שמאל כלכלי
כינוי רחב לגישות שתומכות בניסיון להגביר את השוויון בחברה. אנשי השמאל הכלכלי דוגלים במיסוי גבוה, בעיקר על בעלי הכנסות גבוהות. כספי המסים אמורים להעניק סל רחב של שירותים ממשלתיים. בישראל המדיניות הזאת מזוהה בעיקר עם מפלגת העבודה ההיסטורית.
ימין כלכלי
כינוי כללי לגישות שדוגלות בשוק חופשי והיעדר התערבות של המדינה, וסבורות כי אין חשיבות לשוויון בפן הכלכלי. גישות אלה מעדיפות את חופש הפעולה והבחירה של היחיד ולכן יציעו לדוגמה הפחתת מסים וצמצום השירותים הניתנים על ידי המדינה.
ליברליזם
תפיסה פילוסופית פוליטית המבוססת על עקרונות של שיוון בפני החוק וחירות. הפילוסוף האנגלי ג'ון לוק נחשב לאבי התורה הזאת. לוק האמין שלכל אדם יש זכות לחיים, חירות ורכוש. בימי המלחמה הקרה, הליברליות הפכה לשם נרדף למדינות דמוקרטיות, רובן בגוש המערבי, בזמן שבגוש המזרחי צמחו דיקטטורת סוציאליסטיות, שבראשן עמדה ברית המועצות. מאז המושג ופרשנותו השתנו במידה מסוימת אולם מעניין לזכור שבמקור המונח נולד מהמילה הלטינית ליבר (liber) כלומר אדם חופשי.
ליברטריאניזם
הליברטריאניזם, שצמחה מתוך הליברליזם היא גישה המבוססת על כך שעל הממשלה למלא תפקיד מצומצם ככל הניתן בחיי האזרח. התפקיד של האזרחים הוא לדאוג לעצמם להשכלה, בריאות וגם ליום סגריר. חלק מהליברטריאנים מתנגדים גם לתשלום מסים. הכסף, הם אומרים, אמור לחלחל למטה. אלמנט נוסף בגישה הזאת נוגע לכך שלכל אדם צריכה להיות חירות מרבית, כל עוד הוא לא פוגע בזכויות האחרים.
שמרנות
תפיסת עולם פילוסופית ופוליטית שמהותה התנגדות לשינויים יזומים קיצוניים בתחום האזרחי, הפוליטי והמשפטי. השמרנות מקדשת עקרונות דוגמת משפחה, מסורת, סמלים לאומיים, הירארכיה, זכויות קניין ודת. על-פי התפיסה השמרנית, הטבע האנושי הוא קבוע וקשיח, וזאת בניגוד לתרבות, שהיא גורם משתנה, ועל כן אין לצפות כי האדם ישנה את אופיו והתנהלותו הפוליטית בקלות. בהתאם לזאת, שמרנים אינם בהכרח אנשים המתנגדים לשינויים - אך מעוניינים לנהלם בצורה מתונה ואיטית ולא מהפכנית ומיידית.
סוציאליזם
הפילוסוף קרל מרקס מתח ביקורת על הקפיטליזם, גישה שהתבססה על הזכות של כל אדם לצבור קפיטל (הון). מרקס, לנין ורבים אחרים ניסחו את עקרונות הסוציאליזם שמזוהים עם חמלה - כל אחד אמור לתרום לפי יכולתו ולקבל לפי צורכו. האם המודל הזה יכול לעבוד? המתנגדים נותנים את הדוגמאות של ברית המועצות ושל הקיבוצים בישראל וטוענים שהתשובה שלילית.
סוציאל-דמוקרטיה
אנשי הגישה הזאת מנסים לקדם את רעיון הסוציאליזם במסגרת דמוקרטית ורובם נמצאים בצד השמאלי של המפה הפוליטית. הגישה הזאת מנסה להלך בין הטיפות - לתת לפרטים לשלוט באמצעי הייצור ובמקביל ליצור רשת ביטחון שתתבסס על מעורבות ממשלתית, רגולציה ומיסוי ותבטיח לאזרחים שורה של שירותים, לרבות חינוך, רווחה ועוד.
מדינת רווחה
מודל שבו הריבון מספק שירותים חברתיים בהם בריאות, חינוך, דיור ועוד. לא מדובר בהכרח בעזרה לנזקקים אלא בתפיסה שלפיה מדובר בחלק מהזכויות של האזרחים. ישראל נחשבה למדינת רווחה בעשורים הראשונים לקיומה. אך בהמשך המדינה החליטה להפריט שירותים רבים.
קפיטליזם
מערכת כלכלית שמתאפיינת בבעלות פרטית על אמצעי ייצור ועל החופש לסחור ברכוש ובשירותים בשוק החופשי, תוך התערבות מינימלית של הממשלה. המחיר של מוצרים ושירותים נקבע על ידי היצע וביקוש, ואין מקום לסובסידיות ממשלתיות. ההנחה, שלא תמיד מוכיחה את עצמה במבחן המציאות, היא שבני האדם הם יצורים רציונליים ושאם כל פרט ישאף למקסם את הרווח האישי שלו, בסופו של יום כולם ייצאו נשכרים.
נאו ליברליזם
תפיסה כלכלית המהווה את תחייתו של הליברליזם הכלכלי במחצית השנייה של המאה העשרים. מאפייני הנאו-ליברליזם הם, בין היתר, צעדי הפרטה מוגברים, קיצוץ בקצבאות, הסרת חסמי מסחר, וכן פגיעה בתנאי ההעסקה במגזר הציבורי. מי שהובילו את המודל הכלכלי הזה היו מרגרט תאצ'ר, שכיהנה כראש ממשלת בריטניה ורונלד רייגן, נשיא ארצות הברית. על-פי הנאו-ליברליזם, כדאי וצריך לתת לשוק לעשות את שלו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.