניית הבורסה לניירות ערך מזנקת בכ-10%

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

מתי סלוגן ייחשב הטעיה צרכנית? העליון משרטט את גבולות המותר והאסור

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה

אחרי שרשות התחרות הודיעה כי תשקול לקנוס את החברה ב-121 מיליון שקל בגין הזינוק במחירים במלחמה, באל על ינסו לשכנע בשימוע כי המחירים עלו באופן מתון - לעתים מסיבות שלא בשליטתם ● אך הקנס כבר נותן רוח גבית לתביעות ענק מצד לקוחות

טראמפ ונתניהו בבית הלבן / צילום: ap, Evan Vucci

"תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם

טראמפ צייץ: "הייתה פגישה טובה מאוד - אך לא הושגה שום החלטה סופית. התעקשתי שהמו"מ עם איראן יימשך" ● בדרג המדיני ובמערכת הביטחון בישראל מעריכים שהמו"מ בין ארה"ב לאיראן לא יבשיל לעסקה ● עדכונים שוטפים

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הביטוחניות נפל, מניית הבורסה זינקה

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח

מעונות הסטודנטים המתוכננים בקריית היובל, ירושלים / צילום: הדמיות שוורץ בסנוסוף אדריכלים

ארבעה מגדלים עם 28 קומות: מתיחת הפנים למעונות הסטודנטים בירושלים

הוועדה המקומית ירושלים המליצה על הפקדת תוכנית פינוי־בינוי למעונות סטודנטים בקריית היובל עם 750 יח"ד ● מינהל התכנון אישר תיקון לתמ"א 35 שיאפשר לחקלאים להקים מגורים זמניים לעובדים זרים בשטחי העיבוד ● ובשבוע הבא תדון המועצה הארצית בהרחבת קיבוץ נחל עוז ל־500 יח"ד ובהקמת אזור תעשייה סמוך ● חדשות השבוע בנדל"ן

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פרסום ברשתות החברתיות, 09.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

למה ביהמ"ש הורה לבן גביר לקדם קצינת משטרה?

ביהמ"ש פסק: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יחויב לקדם קצינת משטרה שהעידה במשפט נתניהו • הרוחות במערכת הפוליטית התלהטו, אבל מה באמת נקבע בפסיקה? • המשרוקית של גלובס

הייניקן. ''מעדיפים משקאות אחרים'' / צילום: ap, J. David Ake

הדור הצעיר נוטש את הבירה: הייניקן יוצאת לפיטורי אלפי עובדים

עפ"י אנליסטים של שוק האלכוהול, הירידה במכירות של הייניקן נובעת ככל הנראה מהימנעות של הצעירים משתיית משקאות אלכוהוליים ובירה מסיבות בריאותיות ● עפ"י דיווח שהתפרסם, הייניקן תפטר בין 5,000 ל-6,000 עובדים בשנתיים הקרובות

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

המל"ט הישראלי שהועתק בארמניה, ועורר זעם בקווקז

ארמניה הציגה לאחרונה מל"ט מקומי שמזכיר חיצונית את "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● הצעד עורר זעם באזרבייג'ן, שמשתמשת בנשק הישראלי המתאפיין בדיוק רב ● האם הידע זלג?

משה מזרחי, מייסד ומנכ''ל אינמוד / צילום: איל יצהר

תוצאות מעורבות לאינמוד רגע לפני מכירתה האפשרית

ההכנסות הרבעוניות של אינמוד עלו, אך הרווח ירד, וכך גם ההכנסות השנתיות ● המנכ"ל משה מזרחי התייחס בשיחת הוועידה לאחת מההצעות האסטרטגיות, של קרן סטיל ואמר: "אנחנו לא מבינים מדוע הם פרסמו זאת לעיתונות, אבל הכול אפשרי באמריקה"