תחנת הכוח דוראד / צילום: יגאל גורן
כשברקע כישלון הנפקתה המתוכננת של תחנת הכוח דליה, צפויים בעלי המניות בתחנת כוח פרטית אחרת, דוראד, להתכנס בימים הקרובים כדי להחליט אם לקדם הנפקת מניות ראשונית (IPO) של החברה בבורסה בתל אביב.
הבעלות בדוראד נחלקת בין כמה בעלי מניות המסוכסכים ביניהם זה זמן - מצד אחד קבוצת עמוס לוזון, חברת אלומיי (שלמה נחמה) והמדינה (באמצעות חברת קצא"א) ומהצד השני משפחת אדלסבורג וחברת זורלו הטורקית.
בעלי דוראד שאפו על פי פרסומים קודמים להנפיק את החברה לפי שווי של כ-5 מיליארד שקל, אולם על רקע כישלון הנפקת דליה אנרגיה, שביקשה תחילה להנפיק לפי שווי דומה, ההערכות בשוק הן כי השווי הריאלי של תחנת הכוח בהנפקה יעמוד על כ-3.5 מיליארד שקל לכל היותר. זאת - בדומה לשווי המקסימלי שלפיו הסכימו המוסדיים לקחת חלק בהנפקת דליה אנרגיה - כאשר בתגובה החליטו בעליה על דחיית המהלך.
לא מן הנמנע כי מהלך הנפקתה של דוראד, אם בכל זאת ייצא לפועל, יכלול הצעת מכר של בעלי מניותיה, גם כן בדומה למהלך שביקשו לבצע בעליה של דליה אנרגיה.
במקרה שבו יגיעו בעליה של דוראד להבנות בקשר להנפקה, השלמתה תהיה תלויה בעיקר בתמחור ובתזמון שבו תגיע לשוק - כך לפי פעילים בשוק החיתום, שציינו עוד, כי גם הנפקת מניותיה של דליה אנרגיה עשויה לחזור לשוק בהמשך השנה על בסיס דוחותיה השנתיים ל-2020.
"ירידה מסוימת בצריכה החשמל"
תחנת הכוח דוראד ממוקמת לא רחוק מאשקלון ומופעלת בעיקר בגז טבעי, והיא בעלת הספק של כ-850 מגוואט. הקמת התחנה, שהוכרזה כפרויקט תשתית לאומי, הסתיימה באפריל 2014, והיא החלה לפעול כמה שבועות לאחר מכן.
הדוחות הכספיים של דוראד מעלים כי בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2020 הכנסותיה נשחקו ב-9% ל-1.9 מיליארד שקל, "בעיקר נוכח השפעת הפחתת תעריפי החשמל", והרווח התפעולי שלה נשחק ב-26% ל-234 מיליון שקל.
הרווח הנקי של דוראד בין ינואר לספטמבר נחלש ב-13%, והסתכם ב-107 מיליון שקל, אחרי שבדרך לשורה התחתונה החברה נהנתה מצמצום של קרוב ל-40% בהוצאות המימון שלה, בעיקר בהשפעת הירידה במדד.
כפי שדוחותיה הכספיים מעידים, משבר הקורונה פגע בפעילותה של דוראד, שמציינת, כי "נוכח אירועי המשבר, קיימת ירידה מסוימת בצריכת החשמל של לקוחות שונים, וכן קיימת ירידה מסוימת בביקושים של מנהל המערכת, אולם אין לירידה כאמור פגיעה מהותית בשלב זה". דוראד מדגישה בקשר לאיתנותה הפיננסית, כי זו "נותרה כפי שהייתה עובר למשבר הקורונה, ולא ניכרת השפעה מהותית של המשבר".
הונה העצמי של דוראד בסוף חודש ספטמבר 2020 עמד על כ-1.2 מיליארד שקל, בקופתה היו מזומנים בהיקף של קרוב ל-420 מיליון שקל והתחייבויותיה השוטפות הסתכמו בכ-565 מיליון שקל, עיקרן הלוואות בנקאיות והתחייבויות לספקים ולנותני שירותים. בסך הכול, התחייבויותיה של דוראד לבנקים (שוטפות ולטווח ארוך) נעות סביב כ-3 מיליארד שקל.
