הבית הירוק ביפו יהפוך לפרויקט דיור בר השגה

השבוע נדונה בפורום מהנדס העיר תל אביב תוכנית לפינוי מתחם "הבית הירוק", כינויו של הבניין החולש על כיכר חג' כחיל, במפגש הרחובות יפת ושבטי ישראל ביפו. הבניין, המשמש בתי דין צבאיים, אמור להתפנות - ובמקומו יוקם פרויקט דיור בר השגה לטובת תושבי יפו הערביים. התוכנית לא אושרה אמנם עדיין על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ואולם מדובר בהישג משמעותי לתושבי יפו, שחששו בעבר מהפיכת המקום לקומפלקס מגורים יוקרתי.

הבית הירוק נבנה ב-1934 על ידי עלי אבו-מחמוד שיח' עלי, סוחר ופרדסן, כבית מגורים למשפחתו. אחרי מלחמת 1948 החל הבית לשמש את שירות המודיעין הצה"לי. כאמור, כיום משמש המבנה, לצד מבנים נוספים בסמיכות, את בית הדין הצבאי, חיל המשטרה הצבאית והפרקליטות הצבאית, שצפויים להתפנות במהלך השנים הקרובות.

מצוקת דיור גבוהה

תוכנית תא/מק/5033, המקודמת בימים אלה, היא תוכנית לשימורם של שני מבנים מתקופת המנדט הבריטי (הבית הירוק והבית הצהוב) ותכנונם בשימושים חדשים, וכן להקמת מבנים חדשים ובהם כ-165 יחידות דיור להשכרה ארוכת טווח. חצרות המבנים יפותחו, וייפתחו לטובת הציבור.

על תכנון הפרויקט חתומה האדריכלית אורית מילבאואר ממשרד מילבאואר אדריכלים, שתכננה, בין היתר, את פרויקט "גני שפירא" (הפרויקט הראשון בתל אביב לדיור בר השגה), מעונות סטודנטים בכפר סבא סבא ודיור להשכרה באתר תע"ש השלום. "אנחנו מתייחסים בכבוד לקונטקסט ולבנייה היפואית. לא נעשה כאן משהו מודרני מדי", היא אומרת. "ניסינו לפרק את הנפחים ולהתייחס למבנים לשימור, ולהשאיר בין הבניינים שטחים לטובת הקהילה".

חבר מועצת העיר ת"א-יפו, אמיר בדראן, שמח על היוזמה, אך הוא למוד ניסיון. "ביפו יש 23 אלף ערבים. מצוקת הדיור של רובם איומה ביותר. מרבית הנכסים שבהם גרים ערבים הם בדיירות מוגנת (עמידר), ואלה שגרים בהם מוגדרים כפורעי חוק או שהם צריכים להחזיר את הנכס לבעלים, כלומר למדינה, שהגדירה את הנכסים האלה כנכסי נפקדים.

"אנחנו מתריעים כבר שני עשורים על כך שכוחות השוק דוחקים את האוכלוסיות המוחלשות, שהן לרוב ערביות, מחוץ ליפו, מזרחה. יש טרנספר של ערבים שנעקרים מכאן בלית ברירה, ועוברים לגור בערים סמוכות ואפילו בשטחים הכבושים. העירייה מבטיחה הבטחות, אבל בפועל לא קורה כלום".

לבדראן יש ביקורת על מנגנון היישום של פרויקטים לדיור בר השגה. "חשוב מאוד לא לפספס את המטרה האמיתית שלשמה הדיור הזה נועד. אני רוצה להאמין שהעירייה יודעת לייצר את המנגנון המשפטי שבאמצעותו הדירות האלה ישווקו לאנשים מהאוכלוסייה הערבית מיפו, ולא למישהו אחר. הקריטריונים לשיווק הדירות צריכים להיות על פי החוק, אך צריך לנסח אותם כך שאכן ישווקו לערביי יפו. אנחנו למודי ניסיון. לא תמיד מה שמציגים על פני השטח, אכן מתממש".

עדיפות בהגרלה

ענבל דוד, מנכ"לית חברת דירה להשכיר, החברה הממשלתית לדיור והשכרה, מבהירה שהחברה פונה לכלל האוכלוסייה ולאו דווקא למגזר מסוים. "יש כאן מתחם אטרקטיבי, עם פרויקט מעורב שימושים, שישרת את העיר והסביבה.

"בסופו של דבר, הפרויקטים שלנו מיועדים לשרת קהילה. מניסיוננו, המסה הגדולה היא מבין תושבי השכונה והאזור, שרוצים לגור פה. מלבד זה, אנחנו רואים אנשים שלא מבני המקום שמתמודדים בהגרלה, ונכנסים לדירות למשך 10 שנים עם שכר דירה מופחת".

מה מבטיח שדווקא תושבי יפו הערבים אכן יזכו בהגרלה?
"אני לא נכנסת לניואנסים המגזריים. הכלי שקיים כיום בעולם השכירות ארוכת הטווח הוא שיעור מסוים שניתן להקצות לבני המקום, ושם ניתנת עדיפות בהגרלה".