בניין יוניקרדיט במילאנו / צילום: Shutterstock
אנו מתקרבים למועד הסיום המוצהר של הזרמות הכספים הממשלתיות לחברות ולמשקי בית שנפגעו מהמשבר, ולמיצוי התוכניות לדחייה ופריסה של פירעון הלוואות במערכת הבנקאית. תוכניות אלה נועדו לצמצם את השפעותיו המיידיות של משבר הקורונה, וקנו זמן להתאוששות. אולם סיומן יחייב התמודדות עם מציאות שבמסגרתה חברות רבות שלא ישובו לפעילות, ומשקי בית שאיבדו הכנסות, יתקשו לפרוע אשראי שנטלו.
לכן, צפויה עלייה בהיקף ההלוואות הלא מתפקדות (Non-Performing Loans, NPL) בבנקים.
עקרונית, הלוואה מסווגת כ-NPL כשהיא אינה צוברת הכנסות ריבית. ההגדרות המדויקות משתנות בין מדינות.
מערכת הבנקאות הישראלית מצויה בעמדת פתיחה מצוינת להתמודדות עם "היום שאחרי" הקורונה, עם הלימות הון גבוהה ושיעורי NPL נמוכים. אולם אנו סבורים שההתפתחויות הצפויות, ובפרט הצורך להיערך לתרחישים מחמירים, מחייבים גיבוש תוכניות כדי לשמר את מצב הבנקים ולתמוך בלווים.
לדעתנו, ראוי ללמוד מהניסיון שנצבר באירופה בעשור האחרון, בהתמודדות עם הררי NPL, בתנאים בעייתיים יותר מאלה המתקיימים בישראל.
שיעורי ה-NPL באירופה גבוהים מבישראל
למרות משבר הקורונה, היקף ה-NPL באירופה מצוי במגמת ירידה. זאת, בשל השילוב בין האפשרות הזמנית לדחות תשלומי הלוואות, לתמיכה הכלכלית מהמדינות בלווים. אלה האריכו משמעותית את הזמן שלוקח לביצועים כלכליים חלשים להיתרגם להפסדי אשראי.
יחס ה-NPL נמוך כיום גם לאור הקלה חשבונאית זמנית, שאפשרה לבנקים שלא לסווג כ-NPL הלוואות שתשלומים בהן נדחו במסגרת תוכניות מדינתיות במשבר הקורונה.
בסוף ספטמבר 2020 עמד יחס ה-NPL הממוצע באיחוד האירופי על 2.82% - גבוה פי שלושה עד ארבעה מהממוצע בישראל, שנע בחמשת הבנקים הגדולים בין 0.61% לבין 1.19%. אולם השונות בין מדינות אירופה גבוהה. בדרום היבשת היחסים גבוהים במיוחד. למשל, יחס ה-NPL ביוון הוא 28.85%, בפורטוגל 6.15% ובאיטליה 5.36% - בעוד שבגרמניה הוא 1.2% בלבד.
עם זאת, הרגולטורים האירופים צופים שההיקף הגבוה של הלוואות בדחיית תשלומים, ששיעור משמעותי מהלווים בהן מצויים במשבר כלכלי, יביא בקרוב לזינוק ביחס ה-NPL. להמחשת האתגר הצפוי, בסוף 2020 אלה עמדו על כ-9% מההלוואות הבנקאיות באירופה.
בישראל, גם היקף דחיית ההלוואות נמוך מבאירופה. בספטמבר 2020, כ-7.2% מסך האשראי במערכת הבנקאית היה בדחייה, ומעל 50% מההלוואות שנדחו במהלך המשבר שבו לשלם.
כלים להתמודדות עם NPL
בעשור האחרון צברו האירופים ניסיון מר מהררי החובות הבעייתיים שהציפו את מאזני הבנקים והעמיקו את המשבר הכלכלי ביבשת. רק לאחרונה העריך הבנק המרכזי האירופי שהיקף ה-NPL באירופה עלול להגיע ל כ-1.4 טריליון אירו, יותר מבמשבר הפיננסי ב-2008.
לכן, הם פועלים לגבש מראש פתרונות להתמודדות עם העלייה הצפויה ב-NPL. כחלק מההיערכות, בדצמבר 2020 פרסמה הנציבות האירופית תוכנית הכוללת ארבעה צעדים עיקריים.
