נציב הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן / צילום: תמר מצפי
נציב הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, פרסם החלטה חריפה נגד המחלקה לחקירות שוטרים. בתמצית החלטתו, שכותרתה "המחלקה לחקירות שוטרים סוגרת תיקים בגין אלימות משטרתית, ללא חקירה וכדבר שבשגרה", מותח הנציב ביקורת על התנהלות מח"ש בנוגע לתקיפת שני אזרחים באוגוסט 2018.
הביקורת עוסקת בתלונה שהגיש עו"ד יורם זקס. לטענתו מח"ש סוגרת תיקי אלימות מצד שוטרים, ללא כל חקירה ומבלי לבצע פעולות אלמנטריות, כדוגמת איתור המתלונן, וזאת כדבר שבשגרה. בתלונתו ציין הפונה את עניינו של מרשו, אשר במסגרת חקירתו במשטרה הלין על אלימות שוטרים כלפיו ותיאר מסכת התעללות קשה, בה הוא מוכה ומושפל משך זמן רב, בעודו אזוק על הרצפה והכל לעיני חברתו, אשר גם כלפיה נהגו השוטרים באלימות.
מח"ש שלחה למתלונן מכתב המזמינו להגיש תלונה לכתובת שגויה, ומשמצאה כי המכתב לא נדרש, סגרה את התיק בעניינו בטענה לפיה התלונה נזנחה.
בהחלטתו קבע הנציב כי אכן נפלה שגגה תחת ידי מח"ש עת שלחה את מכתב היידוע לכתובת שאינה נכונה ובשגיאת כתיב, ועל כן מצא הנציב את התלונה מוצדקת. הנציב סבר כי משהמכתב שנשלח למרשו של הפונה חזר בציון "לא נדרש", מצופה היה כי מח"ש תעשה בכוחה בכדי לאתרו, בוודאי עת ניתן היה לאתר בנקל את מספר הטלפון שלו, אשר צוין במסגרת "פרטי החשוד", המופיעים כחלק מתיעוד חקירתו.
לגוף העניין ציין הנציב רוזן כי "שני האזרחים שהותקפו תיארו בעדותם במשטרה איך הוכו על ידי השוטרים שהותירו חותם של ממש על גופם. שני האזרחים מסרו בעדותם במשטרה פרטים שבעזרתם ניתן היה בנקל לאתרם, כמו גם פרטים המצביעים בבירור על השוטרים, שפעלו נגדם באלימות בוטה".
לדברי רוזן, "מעבר לשליחת מכתב בדואר רשום לכתובת שגויה של אחד האזרחים המותקפים, לא נקטה מח"ש צעדים כלשהם על מנת לבחון ולראות האם יש ממש בתלונה, אם לאו".
הנציב רוזן סיים את החלטתו בקביעה כי תמונה עובדתית זו ראוי היה שלא תתרחש. הנציב העביר את החלטתו למנהלת מח"ש, עו״ד קרן בר מנחם, לצורך הפקת לקחים.
ממח"ש נמסר: "עוד בטרם להגשת התלונה לנציב, וללא קשר אליה, שונו הנהלים. כיום, בכל מקרה שבו מעלה חשוד בחקירת משטרה טענה כי ננקטה נגדו אלימות על ידי איש משטרה, טענתו מועברת למח"ש בצירוף הודעתו במשטרה. עוד בתחנת המשטרה נמסר לו מכתב המיידע אותו בדבר הצורך בהתייצבותו במשרדי מח"ש לצורך קידום הטיפול בטענותיו. יודגש כי במקרה זה המתלונן 'קפא על שמריו' (כדברי בית המשפט הנכבד), ובמשך שנתיים לא פנה למח"ש במטרה לברר מה עלה בגורל טענתו, או הגיש תלונה מסודרת בכל אחת מהדרכים הרבות העומדות בפניו, לבדו או באמצעות עורך דינו".