הראל לוקר / צילום: איל יצהר
סוגיית כפל התפקידים של הראל לוקר בתפקידי יושב ראש הדירקטוריונים הן של התעשייה האווירית והן של חברת פז הולכת ומסתבכת. נראה כי לוקר נותר בשלב הזה על שני התפקידים, למרות מורכבות כל אחד מהם, לא מעט בגלל הפלונטר הפוליטי, המונע בחירת מחליף.
הדיווח של התעשייה האווירית, יומיים לפני פרסום הדוחות הכספיים, מוסיף ערפל למהלכים האחרונים בהנהלת החברה. בהודעה לבורסה נאמר כי החברה מתכבדת להודיע, כי "אמש אישר דירקטוריון החברה את הודעתו של יו"ר דירקטוריון החברה, מר הראל לוקר, בדבר שינוי מעמדו מיו"ר פעיל ליו"ר שאינו פעיל. היו"ר יהיה זכאי לגמול בגין השתתפות בישיבות בלבד". המשמעות היא הפסקת קבלת השכר הרגיל של יו"ר, ולגלובס נודע כי לוקר הנחה להחיל זאת בדיעבד, משמע יחזיר את שכר היו"ר שקיבל מאז ינואר, עת החל בתפקיד בחברת פז.
דיווח לקוני שלא ברור לחלוטין מה מסתתר מאחוריו, והוא מגיע כעוד צעד בשינויים במעמד לוקר בחברה. לוקר מכהן כיו"ר הדירקטוריון של התעשיה האווירית מאז ספטמבר 2017 לאחר שכיהן קודם לכן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה נתניהו.
מהלך טכני בלבד
שלוש שנים לאחר המינוי ליו"ר התעשיה האווירית, מונה בנוסף לתפקיד יו"ר הדירקטוריון של חברת פז. המינוי הזה הפתיע, שכן מדובר בשתי חברות ענק במונחים ישראליים, הנדרשת כל אחת ליו"ר פעיל מכהן.
בנובמבר הוכרז על הליך של הנפקה לתע"א, שאמור להתחיל בקיץ. ההליך סבוך, ודורש הכנה מדוקדקת, בוודאי בחברה הפרושה על זרועות שונות, העוברות שינויים מבניים, ותוך ניהול יחסי עבודה סבוכים לא פחות. בד בבד מונה לתעשיה האווירית מנכ"ל חדש, בועז לוי, שהיה מנהל חטיבת מערכות הטילים והחלל. המינוי הזה נדרש לאישור פוליטי, פריטטי, של שר הביטחון בני גנץ ושר הדיגיטל דודי אמסלם, הממונה על רשות החברות הממשלתיות.
לוקר, מודע גם לביקורת על כפל תפקידיו, הודיע בינואר, מיד עם כניסתו הרשמית לתפקיד בפז, כי יפרוש בתוך שלושה חודשים מכס היו"ר בתעשיה האווירית. אלא שמבדיקת גלובס עולה שחודשיים אחרי הודעת לוקר כלל לא החלו הליכים לאיתור מחליף, לא רשות החברות ולא השרים האמונים.
בתעשיה האווירית מסבירים כי המהלך של השינוי ליו"ר לא פעיל הוא טכני בלבד, וכי לוקר ימשיך לנווט את הדירקטוריון והחברה כולה במלוא הקצב הנדרש, גם לקראת ההנפקה.
פלונטר פוליטי
מה עם מציאת מחליף? בחירה של יו"ר לחברת הענק, שמעסיקה יותר מ-15 אלף עובדים, ונמצאת בדרך להנפקה, היא בסופו של דבר פוליטית, ותלויה לא מעט במאבקי הכוח בממשלה. שני השרים הרלוונטים, שר הביטחון גנץ ושר הדיגיטל אמסלם, לא בדיוק משתפים פעולה, והממשלה לא ממנה בעלי תפקידים בכירים בכל התחומים בשל חילוקי הדעות הללו. כך, בישיבת הממשלה האחרונה לא אושר מינויים של מישל קרמרמן למנכ"לית הרשות השנייה, ושל ניר שוויקי למנכ"ל מועצת הכבלים והלווין. בנוסף לכך יש גם בעייתיות בעצם מינוי בכיר שכזה לפני בחירות ובממשלת מעבר, והתעשיה האווירית נותרת עם יו"ר בחצי משרה.
בדיקת גלובס העלתה כי במשרדים האמורים וכאמור גם ברשות החברות אין אפילו תחילת עבודה בנושא, ואין חיפוש אחר מועמדים ראויים. גורם המעורב בנעשה אמר כי ניסיון להציג שמות, האחד של קצין בכיר לשעבר והשני של מנכ"ל מוערך מהמגזר העסקי, נתקל בתשובה - אין על מה לדבר, תבוא אחרי כינון הממשלה הבאה, אם תקום.
משמע, גם אם נצא מנקודת הנחה אופטימית כי תוקם ממשלה לאחר הבחירות, הליך הבחירה האמור לא יחל לפני חודש מאי, ולוקר ישמש בתפקיד גם לאורך הקיץ, כאמור בחצי משרה וכיו"ר לא פעיל. הצפי הוא כי שר הבטחון הבא, או גנץ אם ישאר, יפנה ללוקר לבקש כי ימשיך ככל שניתן. האם יענה? לוקר יצטרך להחליט אם ניתן להמשיך בשני הכובעים לאורך זמן, או להתפטר מהתעשיה האווירית ולהותיר לדירקטוריון ולשרים הממונים את כאב הראש של מינוי זמני.