ראשית, פיתוח ותמרוץ השווקים למסחר בתיקי NPL. זאת, באמצעות עסקאות איגוח ומכירות תיקים ממאזני הבנקים לגורמים המתמחים בכך. הדבר יאפשר לבנקים "לנקות" את מאזניהם ולשחרר הון ומשאבים ניהוליים המוקדשים להתמודדות עם חובות בעייתיים, להעמדת אשראי חדש. מעבר לפיתוח שוקי האיגוח, שעליו שוקדים באירופה בשנים האחרונות, אמצעי תומך נוסף הינו הקמת מאגר מידע אלקטרוני על הלוואות "בעייתיות".
שנית, שיפור חקיקת חדלות פירעון תאגידית ותמיכה בהתאוששות חובות, כדי לייעל את תהליכי הטיפול בלווים, ובמידת הצורך פירוק ומימוש ביטחונות, במטרה לצמצם סיכונים לרוכשים.
שלישית, הקמת חברות ניהול נכסים מתמחות, שירכשו את ה-NPL מהבנקים וינהלו אותן.
רביעית, נקיטת אמצעים פיקוחיים לצד מתן הקלות לבנקים, כדי לוודא שהם מצליחים להתמודד עם היקפי ה-NPL, שומרים על הון מספק, ושביכולתם להמשיך להעמיד מימון לכלכלה הריאלית.
הצעדים לא נותרים בגדר תוכניות, וגם הבנקים האירופיים כבר נערכים לעלייה הצפויה בהלוואות ה-NPL. חלקם כבר מאגחים הלוואות לא מתפקדות או מוכרים למנהלים מתמחים תיקים של הלוואות אלה. כך, הבנקים יכולים "לשחרר" את ההיקפים המשמעותיים של ההון הנדרש להלוואות אלה, ולשפר את הלימות ההון, כמו גם להקטין NPL והפרשות להפסדי אשראי.
להמחשה, לפני מספר ימים מכר הבנק היווני אלפא לקרן גידור אמריקאית תיק הלוואות לא מתפקדות בסך כ-10.8 מיליארד אירו. העסקה צפויה לחתוך את יחס ה-NPL של אלפא דרמטית, מ-29% ל-13%. לצדו, בדצמבר האחרון איגח הבנק האיטלקי יוניקרדיט תיק הלוואות ליסינג שאינן משלמות, בכ-1.5 מיליארד אירו, לאחר שביולי איגח תיק NPL של עסקים קטנים ובינוניים בהיקף כ-840 מיליון אירו.
היערכות נדרשת
לדעתנו, בהנחה שבקיץ הקרוב תפקע או תצומצם התמיכה הממשלתית, עלולה לחול גם בישראל עלייה בחדלויות פירעון של עסקים קטנים ובינוניים ומשקי בית.
אומנם, הסיכון ליציבות הבנקים קלוש, אך ההשלכות הכלכליות של הצטברות חובות רעים בבנקים עלולות להיות רחבות. לכן, על משרד האוצר ובנק ישראל לנצל את החודשים הקרובים כדי לבחון את הסיכון להצטברות מסת NPL בבנקים בישראל.
לדעתנו, ראוי לשקול גיבוש תוכניות להקמת מנהלים מתמחים לרכישת חובות NPL. אותם מנהלים יגייסו כספי משקיעים, בעיקר מוסדיים, ירכשו בהם חובות ויפעלו למקסום הגבייה. לצד זאת, ראוי לשקול תמיכה מטעם המדינה בתוכניות כאמור. לדוגמה, באמצעות העברת כספים מטעם המדינה למימון ספיגת הפסדים בגין דחיית חובות או מחילתם, במקרים מתאימים שיוגדרו היטב, מבלי לפגוע בכספי המשקיעים.
חלופה אחרת היא שימוש במדיניות האיגוח החדשה שפרסמה רשות ני"ע לביצוע איגוח ציבורי של NPL, בדומה לתוכנית מקבילה באיטליה, בהתאמות המחויבות. במתווה כזה, המדינה תממן את שכבת האקוויטי הנחותה בעסקאות ותספוג הפסדים ראשונה, בעוד שהמשקיעים המוסדיים ירכשו את שכבות החוב הבכירות.
לשם כך, עשויים להידרש תיקוני חקיקה, לדוגמה בנוגע לערבויות מדינה. כך, המוסדיים יוכלו לקבל תשואה גבוהה יחסית, שהם כה זקוקים לה, בעוד שכספיהם יאפשרו למנף את ערבות המדינה, הרבה מעבר לתוכניות הסיוע הפועלות כיום.
רו"ח ועו"ד איתי רושקביץ ומור לוין הם מייסד ושותף, בהתאמה, בחברת הייעוץ הפיננסי CoAF - Complex of Alternative Finance. הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בניירות ערך או מכשירים, לרבות אלה המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם