גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך יחזרו המובטלים לעבודה?

לאחר הקורונה, דורשי העבודה צריכים השקעה ממוקדת וארוכת טווח, ולא שלילת דמי אבטלה והאשמות לפיהן 'התאהבו בחל"ת'

לשכת התעסוקה בתל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס
לשכת התעסוקה בתל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס

לאחרונה פרסמה מחלקת המחקר והמדיניות של שירות התעסוקה נתונים מהם עולה שרק כ- 14% מהחוזרים לעבודה מאז היציאה מהסגר השלישי הם דורשי עבודה ששהו באבטלה מעל חצי שנה. בהודעה לתקשורת טען מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, שהנתונים מהווים הוכחה לכך שאבטלה ממושכת פוגעת משמעותית בסיכויי החזרה לעבודה. הוא יצא בקריאה כפולה: לדורשי העבודה "שלא להמתין ליוני ולעשות כל מאמץ לשוב לעבודה בהקדם", ולממשלה "לאמץ מודל של דמי אבטלה דיפרנציאליים המביאים בחשבון את מאפייני הענף, כישורי דורש העבודה, סיכויי חזרתו לעבודה ועוד."

הקריאה לדורשי העבודה לשוב במהרה לעבודה מהדהדת פרסומים בתקשורת, לרבות התבטאות מתמיהה מצד יו"ר ההסתדרות, על אנשים ש"התאהבו בחל"ת", וממאנים לחזור למעגל העבודה למרות שישנן משרות פנויות עבורם. פרסומים אלה מבוססים עד כה על סיפורים אנקדוטליים, ולכן אין לדעת עד כמה הם מייצגים תופעת רווחת. כך או כך, יש בקריאה זו כדי להתעלם ממגוון סיבות מבוססות לקשיים של מובטלי הקורונה לחזור לעבודה.

ראשית, כפי שפרסם לאחרונה בנק ישראל, "בשל הפגיעה שהייתה בהכנסות של עסקים ומשקי בית, גם עם הסרת כל המגבלות, הפעילות [הכלכלית במשק] לא תחזור לרמתה הרגילה" והצפי הוא שגם ב-2022 רמת הפעילות במשק תהיה נמוכה מהתחזית מלפני המשבר. הירידה בנפח הפעילות הכלכלית תפגע מן הסתם גם במספר מקומות עבודה. גראור עצמו אמר לאחרונה כי כ-350-400 אלף מובטלים לא צפויים לחזור לעבודה בתקופה הקרובה. רובם יבואו מהדרגים הנמוכים של שוק העבודה. הקושי יהיה בוודאי רב במיוחד בקרב קבוצות, שמלכתחילה סבלו מתת תעסוקה, ואשר תוכניות לאומיות שונות, שנועדו להכניס אותן למעגל העבודה, נגדעו במהלך משבר הקורונה.

שנית, משבר הקורונה עשוי לשנות דפוסי עבר בשוק העבודה (למשל: להגדיל את שיעור ה"עבודה מרחוק" והדיגיטציה), באופן זה שמי שמיומנויותיו התאימו לדפוס העבודה בעבר לא יתאימו לדפוס העבודה החדש. אנשים אלה עלולים להתקשות במיוחד בהשתלבות מחודשת בשוק העבודה.

לבסוף, מחקרים מישראל ומהעולם מלמדים שהקורונה השפיעה באופן שלילי ביותר על בריאותם הנפשית של חלקים נרחבים באוכלוסייה. אחוזים ניכרים מהאוכלוסייה דיווחו על חרדה ודיכאון בתקופת הקורונה, ומומחים לבריאות הנפש מניחים שההשפעה הנפשית של המגיפה תורגש עוד שנים ארוכות קדימה. עליה זו בתחלואת הנפש תשפיע גם היא, יש להניח, על יכולתם של מובטלים ומבוטלות לחזור למעגל העבודה.

על כן, במקום להתמקד באותן אנקדוטות של מובטלי-קורונה ש"מעדיפים להמשיך ולהתבטל" (במקום לחזור - במרבית המקרים - למשרותיהם הזוטרות, המפרכות והלא יציבות, עבור שכר נמוך עוד יותר מזה שהשתכרו עד לפרוץ המשבר), ראוי להשקיע את המאמץ בהרחבת ובהתאמת שירותי ההשמה וההכשרות המקצועיות של שירות התעסוקה. יש לחזור ולהפעיל תכניות שנועדו לסייע באופן ממוקד לקבוצות עם היסטוריה של השתלבות מוגבלת בשוק העבודה, ולבחון האם יש צורך בתוכניות ממוקדות חדשות, בעקבות המשבר. ראוי גם להתייחס ביתר רצינות לנושא תחלואת הנפש הנמצאת במגמת עליה, גם לאור הקושי שתחלואה זו מציבה בפני חזרה למעגל העבודה; יש להרחיב את שירותי בריאות הנפש הציבוריים, ולשלב פסיכולוגים תעסוקתיים (מקצוע שכמעט נכחד לחלוטין בישראל) בשירות התעסוקה.

ומה ביחס להצעתו של גראור לאמץ מודל של "דמי אבטלה דיפרנציאלים"? ראשית, ראוי לזכור שאחד מיתרונותיו של מענק אוניברסלי הוא עלויות התפעול הנמוכות שלו. הואיל וגראור עצמו סבור שיוותרו במשק, גם בתרחיש האופטימי ביותר, מאות אלפי מובטלים גם לאחר החזרה לשגרה, הרי שמדובר בבדיקת מספר גדול ביותר של בקשות, מתוכן יהיה לברור את העומדים בקריטריונים. רבים מאלה שיעמדו לכאורה בקריטריונים לא יהיו בעלי ידע וכוח למצות את זכויותיהם, ובקשותיהם של רבים אחרים יידחו ככל הנראה בטעות. אלה כמו אלה צפויים להתדרדר לחיים בעוני.

שנית, דמי אבטלה דיפרנציאליים יכולים לפעול בדרכים שונות. בעוד שגראור מדבר על מענקים קטנים יותר לאלה שיש להם יכולת טובה יותר למצוא עבודה, ניתן לדבר על מענקים (קטנים יותר) דווקא לאלה שמצאו עבודה חדשה, אך בשכר נמוך מזה שהשתכרו לפני פרוץ המשבר. ה-OECD אכן ממליץ על "השלמת שכר" ציבורית כזו כאחד האמצעים להחזרת מובטלים למעגל העבודה. שלישית, הצורך לפתח יכולות (ולא רק לחסוך בעלויות) מצדיק העלאת רעיונות יצירתיים יותר. כך, למשל, ביחס לחלק מהצעירים, שאינם מצליחים להשתלב בשוק העבודה, ניתן להמיר את דמי האבטלה בסבסוד שכר הלימוד באוניברסיטה או במכללה, ובדמי קיום. מדובר בהשקעה בהון האנושי, שעשויה להניב תשואה כלכלית לאותם אנשים, וכן למשק כולו, בעתיד.

יש להיזהר, אם כן, מביטול חד וגורף של הזכאות לדמי אבטלה למובטלי הקורונה, חרף תקופת התמיכה הארוכה. למרות שהמשק חוזר בהדרגה לפעילות, רבים ורבות ימשיכו להרגיש על בשרם ובכיסם את ההשלכות הנמשכות של המגיפה, ואין לשמוט את רשת הביטחון תחתם באיבחה. יש להציע תוכניות השמה, הכשרה מקצועית, השכלה גבוהה ושירותי בריאות נפש כחלק ממהלך מקיף להחזרת מובטלים לעבודה בשילוב עם השקעה ארוכת טווח בהון האנושי.

הכותב הוא מנכ"ל מרכז אדוה

עוד כתבות

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי