הגיע הזמן לדבר על שפה שוויונית

לקראת יום האישה הבינלאומי מתקיים, מדי שנה, דיון על הגורמים להעדרן של נשים במרחב מקבלי ההחלטות. נשים מהוות 51% מהציבור, אבל במרחב מקבלי ההחלטות ובתפקידי מפתח, המספרים עגומים: 3 מנכ"ליות בלבד מבין 125 החברות הציבוריות ומתוך 36 משרדי ממשלה רק 2 מנכ"ליות כיהנו, וגם זה לזמן קצר יחסית. בכל מה שנוגע לתפקידים ציבוריים, בכנסת, בקבינט הקורונה, בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, בסגל הבכיר באוניברסיטאות, בצה"ל ובמרבית המרחבים המעצבים את חיינו, אנחנו רחוקות מאוד מייצוג נשי הולם ושוויוני. חשוב לציין, כי עצם הדיון סביב הנושא, מוביל לאורך השנים להישגים משמעותיים בהסרת מרבית המחסומים הרשמיים והרגולטוריים, אולם המציאות מלמדת אותנו שאין בכך די.

על אף הסרת המחסומים הרגולטוריים והרשמיים בפני נשים, כגון חוק שכר שווה ושלל חוקים המונעים אפליה על רקע מגדר, בפועל אין שינוי דרמטי במציאות בשטח, כלומר עדיין קיימים מגוון מחסומים סמויים שמונעים מנשים להתפתח, להתקדם לתרום לעיצוב החברה והכלכלה. יש לא מעט מחקרים המצביעים על כך שמבין המחסומים הסמויים מעינינו, לשפה העברית יש משקל משמעותי בעיצוב החברה והכלכלה. גם מבלי להתמקד במחקרים, התמונה ברורה - אימוץ שפה שוויונית מכריח אותנו לחשוב מי בחדר, עם מי אנחנו מדברות ואל מי הפנייה. מודעות וחשיבה, עשויים לקדם אותנו כחברה ולסייע לנו למקד מאמצים נוספים להשגת גיוון ושוויון באופן פרודוקטיבי יותר.

שפה דורשת דיון רציני, אבל בין האלטרנטיבות העומדות בפנינו: לחכות דור, לאפשר לממצאים האקדמיים בנושא לחלחל לתודעה הציבורית, או להכיר באפשרות שהעדר הפנייה לנשים מייצרת הדרה גם בלי מיצוי תהליכי המחקר, אנו מעדיפות לפעול. כמו במרחבים נוספים של חיינו יש היגיון בהובלה של קידום שוויון מגדרי על-ידי הסקטור העסקי. בהקשר הספציפי של שפה שוויונית ההיגיון בקידום באפיק זה ברור - זה קל ליישום וזה טוב לעסקים.

על אף שזה הגיוני, ויחסית לא מורכב, עומדים בפני המגזר העסקי שלל טיעונים שיכולים לפתור אותו מהצורך לפעול לשינוי השפה: השתייכות פוליטית, לדוגמה, השימוש של מרב מיכאלי בשפה שוויונית; חיבור לפמיניזם קיצוני, רחוק מהמיינסטרים; או פגיעה בדת. אולם השפה העברית אינה נחלתה של מפלגה מסוימת או פוליטיקאית מחוננת, ככל שתהיה. יש מקום להבחנה בין שפת קודש לחול, ולראייה, שפת היומיום של רבים בחברה החרדית היא יידיש. בפי כל שאר האוכלוסייה, העברית מחודשת ומתחדשת והולכת ונבדלת מהשפה המשמשת לתפילה. יש מקום להניח שיש הסכמה נרחבת שטוב שיש הבחנה בין קודש לחול.

למרות הטיעונים הללו, המרחב העסקי מהווה קרקע פורייה לשינויים מהסוג הזה, משום שניתן לבחון בו את השפעותיהם. לא צריך לגרום לאלפי א.נשים לחשוב ולהתאמץ בכדי לייצר שינוי בשיח, אפשר להתחיל מלרתום את אלו ששפה היא כלי עבודתם והם ינווטו את כולנו. מהלכים שיווקיים בחברות גדולות מלווים תמיד במחקר הבוחן את כדאיותם, לכן, לפחות במרחב הזה, ארגונים יכולים לצבור מידע וידע שיסייע להם עסקית אבל גם יקדם את הדיון העתידי בנושא השיח.

את השינויים בשפה אפשר גם לראות בתכנים שיווקיים שונים, בהם השפה השוויונית מחלחלת, ממודעות הדרושים/ות ועד לשלטי ברוכים/ות הבאים/ות בפונט הרב-מגדרי, שפיתחה מיכל שומר ומככב ביותר ויותר מרחבים פיזיים.

חשוב להבין כי כפי שמעיד מחקרן של ד"ר תמר קריכלי-כץ ושל ד"ר טלי רגב, אימוץ שפה שוויונית תשפר את הציונים של בנות במתמטיקה וכנראה במקצועות נוספים ובכך תתרום להגדלת מבחר הכישרונות הנכנסים לשוק התעסוקה. שפה מכלילה, המעוררת חשיבה מגדרית, תתרום להסרת חלק מהחסמים הסמויים, בדרך לגיוון מגדרי ובכך גם לשיפור ה--S באחריות התאגידית בחברות, לטובת שיפור קשרי החברות עם לקוחות וספקים, לצד שיפור האקלים הארגוני. כמו כן, שפה שוויונית" מפרגנת ונותנת פריבילגיות" מבדלת את ישראל מהגלות ומחזקת עבור כולנו את תחושת השייכות .

לכבוד יום האישה הבינלאומי, ובעקבות ההכרה בחשיבות הנושא עשרות מנהלים ומנהלות ורשימה מרשימה של חברות עסקיות, רשויות, אוניברסיטאות וארגונים חברתיים מקבוצת המנהלים והמנהלות לאחריות חברתית בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ת"א, חברו לפרסום פעילותם ומחויבותם לשילוב שפה שוויונית.

הכותבת היא יו"ר IBI קרנות נאמנות