גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק הספאם: אמצעי הרתעה או כלי שממוטט חברות

בניגוד לרושם שנוצר, חוק הספאם מהווה את אחד החסמים הגדולים להורדת יוקר המחיה, מונע תחרותיות ומגביר את הריכוזיות ● כשהכנסת תחזור לפעילות אחרי הבחירות, טוב תעשה אם תבחן מחדש את חוק הספאם ותבצע בו תיקונים עדכניים לטובת כלל הציבור

ספאם / צילום: שאטרסטוק
ספאם / צילום: שאטרסטוק

לאחרונה בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של חברת "מידע כנסים" בנוגע לתביעת ספאם ייצוגית נגדה, ובכך הפך את החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, שקבע כי עליה לשלם פיצוי חסר תקדים של עשרות מיליוני שקלים. החלטה זו של המחוזי גרמה לקריסתה של החברה שהייתה אחת מחברות הכנסים הגדולות והוותיקות בישראל. שופטי בית המשפט העליון כתבו בהחלטתם: "לא היה בתיק בסיס ראייתי ולו בפסיק".

חוק התקשורת בעניין שליחת הודעות ספאם, שנחקק בשנת 2008, מעורר לא פעם תהיות. על-פי החוק, אסור לשלוח פרסום מסחרי במייל, בהודעת SMS או באמצעות מערכת חיוג אוטומטית ללא אישור הנמען, למעט תעמולת בחירות.

המחוקק בא להגן על הציבור מפני אותם "ספאמרים" מטרידים שמפרים את שלוות ימינו ומתיר לבית המשפט לפסוק פיצויים שאינם תלויים בהוכחת נזק, בסכום של עד 1000 שקל לכל הודעה.

מטרת הקנס היא ליצור הרתעה ומניעה של המשך שליחת הספאם, ולכן החוק איפשר להגיש תובענות ייצוגיות ואף עודד אותם, אך המחוקק לא התכוון לגרום לחברות לפשוט את הרגל. שכן, אין מדובר פה בעבירת הונאה שהיא עבירה פלילית, אלא במטרד לציבור לכל היותר, ולכן יש להרתיע ולגבות מחיר כלכלי על המטרד בלבד.

אלא שבמהלך השנים קמו מספר התארגנויות שכל מטרתן לעודד הגשת תביעות ספאם, ובראשן עומדים עורכי דין מומחים בתחום שהפכו את הנושא לעסק כלכלי מניב. הם פתחו קבוצות פייסבוק ייעודיות, כתבו מדריכים המנחים כיצד יש לתבוע עסק ששולח הודעות פרסומיות, הקימו בעצמם מספר רב של תיבות דואר אלקטרוני על-מנת לאסוף כמויות גדולות של מיילים כדי להגדיל את סכום הפיצוי, וכך הם הפכו להיות עסק מסחרי של תובעים ייצוגים סדרתיים בחסות החוק, התובעים סכומים של מיליוני שקלים העלולים למוטט חברות.

בשנת 2017, שופטת בית המשפט המחוזי, אביגיל כהן, נתנה את דעתה בנושא וקבעה בפסיקת ארד נ' מנקס און ליין כי חברת "ספאם אוף בע"מ", שהיא אחת מההתאגדויות האלה, "מייצרת תביעות באלפים וגוזלת זמן שיפוטי יקר מהציבור, ולכן יש לאסור את פעילותה".

כבר אז הזהירה השופטת כי תביעות הספאם עלולות להיות מכת מדינה, וכי יש כאן פס ייצור של תביעות המעמיסות על בתי המשפט, כאשר במוערך כ-28% מכלל התביעות הקטנות בבתי משפט השלום הן תביעות ספאם. עמדת השופטת הנכבדה נדחתה במסגרת ערעור לבית המשפט העליון, ומאז חל ריבוי בהגשתן של תביעות בנושא דואר זבל, כולל הגשתן של תביעות ייצוגיות במיליונים.

