עפר גרינבאום, מנכ"ל הפועלים אי.בי.אי / צילום: איל יצהר
שנת הנפקות ההון הראשוניות ( IPO ) האינטנסיבית שחוותה הבורסה בתל-אביב אשתקד, עם קרוב ל-30 חברות חדשות שהנפיקו לראשונה מניות, עשתה טוב גם למנהלי חברות החיתום המובילים את מהלכי ההנפקות ונהנים לגזור מהן עמלות נאות .
מהדוחות הכספיים של החברות המחזיקות בפעילות חיתום עולה, כי בסיכומה של 2020 עלות העסקת 5 מהמנהלים הבכירים בשוק החיתום המקומי הצטברה לסכום נאה של כ-21 מיליון שקל .
מדובר בצמד מנהלי פועלים אי.בי.אי, עפר גרינבאום ושי נבו, שחלקו 10 מיליון שקל - מחצית הסכום לכל אחד, ואחריהם ניצב מנכ"ל חברת החיתום של אפסילון, איל גרינבאום (ואחיו התאום של מנכ"ל פועלים אי.בי.אי), שעלות העסקתו התקרבה ל-4.5 מיליון שקל .
עוד בין שיאני השכר בחיתום נמנים לירן רזמוביץ המנהל את פעילות החיתום של דיסקונט קפיטל, ואשר עלות העסקתו הגיעה לכ-3.5 מיליון שקל בעוד אליאב בר דוד העומד בראש חברת החיתום של לאומי פרטנרס חיתום הסתפק בכ-3 מיליון שקל .
אצל כל החתמים המוזכרים בולט רכיב המענק שקיבלו בסיכומה של 2020, שתפח על רקע שנת הפעילות החיובית, כך שסכום המענקים המצרפי שהצטבר לכ-12 מיליון שקל, היווה יותר ממחצית סך התגמולים שקיבלו אותם מנהלי חברות החיתום בסיכום שנתי. בקטגוריה זו בולט בראש איל גרינבאום מאפסילון, שרכיב המענק השנתי שקיבל, בסכום של 3.6 מיליון שקל, מהווה יותר מ-80% מסך עלות העסקתו השנתית .
שנת שיא בהנפקות אקוויטי
במבט קדימה, השנה הנוכחית מסתמנת כשנת שיא בכל הנוגע להנפקות אקוויטי ראשוניות בבורסה, ובהתאם ניתן להניח כי גם עלויות העסקת מנהלי חברות החיתום יאמירו בסיכומה של 2021 .
מנתוני הבורסה מהימים האחרונים עולה, כי בסיכום הרבעון הראשון של השנה הונפקו בבורסה 33 חברות ושותפויות חדשות, שגייסו יחד סכום מצרפי של כ-3.1 מיליארד שקל בהנפקות הון ראשוניות, רבעון שיא שכמוהו לא נרשם ככל הנראה מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת. מספר ההנפקות הרבעוני גדול מכמות החברות שהונפקו בכל שנת 2020, שעמדה על 27 .
90% מהגיוסים - בהצעה לא אחידה
נתוני הבורסה לסיכום הרבעון ממחישים שוב את מרכזיות חברות הטכנולוגיה בגל ההנפקות הנוכחי, עם 24 מנפיקות חדשות מהענף - יותר מ-70% מכלל המנפיקות בסיכום רבעוני, אחרי שגם בשנה שעברה חברות הטכנולוגיה עמדו בלב גל גיוסי ההון הראשוני, עם 18 חברות מהענף שהיוו כשני שליש מכלל החברות שהונפקו אשתקד .
עוד מממחישים נתוני הבורסה שוב את הדומיננטיות שצברה שיטת ההנפקה של הצעה לא אחידה (בוק בילדינג), באמצעותה בוצעו 27 מהנפקות הרבעון הראשון של השנה, עם גיוס סכום מצרפי של כ-2.7 מיליארד שקל - קרוב ל-90% מכלל סכום הגיוס הרבעוני .
בין המנפיקות האחרונות בלטו שלושה מהלכי גיוס גדולים יחסית, של חברות בשוויים בטווח של כ-1.3-1.8 מיליארד שקל "אחרי הכסף". אלה כוללים את חברת הבניה דניה סיבוס שגייסה כ-360 מיליון שקל, משווקת מוצרי הצריכה דיפלומט שגייסה כ-300 מיליון שקל, ומשווקת מוצרי ההלבשה התחתונה דלתא מותגים שגייסה כ-260 מיליון שקל .
גם חברות וותיקות יותר בבורסה נהנות מהביקושים גבוהים לסחורה, ובסיכום רבעוני גייסו סכום כולל שהתקרב ל-6 מיליארד שקל בהנפקות הון. בין אלה בלט גיוס בסכום של כ-700 מיליון שקל שביצעה רשת הסופרמרקטים שופרסל, בהנפקה שבוצעה למוסדיים בארץ ובחו"ל, וחברת האנרגיה הירוקה אנלייט, שגייסה כ-590 מיליון שקל בהנפקת מניות לציבור .