פרשת מין תמורת מינוי: נסגר התיק נגד אפי נוה והשופטת אתי כרייף

המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שלמה (מומי) למברגר, החליט הערב (א') שלא להעמיד לדין את ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, בפרשת "מין תמורת מינוי". גם התיק נגד השופטת אתי כרייף, החשודה במתן השוחד לנוה ובהשמדת ראיה, ייסגר, ובמסגרת ההסכמות בין עורך דינה נתי שמחוני לבין הפרקליטות, היא תפרוש מתפקידה כשופטת.

בהודעה על סגירת התיק נכתב כי לאחר התלבטות החליט למברגר כי אין סיכוי סביר להרשעה בתיק זה, וכי על אף ממצאים עובדתיים קשים שעלו מן החקירה - ממצאים העולים לכאורה כדי מעשים פליליים - יש לגנוז את התיק.

בדצמבר 2019 החליט פרקליט המדינה דאז, עו"ד שי ניצן, להעמיד לדין את עו"ד נוה בחשד לעבירות של לקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים בכפוף לשימוע, וכן את השופטת כרייף בחשד לעבירות של מתן שוחד והשמדת ראיה.

בהחלטתו כותב המשנה לפרקליט המדינה למברגר כי התשתית הראייתית שעמדה בבסיס ההחלטה להאשים את כרייף ונוה בכפוף לשימוע, לימדה לכאורה על קיומו של "מניע מעורב", דהיינו, שכרייף נפגשה עם נוה למפגש אינטימי גם מתוך רצון ומטרה שזה יסייע לה, ולא רק בשל יחסי הידידות והמשיכה בין השניים, וכי נוה היה מודע לכך. ואולם לאחר קיום השימוע ושמיעת כלל טענות והסברי ההגנה, סבר המשנה לפרקליט המדינה כי הערכת הראיות בתיק השתנתה, וכעת נראה כי באשר לשאלת קיומו של "מניע מעורב"' כפות המאזניים שקולות או קרוב לכך.

קיומה של מערכת יחסים מעורבת, היעדר התניה מפורשת או הבטחה מפורשת למפגשים אינטימיים כתמורה לסיוע, אופי הקשר בין השניים, שתחילתו שנתיים קודם לתקופה שבה התבקש נוה לסייע לכרייף בהליך המינוי שלה, וסוג ה"מתת", שעניינו מפגש אינטימי בהסכמה ומתוך רצון הדדי ומשותף - כל אלה מקשים לעמדת הפרקליטות את הוכחת רכיב ה"בעד", הנדרש על-פי חוק להוכחת ביצועה של עבירת השוחד.

לפי הודעת המשנה לפרקליט המדינה, ניתוח מכלול הנסיבות וההתכתבויות בין השניים יכול להוביל לקביעה כי היה גם מניע מושחת ואינטרסנטי בקיום מערכת היחסים האינטימית, אולם לאחר בחינת מכלול הטענות, כאמור, לא ניתן לומר כי מדובר בפרשנות ובמסקנה הכרחיות. במכלול נסיבות אלה נמצא כי קיים ספק סביר באשר לשאלת המניע לקשר האינטימי, ומשכך המסקנה היא כי אין די ראיות כדי להוכיח את היסוד הנפשי הנדרש לעבירת השוחד, ברמה הנדרשת במשפט פלילי.

שאלת השגת הראיות

מהעובדות שהתבררו במהלך החקירה עלה כי נוה, בהיותו ראש לשכת עורכי הדין ובעל מעמד משמעותי ודומיננטי בבחירת שופטים, פעל באופן מהותי, במספר הזדמנויות, לקידום מינויה של כרייף, בהיותו בניגוד עניינים חריף נוכח הקשר האישי-אינטימי ביניהם. חרף קיומם של קשיים ראייתיים מסוימים, סבר המשנה לפרקליט המדינה כי קיימת תשתית ראייתית לכך שנוה עבר במעשיו אלה, לכאורה, עבירה של מרמה והפרת אמונים, וזאת ללא רכיב של סטייה מן השורה.

לכאורה גם ניתן היה לראות בכרייף כמי שמבצעת עבירה זו בצוותא עם נוה, וזאת נוכח פניותיה החוזרות ונשנות של כרייף אל נוה, שיפעל למענה במסגרת הליך מינויה; העובדה שהיא תרמה במעשיה להעמקת ניגוד העניינים האמור; היות העבירה קשורה להליך מינוי שופטים, הליך המחייב הקפדה יתירה על טוהר מידות; והיות כרייף במועד הרלבנטי קצינה ותובעת במשטרת ישראל, האמונה על אכיפת החוק.

אלא שבסופו של יום, השיקול שהכריע את הכף נגע לדרך שבה הושגו הראיות שהועברו לגורמי האכיפה והובילו לפתיחה בחקירה - התכתבויות ושיחות מוקלטות מהטלפונים של נוה, שהושגו תוך פגיעה קשה בפרטיותו ובזכויותיו, ולכאורה תוך ביצוע עבירות פליליות של פגיעה בפרטיות וחדירה לחומר מחשב.

המשנה לפרקליט המדינה מדגיש בהחלטתו כי שעה שפנו גלי צה"ל והכתבת הדס שטייף לרשויות אכיפת החוק, הייתה הצדקה מלאה ואף חובה לקבל את החומרים ולפתוח בחקירה, ולא ניתן היה להתעלם ולהותיר ללא בירור חשדות חמורים שעלו באותה עת לביצוע עבירות שוחד וטוהר המידות, בעיקר בנוגע למינוי שופטים בישראל.

