ילדים בבית הספר. שנת לימודים מורכבת עבור כולם / צילום: אופיר כץ
ישראל ממוקמת בתחתית הדירוג של מדינות ה-OECD כמי שמובילה במספר הימים הנמוך ביותר בהם בילו התלמידים במסגרות החינוכיות בתקופת הקורונה. מחקרים שנעשו מתקפים את הנזקים הרגשיים-חברתיים של תלמידים הנעדרים מלמידה קרובה, מפגש פיזי וקשר קרוב עם מוריהם וחבריהם לקבוצת השווים. תלמידי כיתות ה'-י' שהפכו לאוכלוסייה שקופה ונעדרו ממתווי החזרה ללמידה בבתי הספר לאורך השנה האחרונה, הם, אם כך, נפגעים מרכזיים של מדיניות זו, שהובילה למגפה חברתית-רגשית-נפשית המתבטאת בתופעות רחבות היקף של ניתוק, נשירה, בדידות, דכאון, חרדה, סיכון ופערים חברתיים-רגשיים. עם תחילת תהליך השיבה לבתי הספר ולשגרה מדורגת - נדרשות פעולות התערבות יזומות.
לא רק זאת. ד"ר דפנה קופלמן-רובין, ראש מכון SEL.IL מסבירה כי הקורונה כמו חזתה עתיד וחשפה בפנינו מה צריך לדעת כל אדם כדי לתפקד ולהצליח בעתיד, ובעצם גם בהווה. תקופת הקורונה חיזקה את ההבנה כי החלקים הלימודיים אינם נפרדים מחלקים רגשיים ובין-אישיים. 'למידה טובה' מתקיימת תמיד בתוך הקשר רגשי ובין-אישי. "המצוקה, החרדה והקשיים הייחודיים של התקופה חשפו ואף העמיקו את הפער הבולט בין מסגרות שיש בהן מיומנויות רגשיות ובין-אישיות מפותחות ובין אלה שלא, ומכאן שנדרשת בנית תשתית איתנה ומקצועית לכולם".
מתחת לכותרת 'למידה חברתית-רגשית' נמצא עולם ומלואו. הארגון האמריקאי CASEL מוביל את התחום בעולם ומגדיר חמישה מרכיבי יסוד - מודעות עצמית, הכוללת מיומנויות כגון זיהוי רגשות, בטחון עצמי, מסוגלות עצמית ; ניהול עצמי, הכולל מיומנויות כמו ניהול לחץ, מוטיבציה, התמדה והצבת מטרות. מרכיב המודעות חברתית כולל את היכולת להיכנס לנעלי האחר, להיות אמפתי ולקבל את האחר, מיומנויות בין-אישיות עוסקות ביכולת לעבוד ביחד, לפתור בעיות וקונפליקטים, לתקשר ולבנות מערכות יחסים, ומרכיב קבלת החלטות אחראית טומן בחובו מיומנויות כמו זיהוי בעיות, ניתוח מצבים ורפלקציה.
רשויות מקומיות מסוימות כבר מעניקות מענה ייעודי לתחום תשתיתי זה. כך למשל, מינהל החינוך בתל אביב מוביל תכנית עירונית רחבת היקף לפיתוח מיומנויות בתחום הרגשי - חברתי. צוותי החינוך מוכשרים בתחום ומקבלים כלים יישומיים. בצורה זו צוותי החינוך מפתחים את המיומנויות החברתיות-רגשיות של עצמם וגם מעבירים אותן לתלמידים. בשדרות מתפתח מהלך הטמעה עירוני של למידה חברתית-רגשית בכל הרצף החינוכי מלידה ועד תעסוקה, דרך תכניות מקוריות בשיתוף גופים מקצועיים מגוונים.
כדי לתת מענה לצרכים הבוערים עוד בתשפ"א שכמעט ומסתיימת, יש לבנות תכנית פעולה שתשים זרקור על חודשי שנת הלימודים שלפנינו, כמו גם על שנת הלימודים תשפ"ב כמובן. שנת הלימודים אמנם מתקרבת לסיום, המבט החינוכי מכוון תמיד גם אל העתיד הרחוק ויש לו המקצב והקצב שלו כתהליך ארוך ומפותל, אבל הצרכים של הילדות והילדים בוערים גם כאן ועכשיו. שבועות משמעותיים לפנינו, כר למעשים חינוכיים מיטיבים שיהוו בסיס להמשך בשנת הלימודים הבאה. ימי שיא, סדרת מפגשים משמעותיים, תהליכים ממוקדים וקצרי מועד, יציאה לשטח ולטבע, חיבור לקהילה, לתרבות ובעיקר לעצמנו - צעירים ומבוגרים גם יחד.
מורות ומורים הם סוכני השינוי המשמעותיים ביותר במערכת החינוך. כמי שפוגשים באופן ישיר את התלמידות והתלמידים באופן יומיומי, הם, בשיתוף ההורים, מהראשונים לזהות את הצרכים המדויקים של תלמידיהם ובעלי המיקום המיטבי לפיתוח פתרונות חינוכיים אפקטיביים ומותאמים להם גם בעת המיוחדת הזו. בסוף, אחרי כל החבטות שחוטפים המורות והמורים בישראל, ברור לכל כי הם סוכני השינוי המרכזיים גם למול האתגר הגדול ביותר של התקופה - שיקום ובינוי חברתי-רגשי של תלמידות ותלמידים מכל האוכלוסיות והמגזרים.
הכותבת היא מנהלת פדגוגית של הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות