רק שליש מעורכות הדין בארץ שותפות בפירמות גדולות / צילום: Shutterstock
המהפכה הפמיניסטית מבוששת להגיע לשוק עריכת הדין. נתונים שחשפה לאחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה העלו כי בזמן שבעבר נשלט שוק עריכת הדין על ידי גברים, המגמה בשנים האחרונות התהפכה וכיום נשים מהוות 54% מ-70 אלף עורכי הדין הפעילים בארץ.
ואולם, מבדיקה שהכינה חברת הדירוג דן אנד ברדסטריט עבור גלובס עולה כי הגידול הדרמטי בכמות עורכות הדין הנשים לא בא לביטוי בתפקידי הנהלה ושותפות בפירמות. מהבדיקה עולה כי נשים מהוות 31% בלבד מהשותפים ב-25 משרדי עריכת הדין הגדולים בארץ. במילים אחרות, יש היום בישראל הרבה יותר נשים עורכות דין מאשר בעבר, אולם הן אינן מתברגות לתפקידי הנהלה, ובהתאם, אינן נהנות מתנאי השכר הטובים של השותפים במשרדים.
בדיקת דן אנד ברדסטריט מעלה כי נכון לסוף שנת 2020 רק משרד אחד מבין 25 המשרדים הגדולים - פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות' - התקרב לאיזון בין השותפים והשותפות. 34 מהשותפים בפירמה בסוף 2020 היו נשים, ו-35 גברים (49%). משרדים נוספים שבהם יש באופן יחסי הרבה נשים שותפות הם מ. פירון ושות' עם 40 שותפות מתוך 89 שותפים (45%), ומשרד עמית, פולק, מטלון ושות' עם 18 שותפות מתוך 42 בסך הכול (43%).
כאשר מסתכלים על הפירמות הגדולות ביותר, המעסיקות מאות רבות של עורכי דין, רואים שהמצב בהן אינו מאוזן כלל בין נשים לגברים. כך, למשל, לפי סקירת דן אנד ברדסטריט בסוף 2020 הועסקו במשרד הרצוג, פוקס, נאמן, רק 61 עורכות דין נשים מקרב 169 השותפים (36%). הייצוג הנשי בקרב השותפים במשרד מיתר ושות' היה אפילו נמוך יותר - רק 44 מתוך 127 השותפים בו בסוף 2020 היו נשים (35%).
במשרד גולדפרב זליגמן ושות' הועסקו בסוף 2020 רק 38 עורכות דין שותפות מתוך 112 שותפים, כלומר, רק 34%. במשרד גורניצקי ושות' הועסקו בסוף 2020 מספר נמוך של 17 שותפות מתוך 67 שותפים, כלומר 25%.
פערים גם בשכר
התמונה של שילוב נשים בתפקידי שותפות בפירמות עורכי הדין הגדולות מדאיגה לא רק בגלל הנתונים האבסולוטיים הנמוכים, אלא גם, ואולי בעיקר, בגלל שלא ניתן לראות מגמה של שיפור. מהסקירה עולה כי שיעור השותפות הממוצע ב-25 הפירמות הגדולות בשנת 2021, 31%, זהה לשיעור השותפות הממוצע באותם משרדים לפי שש שנים, ב-2015. יתר על כן, בשנה החולפת אפילו חלה ירידה זעירה בשיעור השותפות הממוצע ב-25 הפירמות הגדולות, מ-32% ל-31%.
מהסקירה של דן אנד ברדסטריט עולה גם כי אחוז השותפות במשרדים שעוסקים בדיני משפחה וירושה הוא הגבוה ביותר, כאשר נשים מהוות 59% מהשותפים במשרדים שעיסוקם בדיני משפחה. גם בתחום של דיני עבודה המצב הוא מעט שוויוני יותר מאשר בשוק עריכת הדין כולו - עם 42% שותפות. לעומת זאת, הסקירה מעלה כי רק 25% מהשותפים במשרדים שמתמחים בתחום הצווארון הלבן הן נשים.
לדברי אפרת שגב, סמנכ"ל דאטה ואנליזה בחברת הדירוג, הירידה בכמות השותפות במשרדים הגדולים בשנת 2021 "ממשיכה להרחיק את ענף עריכת הדין משוויון מגדרי. פירמות עורכי הדין מהוות 'שחקן משמעותי' בליווי מהלכים רבים במשק הישראלי, ובאחריות ראשי הפירמות המובילות לוודא את קיום התנאים המתאימים לייצוג הולם גם בהנהלת הפירמה.
"זאת על מנת שההחלטות המתקבלות ומגוון הדעות מסביב לשולחן ייצגו את כלל לקוחות המשרד. הפירמות שמובילות את שוק עריכת הדין צריכות להוות סמן ימני לכלל עורכי הדין בענף גם בכל הנוגע למתן הזדמנות שווה לקידום".
יצוין כי לא רק שנשים אינן מתברגות מספיק בתפקידי הנהלה במשרדים הגדולים, אלא שהן גם מרוויחות פחות מעורכי דין גברים. סקר שכר שערכה חברת ההשמה קודקס (Codex), ושהתפרסם בגלובס בשנה שעברה, חשף כי בעוד שעורכות דין בעלות ותק של עד שלוש שנים מקבלות שכר דומה לשכר עורכי דין גברים באותו ותק, ככל שהוותק גדל התמונה משתנה לרעת הנשים.
לפי הסקר, בשנים הראשונות במקצוע פער השכר בין נשים לגברים שעובדים במשרה מלאה (42 שעות ויותר) הוא זניח. בוותק של עד שלוש שנות ניסיון, מרוויחים עורכי הדין הגברים בממוצע 11,491 שקל ברוטו בחודש, בעוד שעורכות דין בעלות ותק זהה מרוויחות בממוצע 11,382 שקל - פער של כ-1% בלבד. בוותק של 3-7 שנים, הפער בין המינים כבר עולה לכ-13%. בעוד שעורכי דין גברים מרוויחים בממוצע כ-15,608 שקל ברוטו בחודש, הנשים באותם ותק והיקף משרה מרוויחות בממוצע 13,851 שקל בלבד.
ממצאי הסקר הראו בנוסף שככל שהוותק גדל, כך גם גדלים פערי השכר בין המינים. כשמדובר בוותק של 7-20 שנים, הפער בשכר בין עורכות דין לעורכי דין מזנק לכ-31%. הגברים מרוויחים בממוצע 28,791 שקל ברוטו בחודש, ואילו הנשים באותם ותק והיקף משרה מרוויחות בממוצע 21,984 שקל בלבד.
"משמרים ומקדמים"
לדברי עו"ד פיני רובין, שעומד בראש משרד גורניצקי, "המשרד חרט על דגלו זה שנים לקדם את האיזון המגדרי בפירמה, ואנו רואים את התוצאות בשטח והשינוי במגמה ביחס לשנים קודמות. עדי נחמיאס, שותפה ומנכ"לית הפירמה, מספרת כי במשרד נקטו "בשורה של צעדים על מנת לשמר ולקדם את הנשים המצוינות שבינינו. כל התהליכים נועדו לכוון ולתת כלים לכל אותן נשים מוכשרות למצות את הפוטנציאל הטמון בהן, ולתת להן את הבמה הראויה".
השותפים המנהלים ליאור פורת וכפיר ידגר סבורים כי "המשימה להוביל את השינוי היא של כולנו. מדובר בתהליך של העצמת הפרדיגמה והתפיסה החברתית והמערכתית המתרחשת, ואנו פועלים ברוחה - ברור לנו שההשקעה שלנו בנושא היום תישא פירות במהלך השנים הבאות".
במשרד ש. הורוביץ ושות' אומרים כי "ההתפתחות המקצועית של נשים במשרד הנה בעלת חשיבות ראשונה במעלה, ואנו גאים בעורכות הדין במשרדנו, המהוות למעלה ממחצית מכלל עורכות ועורכי הדין במשרד.
"בשנתיים האחרונות צרפנו שמונה שותפות חדשות, והן מהוות יותר ממחצית מהשותפות והשותפים שצירפנו לשותפות. השותפות במשרד מוצאות בו מסגרת תומכת, המאפשרת להן להתפתח ולהתקדם בעשייה מקצועית משמעותית.
"זה המקום לציין שמיכל ליברמן, שותפה במשרד, מכהנת זה מספר שנים כדירקטורית בארגון Lex Mundi - ארגון בינלאומי המאגד את משרדי עורכי הדין המובילים בעולם, שמשרדנו הוא החבר הישראלי היחיד בו, ובשנה האחרונה היא אף נבחרה לתפקיד היוקרתי של יו"ר הארגון".
במשרד גרוס מסבירים כי המשרד "מעסיק כיום כ-170 עורכי דין, מתוכם 71 נשים (42%). מספר השותפים והשותפות עומד על 52, מתוכם 15 נשים שותפות. המשרד הינו מהבודדים שבהם עומדת אישה בראש הפירמה - את המשרד מובילה כיום עו"ד איה יופה, שותפה מנהלת וראש מחלקת שוק ההון .
"כמו כן, נשים נוספות מחזיקות בעמדות מפתח במשרד, כמו עו"ד (ורו"ח) אסתר קורן, ראש מחלקת חברות, מיזוגים ורכישות (M&A) ויו"ר משותף של הוועדה האקזקוטיבית ו-5 שותפות נוספות. כלומר, 7 שותפות מתוך 13 מנהלות מחלקות ותחומי התמחות. משרדנו רואה חשיבות בקידום נשים ושבירת תקרת הזכוכית, ופועל להציב נשים מוכשרות וראויות בעמדות מפתח והשפעה".
לדברי עו"ד אילן שרקון, מייסד משרד שרקון בן עמי אשר ושות׳: "אנחנו פועלים כל הזמן לקידום עו"ד ראויים למעמד של שותפים ושותפות, ונמשיך לעשות זאת. אני גאה שקרוב לרבע מהשותפים במשרד הן נשים וגם עורכות הדין האחרות במשרד, שאינן שותפות, מתקדמות אצלנו לתפקידים ניהוליים. מקצוע עריכת הדין הוא אחד המקצועות בהם חייב להיות שוויון מגדרי מוחלט ובהחלט הייתי רוצה לראות בו יותר נשים בתפקיד שותפות ויותר שותפים גברים שמקדמים נשים לתפקידים בכירים".