גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין הזדמנות לפספוס: קורונה, ניהול חדשנות והתנהלות מנכ"לים

מה קרה לאותם מנהלי חדשנות שציפו שתקופת המשבר תהווה דווקא הזדמנות ליצור ערך משמעותי לארגון, אל מול המציאות המאכזבת שלא מעט נתקלו בה

ניהול חדשנות / אילוסטרציה: שאטרסטוק
ניהול חדשנות / אילוסטרציה: שאטרסטוק

"תארגנו האקתון אחד, שני פיילוטים, ומשהו מגניב עם AI וביג דאטה..."

המשפט הנ"ל אינו מופרך, או הומצא, אלא נלקח ישירות משיחה בין מנכ"ל של אחת מהחברות הגדולות במשק הישראלי לבין מנהלת החדשנות שלה.

המשפט מכיל הרבה מאוד מידע על האופן שבו עדיין בשנת 2021, מנכ"לים של חברות באומת החדשנות תופשים את המשמעות של חדשנות עבור הארגון אותו הם מנהלים, ואת תפקיד מנהל החדשנות עצמו, השרוי הרבה פעמים במלכוד בלתי אפשרי בין ציפיות גבוהות למימוש כנגד היעדר גיבוי מהמנכ"ל ומההנהלה הבכירה.

לאחר עשרות שיחות בחודשים האחרונים עם מנהלי חדשנות ומנכ"לים של חברות, ניתן להבין בברור שלא מעט הנהלות עדיין תופשות את המונח "חדשנות" כמטרה ולא ככלי. עבור מה מחזיקים את פעילות "החדשנות" בארגון? בשביל כתבת יח"צ בעיתון, מיתוג עובדים ומעסיק, אירועים שוברי שגרה בחברה, הזדמנות למשוך סטארט-אפים מדליקים (ולבזבז להם את הזמן) ועוד אלמנטים של 'פאן'. הכל, חוץ מהדבר עצמו.

וכיום בשגרת הקורונה, בין סגרים ומבצע חיסון לאומי, נוצר חלון הזדמנויות להציץ אל מאחורי הקלעים של אחד התפקידים הכי חמים בתעשייה. מה קרה לאותם מנהלי חדשנות שציפו שתקופת המשבר תהווה דווקא הזדמנות ליצור ערך משמעותי ולהביא סוף סוף לקדמת הבמה את תפקידם בארגון, אל מול המציאות המאכזבת שלא מעט נתקלו בה. בטור שלפניכם נתבונן אחורה וקדימה בזמן ונבין מה קרה באקוסיסטם המקומי בקשר שבין משבר גלובלי, התנהלות של חברות ישראליות וכיצד תפקידו של מנהל החדשנות ייתפש בעתיד הקרוב.

מגפת הקורונה תחשב לעד כאירוע בסדר גודל היסטורי, משבר ריאלי שיצר גם משבר פיננסי. בסוג כזה של משבר מתפתחות מגמות באופן מואץ, ובהקשר של חדשנות, קרו שתי תופעות (מנוגדות).

האחת, נחוותה בעיקר בחברות שכבר הייתה בהן פונקציה ארגונית של ניהול חדשנות שהספיקה להוכיח את עצמה, כך שמנהל.ת החדשנות זכו לאמון המנכ"ל וההנהלה בפוטנציאל התפקיד. לרובם של מנהלי החדשנות בחברות הללו, משבר הקורונה עשה "טוב מאד". המשבר קידם עוד יותר את מנהל.ת החדשנות לזירת קבלת ההחלטות, לליבה העסקית ואפשרה לרתום במהירות את המשבר לחיזוק "השריר הארגוני" שיודע לייצר חדשנות וגם לעבוד פנימית וחיצונית עם האקוסיסטם לטובת פתרונות לאתגרים החדשים שנולדו.

התופעה השנייה והמצערת מבין השתיים, התרחשה בחברות שפונקציית ניהול החדשנות לא הייתה מבוססת מספיק בכניסה למשבר, והצדקת קיומה היה אי שם מתחת לראדר. הפאניקה של הגל הראשון ניווט להגברת הזרות והריחוק בין פונקציית החדשנות ושאר הארגון.

עד כדי שפעילות החדשנות שנתפשה כפונקציה של "מותרות", מעין פרינג' ארגוני שהרגיש להנהלה מיותר, כזה שאפילו מבלבל ומפריע ליחידות האחרות להתמקד ולשרוד.

הגברת הניתוק הקשתה מאוד על מנהלי החדשנות לבוא לידי ביטוי ולתרום לחיזוק הפעילות דווקא כשיש פוטנציאל אדיר להזרקת חדשנות כמענה לאתגרים קונקרטיים, לפתח גמישות וסתגלנות, ערוצי הכנסה חדשים, או בפשטות - הפנמה שהכנסת חדשנות לארגון מאפשרת יתרון תחרותי, שרידותי ושיפור ביצועים לאורך זמן.

וכך, אותם מנהלי חדשנות שהארגון שלהם לא הפנים את הייעוד המרכזי ופוטנציאל הרווח של ניהול חדשנות דווקא בעתות משבר, חוו אכזבה. לא מעט מנהלי חדשנות הוצאו לחל"ת, פוטרו, תפקידים ופרויקטים הוקפאו והמסר היה ברור - תפקידכם ומה שאתם אמורים לספק לא מספיק חשוב. ומטריד עוד יותר - אי הרלוונטיות לכאורה תורגמה להטלת ספק בערך של "חדשנות" שאמור להיות כיום חלק אינטגרלי מפעילות כל חברה.

לאחר עשרות שיחות עם מנהלי חדשנות בחודשים האחרונים, התגלו שלושה הסברים אפשריים לתופעה השנייה שתוארה:

1. התכנסות פנימה - בעיתות משבר יש לנו נטייה הישרדותית להתכנס וכך באופן טבעי היה פחות קשב לעסוק בדברים שנראו באותו רגע כלא הכרחיים.

2. ראייה לטווח קצר - הנהלות עברו להתעסק באופן אובססיבי באיך להשאיר את הראש מעל המים, שמירה על ההכנסות והימנעות מצעדים דרמטיים, ולא איזנו את אלו עם איזו שהיא הסתכלות לאופק.

3. התפוגגות הילת ה"המגניבות" סביב חדשנות- להנהלות התחדדה התחושה שהן מממנות פעילות סרק שלא תשיא רווחים ואפילו להפך - מימון מיותר שיש לחתוך.

קדימה. מהר. עכשיו ומיד.

אם לרגע נשים בצד את כל אותן חברות שברגע אחד יצאו מהמשחק בעקבות אותן שלוש סיבות שפורטו, קיימת תמונת ראי בחברות שכן הצליחו לקחת את המונח 'ניהול חדשנות' ולשזור אותו לתוך תוכנית פעולה. בחברות אלו נוצרה חוויה שונה מאוד שבאה לידי ביטוי בשלושה אופנים בחודשים האחרונים באקוסיסטם המקומי:

1. פיווט ומהר.
במהלך החודשים הקריטיים, היו מספר רב של חברות ישראליות וגלובאליות שפרסמו באופן רחב וגלוי את האתגרים שלהם שמחייבים מענה מיידי. מצד הסטארט-אפים, לא מעט הבינו שזו הזדמנות פז לעשות פיווט ולהתאים את הצעת הערך שלהם לאתגרי המאבק בקורונה.

חלקם שינו לחלוטין את המוצר ונשארו על בסיס אותה טכנולוגיה, חלקם שינו את קהל היעד, וחלקם אף הבינו שאין להם זכות קיום וחתכו. התמריץ היה ברור - עבודה משותפת תאפשר קבלת פידבק מהיר מחברה עסקית ולקוחה פוטנציאלית, והתקווה שיצליחו 'להיכנס בדלת' וזו תוכל להיות עבורם הכניסה לשוק הממוסד.

מה שבטוח, המיקוד היה בחינת ישימות הפתרון ומהירות יכולת ההטמעה והרבה פחות דגש על האם הרעיון "מגניב". נקודה שמובילה אותנו לתופעה הבאה.

2. ה"חדשנות" נחתה לקרקע.

הנחיצות לפתרונות מידיים 'הורידה לקרקע' באופן טבעי וחיובי את המונח "חדשנות".

עד לפני הקורונה היה לארגונים, ובעיקר להנהלות, נטייה להתאהב בחדשנות "דיסטרפטיבית", כזו שמסווגת כ Horizon 3 (ע"פ מודל McKinsey ). למה?, כי היא מאפשרת להמשיך "לפנטז חדשנות" מאשר "לעשות חדשנות". לאור הנסיבות, ובעיקר בעל כורחן, המעבר לבחינה פרגמטית ומיקוד באופק תועלות קרוב, הבהיר שכדי לשרוד צריך להתעסק ב'כאן ועכשיו' ולא בחדשנות אמורפית עתידית שסיכויי ההצלחה שלה נמוכים ולא מוגדרים.

3. קיצור טווחי העבודה - מיקוד וריכוז מאמצים .

בצד הארגונים הממוסדים הופנמה תובנה (מעבר לצורך במתן מענה מיידי לאתגרים בוערים), שהם לא יכולים לעשות את זה לבד, או לפחות שלעבודה משותפת יש מכפיל כוח קריטי. למשל, ארגוני הבריאות בארץ תקשרו שהם 'פתוחים לעסקים' והקדישו תשומת לב לשיתופי פעולה עם סטארט-אפים המציעים פתרון רלוונטי לבעיות הבוערות.

חיבורים עם יזמים ורעיונות חדשניים עברו 'מסלול מהיר' של סינון פרקטי וממוקד ע"י בתי החולים (או ארגונים ממוסדים בתחומים אחרים), עם רף סינון ברור- האם הרעיון\טכנולוגיה ישים, והאם זה ראלי שאותו בתי חולים יוכל להטמיע את זה 'מחר בבוקר'.

בדרך כלל תהליכים כאלה מחייבים מספר רב של חודשים. יחד עם ההתגייסות והמיקוד בתוך מכבש הלחצים של משבר הקורונה, הצוותים המעורבים חוו שהם מצליחים לסגור מעגל מלא של בחינה, הערכה, החלטה, הטמעה או ויתור (גישת (go/ no go תוך מספר ימים או שבועות ספורים.

האיתות לאקוסיסטם מצד ארגונים שהם פתוחים ויכולים תשתיתית לעבוד עם חברות חיצוניות, הפכו אותם בסיטואציה הנוכחית לאטרקטיביות. ערוץ הזדמנויות שבשגרה נהנה מתשומת לב נמוכה מרוב הסטארט-אפים הישראלים בטענה שישראל היא שוק קטן ולא רלוונטי (טענה שלרוב מוצדקת) ובכך מפספסים את התועלת שהשוק הישראלי יכול להיות "ארגז חול" לניסויים והוכחות ייתכנות רלוונטית בדרך לשוק הייעד הגלובלי.

ולסיכום, זכרו, חדשנות זו לא מטרה, אלא כלי. לכן הנהלות יקרות, אם אתן רוצות "חדשנות", אנא התייחסו אליה בהתאם, כ-"must have" ולא כ-"nice to have".

זה אומר מספר תנאים בסיסיים: הנהלה שמבינה את החשיבות ופוטנציאל התועלת הרב רובדית לארגון ורוצה לקדם את הנושא, מנהל בכיר שאמון על התחום, תקציב ייעודי וקבוע מראש, יחידות עסקיות רתומות, הסטת משאבים גם מבלי לדעת תמיד מראש את התוצאה בשורת הרווח, וכמובן האומץ והיכולת להיכשל ובתקווה מהר ובזול.

הכותבת היא שותפה מייסדת ודירקטורית של קהילת CatalystIL, המכון הישראלי לחדשנות

עוד כתבות

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה