גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היום שבו התותחים נדמו והבנקים לא הפסיקו להדפיס כסף

מה קורה לחברה ולכלכלה שלה כאשר אינפלציה יוצאת משליטה? ● מבט חטוף על גרמניה של שנות ה־20 של המאה הקודמת, יכול לתת מושג מבהיל על האפשרות הזו ● מדוע מהרגע שהאינפלציה מתחילה, כל כך קל לה לגדול וככל שהיא מתנפחת קשה לעצור אותה ● כתבה שלישית בסדרה

הכסף איבד את ערכו באינפלציה ברפובליקת ווימאר / צילום: Shutterstock
הכסף איבד את ערכו באינפלציה ברפובליקת ווימאר / צילום: Shutterstock

ב־11 לנובמבר 1918 נדמו התותחים בחזית המערב. ארבע שנים נמשכה ו־16 מיליון חיים צעירים עלתה המלחמה שהייתה אמורה להסתיים עד חג המולד 1914. גרמניה, פעם המעצמה הכלכלית השנייה בעולם, הייתה הרוסה. ברחובותיה כנופיות של מרקסיסטים ומיליציות ימניות נלחמו זו בזו. אותה שעה הממשלה החדשה והדמוקרטית של גרמניה, ניסתה לייצב את המדינה ולאפשר את תחילתו של פרק חדש.

מה הסיכוי שהאינפלציה תחזור, ואיך זה קשור להיסטוריה של ארגנטינה?
סופו של הנס הדפלציוני: האם האינפלציה בדרך לזינוק? 

עם פרוץ המלחמה ב־1914 ירדה גרמניה מסטנדרט הזהב והחלה להדפיס כסף כדי לממן את הוצאותיה. עד סופה איבד המארק 60% מערכו. תחת הלחצים מבית ומחוץ המשיך הבנק המרכזי להדפיס כסף במרץ כדי לכסות את גירעונות הממשלה. עד תום המלחמה ההכנסות ממיסים כיסו בקושי 15% מהוצאות הממשלה; ועד אוקטובר 1923 המיסים בקושי כיסו 1% מהוצאותיה. את הפער סיפקו 2,000 מכונות הדפוס שעבדו יום ולילה, לייצר את הכסף אותו הבנק המרכזי של גרמניה הלווה לממשלה ולעסקים פרטיים בריבית הקרובה לאפס.

משגברה האינפלציה הפסיקה מערכת האשראי הפרטי לתפקד והבנק המרכזי נאלץ למלא גם את התפקיד הזה. עד לסוף 1923 הודפסו 92.8 קווינטיליון מארקים (18 אפסים) והאינפלציה השנתית הגיעה לחמישה מיליון אחוז. בשנת 1923 המחירים גדלו ב־41% ליום והפעילות הכלכלית הריאלית הגיעה לעצירה מוחלטת. גם הבורסה איבדה 97% מערכה בשנת 1913, טרום המלחמה הגדולה. שטרות הכסף שהדפיס הרייכסבנק, הבנק המרכזי באותם ימים, שימשו להסקת הבתים בחורף הקר, שעה שמעטים היו מוכנים לקבלם כאמצעי תשלום.

האבטלה ,שבתחילת מחזור ייצור הכסף נפלה לכמעט אפס, חזרה והרקיעה שחקים, והגיעה לכ־30% ב־1923. האינפלציה ואחר כך ההיפר־אינפלציה הביאו גם לחלוקה מחדש של העושר. כל מי שנסמך על הכנסה קבועה כמו פנסיונרים או חוסכים שחיו מריבית על חסכונותיהם, ראו כיצד חסכונות חייהם נמחקים. גם אלו שחיו על שכר עבודה או הכנסות מדמי שכירות נשחקו עד דק. אך כל מי שהיו לו חובות כבדים, בראשם הממשלה, הרוויח.

שטרות הכסף היו שווים הרבה פחות מהנייר שהם הודפסו עליו / צילום: ויקיפדיה

"ימי הביניים חזרו"

בספר "כאשר כסף מת" מובאים זיכרונות מאותם הימים: "ברחבי גרמניה נחושת החלה להיעלם מהגגות, שעה שהיא הפכה למטבע עובר לסוחר, כסף, לקנייה של מוצרים. מסחר החליפין פרח, כיסא בקולנוע עלה חתיכת פחם עם בקבוק של פארפין יכולתה לקנות חולצה. ואיתה קנית למחרת תפוחי אדמה להם נזקקה המשפחה. כשכר דירה שילמת חצי קילו חמאה לחודש... ימי הביניים חזרו.. קהילות החלו להדפיס את הכסף שלהם, אלו היו מבוססים על סחורות כמו תפוחי אדמה, או חיטה. מפעל נעליים אחד שילם לעובדיו באיגרות חוב לאספקת נעליים, אותן החליפו במאפיה עבור לחם, או בשוק עבור בשר. מטבע זר הפך לכסף הנייר המקובל ביותר לצורך מסחר, וערך הדולר הרקיע שחקים. הסתובבו סיפורים על סטודנטים זרים שקנו שורות של בתים עם התקציב שנשלח להם מהבית לצורך הלימודים. אחרים, כך סיפרו, חיו ממכירה של חוליה אחת בשרשרת זהב ליום. כוס קפה שמחירה היה 5000 מארק כשהזמינו אותה, עלתה 8000 מארק עד שגמרו לשלם עבורה. ה רעב התפשט בערים כאשר חקלאים סירבו לקחת כסף תמורת אוכל ויותר משני מיליון איש עברו לאזורים הכפריים".

"בהתחלה האינפלציה מתמרצת את התעשייה", תיאר את התהליך בן התקופה, הכלכלן האיטלקי קונסטנטינו בראסיאני-טורוני, "אך עם הזמן השפעתה רעה. היא גם הורסת ערכים מוסריים. מעטים התעשרו שעה שמיליונים התרוששו. היא הפכה אנשים רגילים לספקולנטים והרחיקה אותם מעבודה רגילה והיא זרעה חוסר יציבות פוליטית ומוסרית. לא קשה להבין מדוע תקופה זו חרוטה בזיכרון הקולקטיבי הגרמני כסיוט".

העוני והסבל שתקופת האינפלציה זרעה הייתה קרקע פוריה עליה נבט זרע הנאציזם. האינפלציה אומנם לא הביאה את היטלר לשלטון, אבל על הקרקע זו נבטו הזרעים המורעלים. ה־SA, החולצות החומות של התנועה הנאצית, שהטילו אימה על כל יריביהם הפוליטיים ובמיוחד על יהודי גרמניה, נוסדה ב־1921 היא מנתה אז 6,000 איש. עד סוף 1923, שיאה של תקופת האינפלציה, מאה אלף איש השתתפו בעצרת ענק שהארגון ערך בנירנברג. כשיתפרץ המשבר הכלכלי הבא ב־1929, גם הוא תוצאה של חוסר היציבות המוניטרית של התקופה שלאחר המלחמה, יהפוך הזרע המורעל לצמח ענק ואימתני שיטיל אימה והרס על העולם כולו.

מיום ליום הכסף איבד את שוויו / צילום: ויקיפדיה

לא תמיד אורב אסון

לא בכל חברה האינפלציה מביאה בהכרח לאסון כמו זה שהתרחש באירופה. אך בכל מקום שבו היא הייתה, היא זרעה סבל כלכלי נרחב, הביאה למחיקה של חסכונות ולערעור מוחלט של המערכת הבנקאית, ויצרה חוסר יציבות חברתית.

גם ישראל סבלה מתקופת אינפלציה גבוהה. היא החלה אחרי מלחמת יום הכיפורים וקיבלה תאוצה עם עליית הליכוד לשלטון ב־1977, והנהגת המדיניות של "להיטיב עם העם". הדפסת הכסף הגוברת למימון הוצאות הביטחון והרווחה של הממשלה הזניקו את האינפלציה שנה אחר שנה. בשנת 1972 היא עמדה על 12.35% ובשנת 1976 סמוך למהפך היא עמדה על 38%. ב־1978 האינפלציה כבר עמדה על 48%, וב־1980 כבר חצתה את קו ה 133%.

התוכניות השונות של שרי האוצר נכשלו בזו אחר זו וכך הגיעה האינפלציה אל מעל 444% לשנה ב־1984. בתחילה נראתה אינפלציה כנשלטת, השכירים קיבלו תוספת יוקר קבועה, חוקי המס תוקנו להתמודד עם מיסוי בתנאיי אינפלציה והחסכונות כמו גם החובות היו צמודים למדד. אך מנגנון זה שהבטיח שקט חברתי בטווח הקצר גם הבטיח שהאינפלציה תמשיך ותגבר.

האינפלציה הגוברת גרמה ללחצים כבדים והולכים על המערכת הבנקאית שעה שזו התקשתה לשמור על הלימות ההון בתנאי אינפלציה, מה שהביאם להגדיל ולהעצים את מדיניות גיוסי ההון באמצעות הנפקות נרחבות בבורסה. כדי להבטיח את הצלחת גיוסים אלו, נקטו הבנקים במדיניות אגרסיבית של מניפולציה, וכן ויסות של שערי מניותיהם, כך שלמשקיעים הובטחה בפועל תשואה ריאלית קבועה ונאה. עם הזמן הגולם קם על יוצרו.

האינפלציה המפלצתית ברפובליקת ווימאר של שנות ה־20 / צילום: ויקיפדיה

"הבעיה היא האינפלציה"

בדיון בבנק ישראל על מדיניות הוויסות אמר הנגיד מנדלבאום: "אני במקומם הייתי מוסר לממשלה את המפתחות במקום לעשות וויסות. הייתי אומר להם רבותי אין לנו מקורות, ההון שלנו נשחק ואנחנו לא מוכנים לעבוד כך". אך בפועל סיכם בנק ישראל כי הבעיה היא האינפלציה. וכי רק מדיניות חדשה כוללת עשויה להביא להפסקת פעולות הוויסות. בהיעדר מדיניות שכזו האינפלציה המשיכה, ומאמצע 1983 יותר ויותר משקיעים ביקשו למצוא מקלט בדולר.

ב־6 באוקטובר 1983 היכולת של הבנקים לרכוש את היצע המניות הגיע לקיצו, והמשבר שפרץ איים על כלכלת ישראל כולה. הואיל ומניות רבות נרכשו באשראי או שימשו כבטוחות לאשראי, קריסה מוחלטת בערכם היה גורר עסקים ומשקי בית רבים לפשיטת רגל. המסחר במניות הבנקים הופסק ובתוך שבועיים גובש הסדר. הממשלה לקחה על עצמה לפדות למעוניינים את מניות הבנקים במועדים מאוחרים יותר, והבעלות בבנקים עברה לידי ממשלת ישראל. עד ששקע האבק הנזק לציבור המשקיעים ולממשלת ישראל נאמד בעשרות מיליארדי שקלים. אך גם קריסת הבנקים לא הצליחה להביא את הממשלה, שהייתה בינתיים גם מסובכת במלחמה בלבנון, לנקוט במדיניות אפקטיבית לעצירת האינפלציה.

עד סוף 1984 היה נראה שישראל בדרך להיפר אינפלציה בסגנון רפובליקת ווימאר. בשלב זה ארצות הברית החלה ללחוץ על ממשלת ישראל לפעול. על סף התהום, הועברה תכנית ייצוב אגרסיבית בממשלת האחדות. התוכנית כללה קיצוצי שכר, חיתוך בסובסידיות, פיחות גדול והקפאת שער הדולר, וקיצוץ אגרסיבי בתקציב הממשלה. על פי התוכנית גם נקבעה ריבית גבוהה של 9% בתוספת קיצוצים חדים במסגרות האשראי במשק.

סגן יו"ר הפד, סטנלי פישר, הסביר לימים כי "הבעיה שלי מאז, בכל אינפלציה, היא שאין לך נקודת זמן שבה אתה יכול להגיד שזה לא חשוב וזה לא נורא אם היא תעלה בעוד אחוז. אחרת פתאום אתה מגלה אינפלציה של 400%". משבר הבנקים ותוכנית עצירת האינפלציה עלתה למשקי בית, לעסקים רבים ולארגונים שונים, כמו התנועה הקיבוצית, בהרס וחורבן, שחלקם מעולם לא התאוששו ממנו. גם הכלכלה בכלל סירבה להתאושש והמשיכה לקרטע. רק עם העלייה הגדולה מבריה"מ לשעבר והמהפכה הטכנולוגית העולמית של ראשית שנות התשעים, הצליחה כלכלת ישראל להתאושש ולעלות על דרך המלך.

אקיינוס של הדפסות

אך לא גרמניה וגם לא ישראל נכנסו לתהליך האינפלציוני עם משק השקוע בחובות כמו המשק האמריקאי ושאר משקי העולם כיום. בועת החוב הענקית, כ־85 טריליון דולר של כל הכלכלה האמריקאית, וכ־275 טריליון של כל הכלכלה העולמית תגרום בתנאי אינפלציה, לזעזועים שכמוהם לא חווה העולם. אם לא די בכך שרבע מכול הדולרים המזומנים הקיימים בעולם יוצרו בשנת 2020 ותקציב הממשלה הפדרלית לשנת 2021 ,לאחר חבילת ההמרצה בת ה־1.9 טריליון דולר מתחילת החודש, מצביע על גרעון הגדול משלושה טריליון דולר, הנשיא ג'ו ביידן מתכנן להעביר כעת חבילת תקציב חדשה.

החבילה בהיקף של 2.3 טריליון דולר לטובת טיפול, תיקון ובניית תשתיות, והיא אמורה לתת עוד זריקת מרץ לכלכלה באמצעות הוצאות ענק על פרויקטים של תשתיות ופרויקטים ירוקים.

בגין אוקיינוס ההדפסות הקודם טפחו חשבונות הבנק של האמריקאים לכדי מעל 2 טריליון דולר במזומן. בעוד כ־14 טריליון תפחו תיקי ההשקעות בגין העליות הדרמטיות במחירי המניות. יחדיו אלה מייצרים "תחושת עושר" שלא הייתה כמוה אצל העשירונים העליונים. עם תום "עונת הקורונה" ולקראת רבעון הקניות של סוף השנה, ישתחררו כספים אלו לשוק ויגרמו לאינפלציה של כ־4% - כך על פי הערכות שונות ובהן של ריי דאליו מברידג'ווטר, וביל גרוס מנכ"ל פימקו,. לעלייה כזו עשוי שוק איגרות החוב להגיב בירידות חדות שעה שהוא מבצע התאמה - העלאת ריבית - בין התשואה לפדיון והאינפלציה הצפויה.

בחירה בין שתי רעות

באג"ח לטווח ארוך, ירידות כאלו יכולות בקלות להתבטא בעוד 30%, מעבר ל־20% שכבר ירד האינדקס של איגרות החוב הממשלתיות ארוכות הטווח מאז שיאו בקיץ 2020. העלייה בריבית האפקטיבית בשוק איגרות החוב לא רק תגלח טריליונים רבים מקופות הפנסיה, המחזיקות בהשקעה סולידית זו, היא גם תאלץ את ממשלת ארה"ב להגדיל את הריבית שהיא תשלם על 7.7 טריליון הדולר חוב העומד לפירעון ומיחזור השנה. עלייה כזו בריבית על איגרות החוב הממשלתיות תעלה את הריבית במשק, לרבות על החובות בכרטיסי האשראי, המשכנתאות, והאשראי השוטף של העסקים.

בנוסף, עלייה כזו תייקר ב־2%־3% את עלות המיחזור של כ־3.2 טריליון דולר של איגרות חוב קונצרניות המגיעות לפרעון ב־2021 וב־2022. מתוכם כ־680 מיליארד איגרות חוב ספקולטיביות. גידול של 2%־3% באינפלציה "בלבד", יביא לגידול גדול יותר בריבית האפקטיבית וייאלץ את הבנק המרכזי לבחור בין שתי רעות: להילחם היום בהתעוררות האינפלציונית על ידי השלמה עם העלייה בריבית, ואז להסתכן בתגובה אלימה של שווקי המניות כמו גם האטה מיידית במשק, או לספר לעולם ש"לא נורא אם האינפלציה תעלה (באופן זמני) באחוז או שניים", ולהסתכן כפי שהזהיר בעבר הרחוק סטנלי פישר, כי מאחוז נוסף או שניים, שאולי אינם בעיה כה גדולה לכאורה בפני עצמם, "פתאום" נגלה אינפלציה גדולה ומסוכנת בהרבה.

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון. כותב הספר "Brief A Money of History" ומקליט הפודקסט Com.KanAmerica

עוד כתבות

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה; היום עודכנו המדדים, אלה שיצאו ואלה שנכנסו למדד ת"א 35

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל