המדריך לדירקטורית לעתיד / צילום: Shutterstock
מדד אקונומיסט, שבודק עד כמה סביבת העבודה מיטיבה עם נשים במדינות שונות, מדרג את ישראל במקום 22 מתוך 29 בקטגוריה של נוכחות נשים בדירקטוריון. 24.3% בלבד, זה שיעור הנשים שיושבות בדירקטוריון, מתחת לממוצע ה-OECD, שעומד על 25.6%. לפי מדד המגדר של תנועת "יודעת", שיעור הנשים בדירקטוריונים עלה מ-17% ב-2011 על חשבון הגברים, אבל ב-2020 עדיין עמד שיעור הגברים על 76%.
לדברי עו"ד נאוה סברסקי סופר, מומחית לחדשנות ויזמות, העומדת בראש מיזם "דירקטוריות מובילות שינוי", ודירקטורית בעצמה זה 25 שנה, לרגולציה יש תפקיד משמעותי בשיפור המצב. ולראיה, בחברות הממשלתיות, שבהן הוגדרה חובת איזון מגדרי, יש לנשים ייצוג של 40%. אבל גם שם, אם מסתכלים על ראש הפירמידה, ב-2020 כיהנו כיו"ר דירקטוריון שלוש נשים לעומת 33 גברים.
גם לנשים יש תפקיד בשינוי המצב שנוצר, אומרת כיראם בלעום, מנכ"לית ארגון JASMINE לקידום עסקים בבעלות נשים יהודיות וערביות, המפעיל את תוכנית "איזון" להכשרת דירקטוריות. עד כה, סיימו את התוכנית 100 בוגרות, ומהן 45% השתלבו כדירקטוריות בחברות ובארגונים מוניציפליים ואזרחיים בשלוש השנים האחרונות. "גם אנחנו אשמות", היא אומרת. "לנשים יש נטייה לומר לעצמן, 'למה אני צריכה להיות שם? לא יקבלו אותי, אז אני לא אתאמץ'".
מה נשים יכולות לעשות כדי לקדם את עצמן לתפקיד דירקטורית? הנה כמה צעדים שאפשר לנקוט.
1. לא מתאימה? בדקי שוב את התעודות
נתוני הפתיחה הרצויים לכל מי שרוצה לכהן כדירקטורית, בכל חברה, הם תואר אקדמי, רקע ניהולי של שבע שנים לפחות, ידע בקריאת דוחות כספיים, חוש יזמות וראייה חברתית, אומרת בלעום. "בשלב הראשון, שאלי את עצמך אם את יודעת למה את נכנסת ואם את בשלה להתמודד עם התפקיד. מאחר שנשים נוטות להיות ביקורתיות מאוד כלפי עצמן, מומלץ בשלב הזה להתייחס לתעודות ולהוכחות ממשיות. הרבה פעמים תגלי שצברת יותר כלים וידע ממה שנדמה לך".
2. מיפוי: אילו חברות הכי מתאימות לך?
לדברי לבנת קיזנר, מנכ"לית המכללה העסקית של לשכת המסחר ת"א והמרכז, בוגרת תוכנית איזון וחברת דירקטוריון בתעשידע, "כל דירקטוריון הוא שונה במהותו - מבחינת הסיווג (ציבורי או פרטי) ומבחינת ההרכב האנושי שלו, ולכן חשוב תחילה לבחור את הדירקטוריונים שאליהם אנחנו מעוניינות להגיש מועמדות, לקרוא על ההרכב וללמוד על החברה. בהתאם לזה, נבליט בקורות החיים את התכונות הנדרשות".
"מקצועיות ומקצוענות הן שם המשחק", מוסיפה בלעום, ולכן חובה לרכוש ידע וללמוד על תפקיד הדירקטוריון, על מגוון ההיבטים של התפקיד, לרבות אחריות משפטית ודוחות כספיים". בלעום גם ממליצה להכין רשימת חברות שמתאימות למומחיות ולאג'נדה שלך, שצפויות לבצע שינויים ומינויים בדירקטוריונים שלהן בשלוש השנים הקרובות.
