קידוח מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס
איל רותם, מבעלי שותפות שדות נפט שבפירוק ובעלי יקב קלו דה גת בהרי ירושלים, הגיש היום (ד') לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה נגד השותפה בעבר לחיפוש נפט רציו, הגיאולוג איתן אייזנברג ובעלי השליטה ליגד רוטלוי ויגאל לנדאו, בסכום של 750 מיליון שקל. אגרת הגשת התביעה עומדת על כ-4 מיליון שקל.
השותפות שבפירוק הגישה בדצמבר האחרון תביעה נגד רציו בגובה 700 מיליון שקל, בטענה כי השתמשה ללא רשות במידע גיאולוגי שסייע לגילוי מאגר הגז הטבעי לוויתן. התביעה הוגשה במימון של עד 18 מיליון שקל מקרן ליברה.
רותם ניהל את שדות נפט ושולט בשותף הכללי המחזיק 1% מהשותפות ומחזיק ב-7.2% מהון יחידות ההשתתפות בשדות. בתביעה, שהוגשה באמצעות משרד עורכי הדין אילן סופר ושביט בראון צין, נטען לאותה התשתית העובדתית, אך לעמדת רותם, קיימת לו זכות נפרדת ועצמאית מעבר לזכויות השותפות.
לטענת רותם, הוא זכאי, מכוח הסכם השותפות שנכרת בשנת 1993 בין השותף הכללי לשותפות שדות נפט, לקבל בנוסף "תמלוגי-על" בשיעור של 8% מהגז, נפט וכל משאב שהופק או יופק וכן "דמי מפעיל" בשיעור של 7.5 מהוצאות פעולות חיפוש נפט וגז.
בתביעה מציין רותם כי "מאגר לוויתן הוא מאגר הגז הטבעי הגדול ביותר שנמצא מול חופי מדינת ישראל, ומהווה אחת מתגליות הגז הגדולות בעולם במים עמוקים בעשור הראשון של המאה הנוכחית. לפי הצהרות שותפות לוויתן, המאגר כולל עתודות גז שיכולות להספיק למשק הישראלי ולייצוא למשך עשרות שנים, וצפוי להניב להן הכנסות עתק של עשרות מיליארדי דולרים".
בין רציו, הנסחרת כיום בבורסה בשווי של כ-1.5 מיליארד שקל, לבין שדות נפט שררה מערכת יחסים של שותפות בעבר, והצדדים היו קשורים ביניהם בשורה של הסכמים בנוגע לחיפוש וגילוי נפט.
בתביעה נטען כי בזמן עבודתו של אייזנברג כיועץ של שדות נפט בתחום הגיאולוגיה וחיפושי נפט וגז (לפני כ- 20 שנה), הוא קיבל במסגרת עבודתו עבור שדות נפט סקר סיסמי שהיווה מידע גיאולוגי יקר-ערך, מסר אותו לשותפות רציו ללא רשות והוביל בכך לאיתור מבנה מאגר לוויתן.
רותם טוען כי אייזנברג פעל מתוך כוונה להונות ולרמות את שדות נפט ואת רותם. בעוד שאייזנברג הציג מצג לפיו לא מצא דבר המצדיק בדיקות נוספות וחיפושי נפט וגז, במקביל הוא פעל למיפוי הים כדי להשתלט שלא כדין על נכסים המהווים את קניינה של השותפות. ברבות הימים מאגר לוויתן פותח והחל להזרים גז, ושדות נפט עצמה לא נהנתה מפירות הגז של לוויתן.
לטענת רותם, אייזנברג, הודה במסגרת תצהיר שהגיש בתביעת הגיאולוג יוסי לנגוצקי, כי לצורך גילוי מאגר לוויתן עשתה רציו שימוש בחומרים המהווים את קניינה הרוחני הבלעדי של שדות נפט. התביעה הוגשה לאור הודאותיו של אייזנברג, והיא נסמכת במידה רבה על התשתית העובדתית המפורטת בתביעה שהוגשה על-ידי שדות נפט. לכן רותם מבקש לאחד את התביעה של השותפות המצויה בראשיתה (לפני הגשת כתב הגנה) עם תביעת השותף הכללי.
תביעת שדות נפט הוגשה על-ידי מפרקת השותפות, עו"ד קרן רייכבך־סגל ממשרד איתן מהולל שדות, באמצעות עו"ד יוסי שגב. רותם טוען כי החליט להגיש תביעה עצמאית מטעמו של השותף הכללי, לאחר שניהל משאים-ומתנים ארוכים ומייגעים עם קרן ליברה, קרן תביעות נוספת להשגת מימון לניהול התביעה בשם השותף הכללי והשותפות; וכי התקיימו הליכים שנועדו להביא לתביעה משותפת של השותפות והשותף הכללי. אלא שבסופו של דבר המפרקת הגישה את התביעה אך ורק בשמה של השותפות, ו"לא נותרה לשותף הכללי ברירה זולת הגשת תביעה זו".
בתביעה צוין כי אין באפשרותו של רותם להעריך במדויק את כל תמלוגי הגז והנפט שהופקו ויופקו ממאגר לוויתן להם הוא זכאי, ולכן בית המשפט מתבקש לתת צו למתן חשבונות על 100% מעלות הפקת הגז וההכנסות שנוצרו בגין מאגר לוויתן.
התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין אילן סופר, יונתן דורי, רון צין ואלירן סטריכמן. את רציו מייצגים עורכי הדין זאב שרף ושרון בן חיים.