(מימין) לירן אבישר בן חורין, שי לי שפיגלמן, קרן טרנר / צילום: רפי קוץ, דורון לצטר, ענבל מרמרי
שלוש מנכ"ליות של משרדי ממשלה טבעו חותמן בשנה האחרונה. הבכירה שבהן, קרן טרנר, החזיקה בתפקיד רק זמן קצר והתפטרה בנסיבות דרמטיות. שתי האחרות, לירן אבישר בן חורין ושי-לי שפיגלמן, עדיין מחזיקות בתפקידן, אבל השרים שמינו אותן לתפקיד כבר לא.
טרנר מונתה למנכ"לית משרד האוצר באחת התקופות המאתגרות ביותר למשק הישראלי. שר האוצר, ישראל כ"ץ, מינה אותה לאחר ששימשה תחתיו כמנכ"לית במשרד התחבורה, שם צמחה. אלא ששיתוף הפעולה שעבד בתחבורה לא עבד באוצר.
במהלך החודשים המעטים שבהם שימשה טרנר בתפקיד נקלע כ"ץ לעימותים עם כל הצמרת המקצועית של האוצר. על רקע זה עזב תחילה ראש אגף התקציבים במשרד, שאול מרידור, וזמן קצר אחריו עשתה זאת גם טרנר עצמה. שניהם עזבו בסערה והביעו ביקורת קשה על המתנהל באוצר.
שי־לי שפיגלמן מונתה לתפקיד מנכ"לית משרד המדע על-ידי השר דאז יזהר שי, לאחר שב-2014 הצטרפה למיזם "ישראל דיגיטלית", שהוקם במטרה להנגיש את השירותים לאזרח באמצעים דיגיטליים. המיזם ניצב בחזית ההתמודדות עם נושא הקורונה, בין היתר על-ידי מתן אפשרות לאזרחים לבצע פעולות אונליין, ותמיכה בעובדי משרדי ממשלה שעברו בבת אחת, תוך זמן קצר, לעבוד מהבית. משם, דרכה למשרד המדע הייתה קצרה. רק שכעת יכול להיות שגם הקדנציה שלה תסתיים מוקדם מהצפוי.
גם מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן חורין מונתה לתפקידה על-ידי שר, יועז הנדל, שכבר לא נמצא בממשלה. ואולם, בתקופתה יצא המשרד במהלכים חוצי שוק.
המיקוד שלה בהרחבת פריסת הסיבים והדור החמישי בישראל הוא רק בראשיתו, אבל בעוד שנה, כשיהיו כאן סיבים אופטיים ביותר ממיליון בתי אב, תזכרו שהרבה מהקרדיט על כך מגיע לאישה הראשונה שכיהנה כמנכ"לית המשרד.