3. ניסיון: התנדבי קודם בארגון חברתי
אחת הדרכים להגיע למשרה נחשקת ומתגמלת בחברה ציבורית היא להתנדב בוועד מנהל בארגון חברתי או בחברה עירונית. השתתפות בקורס דירקטורים כזה או אחר אינה מספיקה. "אם אין לכן ניסיון בדירקטוריון, התחילו בארגון חברתי, בעמותה או בחברה עירונית", ממליצה סברסקי סופר. "זה חשוב ותוכלו להתנסות בעבודת דירקטוריון מאוד דומה לזו שתעשו בדירקטוריון של חברה אחרת. זה מאפשר לטוות קשרים, כי תמיד מכהנים איתך אנשים שיושבים בדירקטוריונים אחרים. דיברה איתי מישהי שעבדה בחברות תעשייתיות בניהול ביניים, עשתה קורס ורצתה להיות דירקטורית בחברה תעשייתית. אמרתי לה, 'את צריכה לבנות את עצמך כדי להגיע לשם. המחשבה שעבדתי בחברה תעשייתית, עשיתי קורס ומחר בבוקר ימנו אותי לדירקטורית פחות עובדת ברמת המציאות".
4. נטוורקינג: שימי את הבושה בצד
"מילת הקסם היא 'נטוורקינג'", אומרת סברסקי סופר. "אם רוצים להתברג בדירקטוריון של חברה ציבורית, צריך להכיר את בעלי השליטה, המוסדיים או אנשי המקצוע, כמו עורכי הדין ורואי החשבון. ברגע שנכנסת למעגל של הדירקטוריונים, הכדור מתחיל להתגלגל".
בלעום ממליצה להשקיע בניהול רשת הקשרים על בסיס שוטף כדי שיכירו אותך ואת תחום המומחיות שאת מביאה לדירקטוריון, ולהקדיש יום בשבוע לחיפוש התפקיד הרצוי: מיפוי החברות, בדיקת הדרישות ותנאי הסף, רישום למאגרים, איתור תקנים שמתפנים, הגשת קורות חיים, פגישות ושיווק עצמי. שני מאגרים רלוונטיים, לדוגמה, הם אנטרופי והמאגר של איגוד הדירטורים.
"נטוורקינג הוא כלי מהותי בעיניי", אומרת קיזנר, "ואני תמיד ממליצה להרחיב את מעגל החברים המקצועי. בחלק גדול מהדירקטוריונים מדובר במשרת אמון (מטעם בעל המניות, על פי רוב) ולכן ככל שאנחנו מכירות יותר אנשים בעלי השפעה, כך יגברו הסיכויים שלנו להגיע למשרות כאלו. יש לשים בצד את הבושה והפחד. כמנהלות, לכולנו יש קשרים עם דרגים בכירים שיכולים לסייע אז לנסות כל שבוע לקבוע כמה פגישות עם גורמי מפתח שיכולים לקדם אותנו באופן פוטנציאלי. צריך לגשת להציג את עצמך ולנסות להכיר כמה שיותר. לפנות לזה זמן וממש לעבוד בזה".
5. פרופיל ברשת: שימי את עצמך בפרונט
"חשוב להיות פעילות בלינקדאין, לכתוב מאמרים מקצועיים כדי להבליט את האני מאמין שלנו ואת התובנות הניהוליות שלנו אבל גם כדי להגדיל את הנראות הדיגיטלית שלנו", אומרת קיזנר. "אני מעלה המון מאמרים ופוסטים, וכל מי שנמצא שם יודע מה אני עושה ומקשר אותי לאנשים נוספים. עד שהגעתי לתוכנית לא הייתי בפרונט - לא הופעתי בתקשורת, לא נאמתי בכנסים, עסקתי רק בצד הניהולי. הבנתי שאני חייבת להיות בקדמת הבמה, שאני חייבת להרים את הכפפה".
6. מנטורינג: היעזרי בקשרי המנטור
בלעום ממליצה להתחבר עם דירקטורים שיסכימו להיות מנטורים, להמליץ עלייך ולחבר אותך להזדמנויות. בתוכנית איזון עצמה יש מנטורינג מובנה, שבמסגרתו המנטוריות מאפשרות לנשים שהן מדריכות להשתמש ברשת הקשרים שלהן, ומדריכות אותן בצעדים שעליהן לעשות. סברסקי סופר, המשמשת גם מנטורית בתוכנית, מספרת שהן מדברות על איך עושים נטוורקינג, למי פונים, איך ממפים מה מתאים ואיך מתנהלת עבודת דירקטוריון. "בסופו של דבר, במנטורינג את עובדת על החוזקות של המודרכת. את הידע, הרקע וההישגים כבר יש לה", היא אומרת. "יש הרבה נשים מצליחות וסופר-מוכשרות שעדיין חוששות להשמיע את קולן. כשמישהי שאת מעריכה, שכבר עשתה איזו כברת דרך, נותנת לך תמיכה ועידוד, וגם כלים, זה עוזר".