ואולם, שאלת טיבן של ראיות בסופה של חקירה, היא שונה לחלוטין משאלת ההצדקה לעשות שימוש באותן ראיות ממש במסגרת חקירה ולצרכיה. אילו היה מוגש כתב אישום בשל עבירת השוחד, היה מקום לבקש מבית המשפט לקבוע כי הראיות שהפיקה המשטרה ישירות מהטלפונים של נוה, באמצעות ובכפוף לצווים שהוציא בית המשפט, הן ראיות קבילות, ועמדת הפרקליטות היא כי קיים סיכוי סביר שבית המשפט היה מקבל עמדה זו.

ואולם כעת, שעה שעבירת השוחד ירדה מן הפרק, עולה שאלת השימוש בראיות בנסיבות של העמדה לדין בשל עבירה של מרמה והפרת אמונים ללא רכיב של סטייה מן השורה. מדובר במקרה ייחודי שבו הסיבה היחידה לפתיחה בחקירה הייתה הראיות שהושגו לכאורה בעבירה. בנסיבות אלה ובנקודת זמן זו השתנו האינטרסים הנוגדים, וכך שאלת הגינות השימוש בראיות הנ"ל במסגרת ההליך קיבלה אף היא מעמד אחר. בתוך כך, יש מקום לבחון ולהעריך מחדש את שאלת הסיכוי שבית המשפט יקבל ראיות אלה ואת הראיות ש"נגזרו" מהן בהמשך החקירה.

המשנה לפרקליט המדינה הכריע כי "במכלול הנסיבות - מעשיהם הלכאוריים החמורים של נוה ושל כרייף, כעולה מן השיח ביניהם, מחד גיסא; והפגיעה הקשה בפרטיותו של נוה, באופן שמעמיד בסימן שאלה של ממש את קבלת הראיות על-ידי בית המשפט, מאידך גיסא - יהיה זה לא הוגן ולא נכון, לעשות שימוש בראיות שמקורן בפגיעה קשה בפרטיותו ובזכויותיו של נוה, תוך הפרה לכאורה של החוק, ועל בסיסן להעמיד אותו לדין פלילי, כאשר נותרנו עם עבירה של מרמה והפרת אמונים.

"במצב זה, ולאור הנתונים הללו, קיים סיכוי סביר שבית המשפט לא יקבל ראיות אלה. למעשה, האיזון בין האינטרסים השונים וסוגיית ההגינות מביאים לכך שלא קיים סיכוי סביר להרשעתו של נוה. משהוחלט כאמור ביחס לנוה, שהוא המבצע העיקרי לכאורה, אף לא נמצא מקום להעמיד לדין את כרייף".

עורכי הדין בעז בן-צור, כרמל בן-צור גיא רוה והדר גולדשטיין, שייצגו את עו"ד אפי נוה, מסרו בתגובה: "היום נסגר תיק שלא היה צריך לבוא לעולם. כזכור, החקירה נגד עו"ד נוה נפתחה לאחר שהתבצעו עבירות פליליות כלפיו. מכל מקום, על אף שחקירה זו לא הייתה צריכה להתקיים, טוב שלאחר בחינה מעמיקה - העובדות התבררו, והדברים הועמדו על מכונם. יש לברך אפוא על כך שבסופה של דרך התקבלה ההחלטה הנכונה".

עורכי הדין נתי שמחוני ואופיר סטרשנוב, שיצגו את השופטת אתי כרייף, מסרו בתגובה: "אנו מברכים על ההחלטה המתבקשת לסגור את התיק נגד כבוד השופטת כרייף. אנו חדורי אמונה כי לא נפל כל רבב בהתנהלותה. לאורך כל הדרך הייתה כבוד השופטת כרייף סמוכה ובטוחה בחפותה המלאה. כבוד השופטת כרייף נבחרה, כדין, לכהונת שיפוט ברוב גדול בוועדה למינוי שופטים, ובתמיכת נשיאת בית המשפט העליון דאז, וזכתה לתשבחות רבות על תפקודה. אנו מצרים על העוול הכבד ועל עוגמת-הנפש שנגרמו לה, למשפחתה ולמערכת המשפט. בשל כך, ומתוך רצון למנוע את המשך הפגיעה הקשה, הגיעה כבוד השופטת כרייף, בלב כבד, להחלטה לפרוש מכס השיפוט". 

עורכי הדין דודי זילברבוים ויוחאי שפירא, המייצגים את הדס שטייף, מסרו בתגובה: "לעיתונאית הדס שטייף הגיע מידע מאומת ומגובה בראיות כשרות על מעשים חמורים בהם מעורבים נוה ואחרים במערכת המשפט, שחלקם טרם נחשף לציבור.

"המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שלמה למברגר, קבע כי הייתה חובה לחקור את הממצאים הקשים ששטייף חשפה, וציין כי נמצאה תשתית ראייתית נגד השופטת בדימוס אתי כרייף ונגד עו"ד אפי נוה באישומים של מרמה והפרת אמונים. בתום תהליך שבו נחשף מידע מדאיג כולל הדלפות משיחות של היועץ המשפטי עם אפי נווה, התקבלה ההחלטה.

"הדס שטייף מילאה את חובתה העיתונאית והאזרחית, הוכיחה כי לחץ ואיומים אינם פועלים עליה, ותמשיך לקיים את שליחותה ללא מורא או פחד".