באותה תקופה שבה נחקק החוק, היה זה טרום עידן השיווק הדיגיטלי. מהות הכלי השיווקי הזה שצמח מאוד בעשור האחרון, הוא שליחת מסרים פרסומיים ברשתות החברתיות לסוגן, וזה כולל לא רק את פייסבוק ואת אינסטגרם, אלא גם פרסום ממומן בגוגל שכולל את ג'ימייל והודעות טקסט.

עבור עסק קטן עם תקציב פרסום דל שאינו יכול לאפשר לעצמו לפרסם במדיה הרחבה כמו רדיו, טלוויזיה ועיתונות, מדובר בכלי משמעותי מאוד שעוזר להגיע לקהל יעד ספציפי ורלוונטי עבורם.

אלא שהאיסור על שליחת הודעות פרסומיות בכלי חשוב זה וחסימת הערוץ לפרסום, גורמים לפגיעה קשה בתחרותיות, דבר שמעמיק את חוסר היכולת של העסקים הקטנים להגיע לקהלי היעד שלהם. מי שקוטף את הפירות הם החברות הגדולות והתאגידים בעלי התקציבים הגדולים, שיכולים לאפשר לעצמם לפרסם בכל ערוץ פרסום ולהגיע לציבור הרחב.

כתוצאה מכך, חוק הספאם מהווה את אחד החסמים הגדולים להורדת יוקר המחיה, מונע תחרותיות ומגביר את הריכוזיות, כיוון שהסעיף שמטיל עונשים כספיים גבוהים על המשווקים הקטנים מרתיע אותם וגורם להם לחשוש מקריסה ולהפסיק לפעול בקרב קהלי היעד שלהם.

במדינות רבות בעולם פתרו את הבעיה בכך שהחתימו מראש את לקוחות הטלפונים הניידים על הסכמה או אי-הסכמה לקבל הודעות פרסומיות. לכן, כאשר הכנסת תחזור לפעילות אחרי הבחירות, טוב תעשה אם תבחן מחדש את חוק הספאם ותבצע בו מספר תיקונים עדכניים לטובת כלל הציבור.

הכותב הוא עורך דין לענייני שיווק דיגיטלי ומנהל הגנות עבור חברות בנושא שליחת דיוור

עוד כתבות

מל''ט מתאבד מדגם הירו 120 SF / צילום: חברת UNIVISION

אכזבה לאלביט בנורבגיה והענקית שמוכרת מוצרים ישראליים

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99, בג"ץ חייב את חברת ICL לשלם על המים ששואבים מפעלי ים המלח ● היקף התשלום עשוי להגיע לכ-500 מיליון שקל משנת 2018 ועד סוף הזיכיון, שנכון לעכשיו צפוי להסתיים בשנת 2030 ● ICL בתגובה: "פסק הדין אינו מידתי וסותר את עמדת המדינה ואת לשון החוק"

נשיא אוקראינה זלנסקי (מימין) וראש ממשלת יוון מיצוטאקיס / צילום: ap, Yorgos Karahalis

דרך יוון: כך עוקפת אירופה את הצורך בגז רוסי

אוקראינה ויוון משיקות ציר אנרגיה דרומי־צפוני שמוביל לראשונה גז טבעי מונזל אמריקאי היישר לקייב, ומעניק למזרח היבשת חלופה ממשית לתלות בגז הרוסי ● המהלך מחזק את מעמד יוון כצומת מרכזי אזורי בתחום ומעמיק את המעורבות האמריקאית במפת האנרגיה האירופית

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

מחנה קיץ בארה"ב ב־10,000 דולר: המגייסת החדשה בבורסת ת"א

סימד הולדינגס השלימה גיוס אג"ח של 610 מיליון שקל, שישמשו בעיקר לרכישת נכסים מידי בעליה ולפירעון הלוואות ● החברה מפעילה מחנות קיץ לנוער, בעיקר יהודי

תחנת הכוח אשכול של משק אנרגיה / צילום: חברת החשמל

17 מניות בת"א זינקו ביותר מ-100%. האם יגיע גל מימושים לפני סוף השנה?

סוף השנה האזרחית מייצר באופן מסורתי פעילות מוגברת בשוק ההון, כשמשקיעים מתאימים את התיק לקראת השנה הקרובה ● בבורסה בת"א העריכו השבוע שלאחר שנת שיא בשוק המניות המקומי, משקיעים עשויים לנצל את דצמבר "למימוש רווחים", גם לצורך קיזוז מס ● בשוק חלוקים

אוטובוס של אגד

בלי מקור תקציבי: מחירי התחבורה הציבורית לא יעלו בינואר הקרוב

נציג האוצר אמר הבוקר בוועדת הכלכלה שעליית מחיר התחבורה הציבורית ל-9 שקלים, שהייתה מתוכננת לינואר, תידחה ● באוצר יעדכנו בימים הקרובים לגבי המקור התקציבי לכך

תל אביב. כבר לא עיר ללא תחליף / צילום: Shutterstock

תל אביב עדיין הכי יקרה בישראל, אבל מה קורה למחירי הדירות אצל השכנות?

ברבעון השלישי של 2025, הפער בין המחיר הממוצע של דירות בתל אביב לעיר השנייה בדירוג, גבעתיים, עמד על 5% בלבד ● בתקופה המקבילה ב־2022 הפער בינה לבין העיר השנייה בדירוג אז, רמת השרון, עמד על שליש ● גלובס בודק מה קרה למחירי הדירות ב־25 ערים מרכזיות בארץ

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הפערים, המחלוקות וצעדי ההתייעלות: הצעת התקציב ל־2026 עולה לאישור הממשלה

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

יו''ר בזק תומר ראבד, הפרזנטור אסי כהן והמנכ''ל ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

בתוך שלוש שנים בלבד: 92% מהישראלים משתמשים בכלי AI

מסקר שנערך, עולה כי בממוצע הישראלים מקדישים 1.5 שעות לכלי AI, על חשבון גלישה רגילה, צפייה טלוויזיונית ורשתות חברתיות ● כלי ה–AI שבו משתמשים הישראלים הכי הרבה הוא ChatGPT ובמקום השני נמצא ג'מיני

עו''ד אלדד כורש / צילום: איל יצהר

אלדד כורש בדרך להקים משרד חדש עם 50 עורכי דין

לגלובס נודע כי עו"ד אלדד כורש ניהל מגעים עם מספר משרדים גדולים, אך בסופו של דבר הוא צפוי לפנות לדרך עצמאית ● חברת הנדל"ן תדהר, הלקוחה המרכזית של כורש, תעבור איתו למשרד החדש, שצפוי להתמקם במגדל ביונד בגבעתיים ● כורש אישר את הפרטים

רה''מ בנימין נתניהו ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Chip Somodevilla

ישראל וארה"ב לקראת סגירת הסכם סחר: המכסים יופחתו, אבל לא באופן אחיד

לגלובס נודע כי הצוותים קרובים לחתימה על הסכם מכסים: השיעור יהיה נמוך מ־15%, אך עדיין לא ברור מה גובהו והוא ישתנה בין ענף לענף ● הסנונית הראשונה הגיעה השבוע עם חתימת הסכם סחר בתחום החקלאות, במסגרתו תעניק ישראל פטור ממכס לכ־300 פריטי מזון אמריקאי, תוך החרגת 28 מוצרים ● וגם: עסקת המטוסים של אל על ובואינג בסכנה, ויש לזה קשר למכסים

שר המשפטים, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בג"ץ פסל את המינוי, לוין תקף: "מיירטים בזה אחר זה את מינוי השופטים"

בית המשפט העליון פסל היום (ד') את החלטת שר המשפטים להטיל על השופט בדימוס יוסף בן-חמו את הפיקוח על חקירת הדלפת הסרטון משדה תימן ● לשיטתם, בן-חמו אינו עונה על הגדרת "עובד מדינה בכיר" ● מה אמר לוין ולאן ממשיכים מכאן?

מפעלי ים המלח / צילום: Shutterstock

השטח יצטמצם והכללים יוקשחו: כללי הזיכיון החדשים של האוצר לים המלח

באוצר מגדירים את המכרז החדש לים המלח כ"הזדמנות היסטורית" לשינוי התנאים ומענה לביקורת כלפיו ● בנוסף לגידול ברווח המדינה והקמת מנהלת ייעודית, שטח הזיכיון יקטן, ייגבה היטל מים מהזכיין שיממן גם את קציר המלח

בורסות וול סטריט / צילום: Shutterstock

ענקית קרנות הסל מעריכה: ההזדמנויות הבאות - בבריאות ובשווקים המתעוררים

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

אריאל בבלי / צילום: קבוצת בראל

1.5 מיליון שקל לשלוש שנים: איש העסקים שלוקח חסות על אצטדיון ילדותו

אריאל בבלי, שגדל כמה מאות מטרים מאצטדיון גרין בנוף הגליל, חוזר אליו כעת עם קבוצת הנדל"ן בראל ● טכנולוגיית הדפוס הדיגיטלי של HP Indigo הישראלית עומדת בלב קמפיין חג המולד בספרד למותג השוקולד Suchard ● וזה המינוי החדש של המפקח על הבנקים בבנק ישראל לשעבר ● אירועים ומינויים

מפעל ''רשף טכנולוגיות'' בשדרות / צילום: דוברות משרד הביטחון

יצרנית המרעומים רשף תונפק לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל – גופים זרים ישתתפו

חברת ארית מערכות, בניהולו של חיים שטפלר, מנפיקה את חברת הבת שלה רשף טכנולוגיות לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל ● לגלובס נודע שגופים זרים צפויים להשתתף בהנפקה

צורי דבוש, יו''ר קליל / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

יו"ר החברה הציבורית שיתמודד על נשיאות התאחדות התעשיינים

צורי דבוש, יו"ר ובעל השליטה בקליל, החליט להתמודד על תפקיד נשיא התאחדות התעשיינים ● זהו צעד מפתיע, משום שהציפייה הייתה שאברהם נובוגרוצקי, יו"ר איגוד המתכת החשמל והתשתיות, יהיה המועמד היחיד ● כעת יש לדבוש שבועיים לנסות להשיג 50 חתימות של תעשיינים תומכים

משרד הפנים בירושלים / צילום: Shutterstock, shutterstock

חברות שיתמודדו במכרזי הרשויות המקומיות יחויבו להצהיר על עבר פלילי

משרד הפנים מבטיח מנגנון שיחסום התמודדות של חברות תחת חקירה במכרזים עירוניים, לאחר שנים שבהן הרשויות המקומיות נמנעו מבדיקת עבר פלילי – בניגוד לנעשה בשירות המדינה ● זאת על רקע מספר פרשיות שחיתות ובעקבות לחץ ציבורי

ד''ר יפעת בן חי שגב / צילום: איל יצהר

ד"ר יפעת בן חי שגב עוזבת את חדשות 13, אך הפלונטר עדיין לא הותר

דירקטוריון חדשות 13 מתנהל זה זמן רב ללא יכולת הכרעה, בשל דד לוק שיצרו שניים מחבריה ● ההתפטרות העכשווית עשויה לפתור זאת, ולהוביל למינוי מנכ"לית קבועה

ישראלים בלרנקה בדרך לארץ / צילום: דוברות ארקיע

ביטולי הטיסות הולידו הר תביעות, ובתי המשפט נותנים פסיקות סותרות

בעקבות ביטולי עשרות טיסות במלחמה, נוסעים רבים פנו לבתי המשפט כדי לזכות בפיצוי ● בחינת מספר פסקי דין מגלה החלטות סותרות, כשבחלקן בתי המשפט מאשרים את התביעות ובאחרות לא ● חברות התעופה: החוק בלתי ישים