הערכות: לוזון תומך בהנפקה, אדלסבורג מתנגד
בעלת המניות הגדולה ביותר בדוראד היא חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א) הממשלתית, עם כ-38% מהמניות. קבוצת עמוס לוזון, יחד עם חברת האנרגיה הירוקה אלומיי שבשליטת שלמה נחמה ושותפיו, מחזיקים יחד בכ-19% מדוראד באמצעות החברה המשותפת דורי אנרגיה. חברת אדלקום של משפחת אדלסבורג מחזיקה בכ-19% מההון, וחברת זורלו הטורקית היא בעלת כ-25% מהמניות. יו"ר דוראד הוא שוקי אורן, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר, ומנכ"ל החברה הוא אלי אסולין, שקודם לכן כיהן כסגן מנהל אגף הייצור בחברת החשמל.
בין בעלי המניות שורר סכסוך ממושך: דורי אנרגיה וקצא"א טוענות כי אדלקום וזורלו קשרו קשר עם הקבלן שהקים את תחנת הכוח - מאחורי גבם של יתר בעלי המניות בדוראד - לניפוח סכום חוזה ההקמה של התחנה. זאת, לפי הנטען, תוך שאדלקום וזורלו מקבלות את ההפרש "בדלת האחורית" ומשלשלות לכיסן בהסתר סכום עתק של כ-140 מיליון דולר, על חשבונה של דוראד. אדלסבורג וזורלו מצדם שוללים את הטענות, ויוצאים נגד התנהלות הצד שמנגד.
על פי הערכות בשוק החיתום, עם מי שתומכים במהלך הנפקתה של דוראד נמנה עמוס לוזון. קבוצת לוזון כבר ציינה בדוחותיה הכספיים לשנה החולפת כי דוראד החלה "לבחון אפשרות לביצוע הנפקה ראשונה לציבור של מניותיה", והוסיפה כי מלבד תנאי השוק במועד הרלוונטי, מהלך שכזה תלוי בין היתר באישור בעלי המניות. מנגד, על פי ההערכות, מי שלא שש לשלוח את דוראד לבורסה הוא משפחת אלדסבורג, בראשות אורי אדלסבורג.
פערי תמחור הפילו את הנפקת דליה
הדיון הצפוי בין בעלי המניות של דוראד מגיע כאמור זמן קצר לאחר כישלון הנפקת המניות הראשונית (IPO) של דליה אנרגיה, שגם היא הקימה ומפעילה תחנת כוח פרטית, בהספק של יותר מ-900 מגוואט, גם כן בעיקר באמצעות גז טבעי. את החשמל שלה מספקת דליה אנרגיה לחברת החשמל (40%) ולכ-280 לקוחות פרטיים (כ-60%).
הנפקתה של דליה נכשלה בשבועות האחרונים, כאמור נוכח פערי תמחור בין בעלי החברה ובין המוסדיים ששקלו לקחת חלק בהנפקה. זאת, בין היתר, בשל החשש של האחרונים להעניק את השווי המבוקש (כ-4-5 מיליארד שקל לפני הכסף) לחברה שכל פעילותה מתרכזת בנכס אחד - תחנת הכוח שבבעלותה.
בעלי מניות דליה, בראשות משקי הקיבוצים וקרן תשתיות ישראל (תש"י), תכננו במסגרת זו למכור כ-12% מהחזקותיהם תמורת כחצי מיליארד שקל, לצד הנפקת מניות חדשות. בדומה לדוראד גם דליה אנרגיה מתנהלת ללא בעל שליטה, ומלבד משקי הקיבוצים ותש"י, משקיע מרכזי בחברה הוא המיליארדר ג'ורג' חורש, שהעביר לאחרונה את מניותיו בחברה לידי ילדיו.
בדומה לדוראד, גם דליה אנרגיה הציגה בדוחותיה הכספיים בין ינואר לספטמבר 2020 שחיקה של כ-9% בהכנסות, שהסתכמו בכ-1.2 מיליארד שקל. למרות זאת, הרווח הנקי שלה לתקופה זו עלה ב-11% ל-81 מיליון שקל, בהשפעת שינויים בסעיפי מימון.
בקופתה של דליה אנרגיה היו מזומנים בהיקף של כ-120 מיליון שקל, והתחייבויותיה השוטפות התקרבו ל-340 מיליון שקל, עיקרן לבנקים. התחייבויותיה (שוטפות ולטווח ארוך) לבנקים ולגופים מוסדיים הסתכמו ב-2.3 מיליארד שקל, והונה העצמי עמד על 1.3 מיליארד שקל.