השופטים מינץ ומלצר / צילום: שלומי יוסף
לאחרונה הכריע בית המשפט העליון בעניין סמכותו של מנהל מס שבח לדון בבקשות לתיקון שומה גם אם עברו ארבע שנים. בהתאם לסעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין, מנהל מס שבח רשאי לתקן שומה בתוך פרק זמן של ארבע שנים. עם זאת, סעיף 107 הקנה למנהל מס שבח סמכות כללית להאריך כל מועד שנקבע בחוק, ועל כן עלתה השאלה האם המנהל רשאי לאשר הארכה מעבר לארבע שנים. עד היום דחתה רשות המסים בקשות כאלו על הסף בטענה של חוסר סמכות.
עתה קבע בית המשפט העליון ברוב דעות (השופטים מינץ ומלצר) כי יש לפרש את סעיף 107 כך שמנהל רשות המסים מוסמך להאריך כל מועד שנקבע בחוק, לרבות המועד שנקבע בסעיף 85 לחוק.
עו"ד (רו"ח) רחלי גוז־לביא, שותפה במחלקת המסים במשרד עמית פולק מטלון ושות', מציינת: "בכך, העדיף העליון את זכות הקניין של הנישום ואת זכותו שלא לשלם מס ביתר. ברמה הפרקטית, פסיקה זו מהווה התפתחות משמעותית לטובת הנישומים, שהרי ברור כי נוצרים מצבים שבמסגרתם מתגלות לנישומים עובדות מהותיות, אשר גם לאחר ארבע שנים ממועד השומה הסופית מצדיקות פנייה לתיקון השומה וקבלת החזר מס ששולם ביתר".
כפי שהדגיש בית המשפט העליון, התיק עצמו עסק בסכומי מס זניחים אולם הוא בעל השלכות רוחב משמעותיות בתחום מיסוי מקרקעין. הנה כמה מהן.
1. פסק הדין עקרוני, וכל מקרה ייבדק לגופו
פסק הדין של העליון התקבל בצהלה בשוק, אבל פרופ' דן ביין ועו"ד (רו"ח) יפתח שמחוני, ממשרד פרופ' ביין ושות', מצננים מעט את השמחה. לדבריהם, כעת מנהלי מיסוי מקרקעין לא ידחו את הבקשות לתיקון שומה על הסף אלא ידרשו לבחון אותן לגופו של עניין, אם קיימת סיבה מספקת. "הדרך לאישור תיקון השומות עודנה ארוכה ותלויה כמובן ביתר תנאיו של סעיף 85 ובעמדת המנהל", הם מציינים.
עו"ד מאיר מזרחי מסכים: "פסק הדין פותח פתח לדיונים נרחבים אודות בחינת אותם מקרים שבהם ניתן יהיה לעשות שימוש בסעיף. אפשר להניח כי בעקבות פסק הדין יהיו פניות רבות למנהל מיסוי מקרקעין שבהן יטענו נישומים שבמקרה הסובייקטיבי והייחודי שלהם קיימת הצדקה לעשות שימוש בהארכת המועד והדבר יוביל להתדיינויות רבות בין ציבור הנישומים למנהל מיסוי מקרקעין לגבי הצדקת השימוש בסעיף ובחינת כל בקשה לגופה גם לאחר חלוף התקופה הקבועה בחוק".
2. סיבות מגוונות לבקשה להחזר מס
אז באילו מקרים אפשר יהיה לבקש החזר? עו"ד (רו"ח) עמית זומר, שותף במחלקת המסים במשרד פרל כהן, מציין כי סיבות שמצדיקות תיקון שומה גם לאחר ארבע שנים, הן למשל הבנה כי קיבלו ייעוץ משפטי מוטעה אשר הסתמכו עליו באותה העת (כפי שקרה בפסק הדין). "למשל, בעת מכירת נכס אשר הובילה לתשלום מס ביתר, בשל דרישה בחסר של הוצאות אשר היו מקטינות את מס השבח המדובר, דוגמת תשלומי היטל השבחה והיטלים שונים אשר שולמו בפועל לאחר העסקה. היטלים כאלו מהווים לעתים סכומים מהותיים מאוד, ודאי בעסקאות קומבינציה. התרתן כהוצאה עשויה להקטין מהותית את חבות המס ולהניב החזר מס מהותי לנישום", אומר זומר.
הוא מדגיש כי "לדעתי, רק במצבים מיוחדים במסגרתם הנישום ומייצגיו יצליחו להוכיח באופן ברור את העוול שנגרם להם, ניתן יהיה ליהנות בפועל מהטבה זו".
3. אם תקבלו החזר, תקבלו אותו עם ריבית
עו"ד (רו"ח) רחלי גוז-לביא אומרת שאם כבר יהיה החזר, לפחות האזרח יקבל אותו עם ריבית והצמדה: "סביר להניח שרשות המסים תשתמש בסמכותה זו במשורה. עם זאת, אם הבקשה תתקבל והשומה תתוקן יושב לנישום סכום המס ששילם בתוספת ריבית שנתית בשיעור של 4% והפרשי הצמדה. תיקון השומה בעקבות פסק הדין יכול להוביל להחזרת כספים רבים".
עו"ד גוז־לביא מחדדת עניין נוסף, שגם מי שהגיש בעבר בקשה לדחיית שומה ובקשתו נדחתה עקב טענת ההתיישנות, או מי שמראש לא ביקש לתקן את השומה מסיבה זו - יכולים להגיש בקשה להארכת המועדים לתיקון שומה, ובלבד שיש להם סיבה מספקת.
4. רק אזרחים יכולים לבקש החזר
פסק הדין של העליון יוצר מצב לא סימטרי, שבו לאזרח מותר יהיה לבקש לתקן שומה אחורה - אך רשות המסים לא תוכל לעשות זאת.
עו"ד מאיר מזרחי: "השופט מלצר קבע כי סעיף 107 אינו סימטרי, כך שמנהל מס שבח יכול לעשות שימוש בסעיף זה רק אם נתבקש לכך. את הבקשה יכול להגיש הנישום, ובמקרים חריגים גם אדם אחר שיש לו עניין בדבר, אך לא המנהל בצורה שבה הוא 'מבקש מעצמו' את הארכת המועד".
5. מה זה אומר בנוגע להחזרים אחרים
פסק הדין המדובר של העליון אמנם ניתן ביחס להליכים של תיקון שומה, אולם עו"ד אורית קוך, שותפה ומנהלת תחום מיסוי מקרקעין במשרד זיו שרון ושות', סבורה שקביעותיו מתאימות גם לאפשרות הארכת מועדים אחרים הקבועים בחוק.
"זה יכול לסייע למי שהשומה שלהם הוצאה לפני הרבה שנים ומתברר להם היום שהיא שגויה ולא נכונה מכל מיני סיבות: או שהיא לא תואמת את העסקה שמבוצעת בפועל, או שבמהלך השנים נוצרו להם הוצאות שלא באו בחשבון בקביעת המס, או שבינתיים ניתנו פסקי דין שיכולים היו לשנות את המס בעניינם".
במובן זה, היא אומרת, "פסק הדין נותן פתרון ראוי והוגן לנגזרת אחת של בעיה שהיא רחבה הרבה יותר: עולם הנדל"ן היום הוא עולם של עסקאות מאוד מורכבות, של הליכי תכנון ארוכים וממושכים ועסקאות שלפעמים לוקח שנים ארוכות להשלים אותן".
פרופ' ביין: "במבט על נושא הפעלת סמכות על-ידי רשות המסים בחלוף המועד, עולה השאלה האם במקרים אחרים שבהם מוקנית לפקיד השומה סמכות כלשהי, האם הוא רשאי להאריך את המועד מיוזמתו גם כשחלף המועד הרלוונטי או שמא יהיה רשאי לנהוג כך רק אם פעל בתוך התקופה הקובעת, כפי שסברה דעת המיעוט בפסק הדין. לשם הדוגמה, לעניין החזרי בלו על סולר, רשות המסים מוציאה באופן תדיר שומות גם לתקופה שחורגת מהתקופה הקבועה בחוק, אולם האישור להארכת התקופה ניתן באופן רטרואקטיבי לאחר הוצאת השומה".
6. "לפרש את הדין לטובת הנישום"
נושא מעניין נוסף שעלה בפסק הדין קשור להליך המשפטי עצמו, ולא לתוצאה: עו"ד מזרחי: "השופט מלצר קובע כי כאשר החקיקה המיסויית התבססה על הצעת חוק אשר לוותה לכל אורכה על-ידי גורמי המקצוע ברשות המסים, אם יש לחקיקה זו פירושים שונים - יש להעדיף את הפרשנות המנוגדת לעמדת רשות המסים. זאת על-מנת לתמרץ את הגורמים ברשות המסים לוודא ככל הניתן כי הליך החקיקה שהם שותפים לו ייצור לבסוף חוק בהיר, נהיר וחד-משמעי. היינו השותפות בהליך החקיקה תהווה משקל באופן הפרשנות, בדומה לכלל פרשנות החוזה כנגד המנסח שבדיני החוזים.
"השופט מלצר בחן את פרשנות סעיף 107 לחוק, לפי ההנחה כי אין לדיני המס כללי פרשנות משלהם ויש לפרשם בדומה לשאר החוקים האזרחיים, כאשר אם אלה לא הספיקו לצורך פרשנות הסעיף וההכרעה נותרה סתומה, אזי שיש לפנות לעקרונות היסוד הכלליים של השיטה, אשר לפיהם מכוח הצורך בהגנה על זכויותיו החוקתיות של הנישום - זכות הקניין והזכות לחירות, ובהתבסס על אלמנט ההסתמכות, יש לפרש את הדין לטובת הנישום".
דוגמאות למקרים שיאפשרו לבקש החזר
1. שומה שהתברר שהיא שגויה
2. הוצאות שנוספו במהלך השנים ולא הובאו בחשבון בקביעת המס
3. פסקי דין חדשים שניתנו בינתיים
4. ייעוץ משפטי לא נכון
ע"א 9817/17 מנהל מיסוי מקרקעין ת"א נ' מיטל אביבי רייך ואח'